שבעת הרועים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת "{{תבנית:" ב"{{" (דיון)
ויקיזציה, הגהה
שורה 1: שורה 1:
'''שבעת הרועים''' הן שבעה ממנהיגי עם ישראל אשר היו בדורות הקודמים, מקור הביטוי הוא ע"פ נבואת הנביא [[מיכה]] אשר התנבא כך ב{{תנ"ך|מיכה|ה|ד}}: "וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו '''שִׁבְעָה רֹעִים''' וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם".
'''שבעת הרועים''' הם רעיון המופיע ב{{תנ"ך|מיכה|ה|ד}}: {{ציטוטון|וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו '''שִׁבְעָה רֹעִים''' וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם.}} עניינם של שבעת הרועים אינו מבואר בפרשני המקרא והתלמוד, ופרושים שונים נכתבו בזמנינו אודות כוונת הנביא. המשותף לכל הפרושים הוא ההבנה כי שבעת הרועים הם מנהיגים שעם ישראל לעתיד לבוא יזכה לגאולה על ידם או בזכותם.


== זיהוי שבעת הרועים ==
עניינים של שבעת הרועים אינו מבואר בפרשני המקרא והתלמוד, ופרושים שונים נכתבו בזמנינו אודות כוונת הנביא, המשותף שבכולם הוא, שלעתיד לבוא עם ישראל יזכו לגאולה על ידם, או בזכותם, וכך גם נראה מלשון ה[[מסכתות קטנות|מסכת כלה]].{{הערה|כלה רבתי פרק ז הלכה ד.}}
ב{{בבלי|סוכה|נב|ב}} נכתב ששבעת הרועים הם: [[דוד]] באמצע, [[אדם וחוה|אדם]] [[שת]] ו[[מתושלח]] מימינו, [[אברהם]] [[יעקב]] ו[[משה]] בשמאלו. בנוגע להיעדרותו הבולטת של [[יצחק]] משבעת הרועים, אמרו ב[[מדרש]]{{הערה|ילקוט שמעוני, מיכה, תקנב.}} שבאותו הזמן הלך להציל את [[עם ישראל|בניו]] מדינה של [[גיהנום]]{{הערה|על פי המבואר בתלמוד בבלי מסכת שבת פט שעל ידי יצחק זכו להינצל מדינה של גיהנום.}}. וכן נאמר גם ב[[מסכת כלה|מסכת כלה רבתי]] פרק ז' הלכה ד':
{{ציטוט|לעתיד לבוא, בן דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה משמאלו. מאי טעמא דשבקיה ליצחק? <small>[מה הטעם שהשמיטו את יצחק?]</small> אמר רבא: יצחק עדיפא מינייהו קא אתי <small>[עדיף מהם יהיה]</small> דאמרי ליה כל ישראל כי אתה אבינו <small>[שאומרים לו כל ישראל 'כי אתה אבינו']</small>.}}


בפירושו של [[רש"י]] על הפסוק במיכה כתב {{ציטוטון|[[חז"ל|רבותינו זיכרונם לברכה]] פירשו שמותיהם ב[[מסכת סוכה]], ואיני יודע מהיכן למדו}}. בנוגע לסיבה שנמנו דווקא אישים אלו, כתב רש"י {{ציטוטון|לא ידעתי בהם טעם}}{{הערה|{{בבלי|סוכה|נב|ב}}}}.
== זהותם של שבעת הרועים ==
בפירושו של [[רש"י]] על הפסוק במיכה כתב "[[חז"ל|רבותינו זיכרונם לברכה]] פירשו שמותיהם ב[[מסכת סוכה]], ואיני יודע מהיכן למדו".


יש שייחסו, ככל הנראה בטעות, את שבעת הרועים לשבעת ה[[אושפיזין]] אשר נהוג להזמינם ב[[חג הסוכות]], אך במקורות אין לדבר אזכור.
ואכן בתלמוד {{ויקיטקסט|בבלי סוכה נב ב}} נכתב ששבעת הרועים הם: [[דוד]] באמצע, [[אדם וחוה|אדם]] [[שת]] ו[[מתושלח]] מימינו, [[אברהם]] [[יעקב]] ו[[משה]] בשמאלו.

בטעם ש[[יצחק]] אינו בכלל שבעת הרועים, אמרו ב[[מדרש]]{{הערה|ילקוט שמעוני, מיכה, תקנב.}} שבאותו הזמן הלך להציל את [[עם ישראל|בניו]] מדינה של [[גיהנום]]{{הערה|ע"פ המבואר בתלמוד בבלי מסכת שבת פט שע"י יצחק זכו להניצל מדינה של גיהנום.}} וכן הוא במסכת [[מסכת כלה|כלה רבתי]] פרק ז הלכה ד, אמרו: "לעתיד לבוא, בן דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה משמאלו. מאי טעמא דשבקיה ליצחק [-מה הטעם שהשמיטו ליצחק] אמר רבא יצחק עדיפא מינייהו קא אתי, [-עדיף מהם יהיה] דאמרי ליה כל ישראל, כי אתה אבינו" [-שיאמרו לו כל ישראל 'אבינו אתה'].

בטעם שנמנו אישים אלו דווקא, כתב רש"י "לא ידעתי בהם טעם".{{הערה|{{ויקיטקסט|בבלי סוכה נב ב}}.}}

יש וככל הנראה בטעות, ייחסו את שבעת הרועים לשבעת ה[[אושפיזין]] אשר נהוג להזמינם ב[[חג הסוכות]], להתארח ב[[סוכה]], ואלו הן: אברהם יצחק ויעקב, משה [[אהרן]] [[יוסף]] ודוד. אך במקורות אין לדבר אזכור.


== אזכורים נוספים ==
== אזכורים נוספים ==
ב[[פיוט]] ל[[חנוכה]] '[[מעוז צור]]' נאמר בבית האחרון:
ב[[פיוט]] '[[מעוז צור]]' נאמר בבית האחרון:
{{ציטוט|חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה. נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה.{{ש}}

כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה. דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ '''רוֹעִים שִׁבְעָה'''".{{הערה|יש שגרסו "רוֹעֶה שִׁבְעָה", כשהכוונה ל[[משיח]].}}}}
"חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה. נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה.

כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה. וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה. דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ '''רוֹעִים שִׁבְעָה'''".{{הערה|יש שגרסו "רוֹעֶה שִׁבְעָה", כשהכוונה ל[[משיח]].}}


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
* {{קישור חיצוני|שם=ביאור שבעת הרועים ע"פ החסידות|קישור=http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69828|כותרת=באתר חב"ד.}}
* {{קישור חיצוני|שם=ביאור שבעת הרועים ע"פ החסידות|קישור=http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69828|כותרת=באתר חב"ד}}


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־20:31, 27 באוקטובר 2017

שבעת הרועים הם רעיון המופיע בספר מיכה, פרק ה', פסוק ד': ”וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם.” עניינם של שבעת הרועים אינו מבואר בפרשני המקרא והתלמוד, ופרושים שונים נכתבו בזמנינו אודות כוונת הנביא. המשותף לכל הפרושים הוא ההבנה כי שבעת הרועים הם מנהיגים שעם ישראל לעתיד לבוא יזכה לגאולה על ידם או בזכותם.

זיהוי שבעת הרועים

בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד ב' נכתב ששבעת הרועים הם: דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה בשמאלו. בנוגע להיעדרותו הבולטת של יצחק משבעת הרועים, אמרו במדרש[1] שבאותו הזמן הלך להציל את בניו מדינה של גיהנום[2]. וכן נאמר גם במסכת כלה רבתי פרק ז' הלכה ד':

לעתיד לבוא, בן דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה משמאלו. מאי טעמא דשבקיה ליצחק? [מה הטעם שהשמיטו את יצחק?] אמר רבא: יצחק עדיפא מינייהו קא אתי [עדיף מהם יהיה] דאמרי ליה כל ישראל כי אתה אבינו [שאומרים לו כל ישראל 'כי אתה אבינו'].

בפירושו של רש"י על הפסוק במיכה כתב רבותינו זיכרונם לברכה פירשו שמותיהם במסכת סוכה, ואיני יודע מהיכן למדו”. בנוגע לסיבה שנמנו דווקא אישים אלו, כתב רש"י ”לא ידעתי בהם טעם”[3].

יש שייחסו, ככל הנראה בטעות, את שבעת הרועים לשבעת האושפיזין אשר נהוג להזמינם בחג הסוכות, אך במקורות אין לדבר אזכור.

אזכורים נוספים

בפיוט 'מעוז צור' נאמר בבית האחרון:

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה. נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה.
כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה. דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה".[4]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ ילקוט שמעוני, מיכה, תקנב.
  2. ^ על פי המבואר בתלמוד בבלי מסכת שבת פט שעל ידי יצחק זכו להינצל מדינה של גיהנום.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד ב'
  4. ^ יש שגרסו "רוֹעֶה שִׁבְעָה", כשהכוונה למשיח.