הארלד בוהר – הבדלי גרסאות
ויקישיתוף בשורה |
תיקון ניסוח |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
== חייו == |
== חייו == |
||
הארלד בוהר נולד ב[[קופנהגן]], השלישי משלושת ילדיהם של [[כריסטיאן בוהר]] |
הארלד בוהר נולד ב[[קופנהגן]], השלישי משלושת ילדיהם של [[כריסטיאן בוהר]]{{כ}} (1858—1911), [[פיזיולוגיה|פיזיולוג]] בעל שם עולמי, והלן אדלר (1860—1930), בתם של [[דוד ברוך אדלר]] (1826—1878), [[בנקאי]] [[יהדות דנמרק|יהודי דני]] אמיד ובעל השפעה וחבר פרלמנט ליברלי, וג'ני רפאל (1830—1902), בת למשפחת בנקאים [[יהדות בריטניה|יהודית-בריטית]]. |
||
למד [[מתמטיקה]] ב[[אוניברסיטת קופנהגן]], ובשנת [[1910]] קיבל תואר [[דוקטור]], בהנחייתו של [[אדמונד לנדאו]], על עבודה שכותרתה "תרומות לתאוריה של [[טור דיריכלה|טורי דיריכלה]]". בשנת [[1930]] קיבל משרת פרופסור באוניברסיטה זו. |
למד [[מתמטיקה]] ב[[אוניברסיטת קופנהגן]], ובשנת [[1910]] קיבל תואר [[דוקטור]], בהנחייתו של [[אדמונד לנדאו]], על עבודה שכותרתה "תרומות לתאוריה של [[טור דיריכלה|טורי דיריכלה]]". בשנת [[1930]] קיבל משרת פרופסור באוניברסיטה זו. |
||
שורה 26: | שורה 26: | ||
עסק בחקר המתמטיקה, ייסד את חקר [[פונקציית כמעט מחזורית|פונקציות כמעט מחזוריות]], ועבד בצמוד למתמטיקאי מ[[קיימברידג']] [[ג'. ה. הארדי]]. משפט מפורסם הקרוי על שמו הוא [[פונקציית גמא#משפט בוהר-מולרופ|משפט בוהר-מולרופ]] המאפיין את [[פונקציית גמא]]. עם אחיו, [[נילס בוהר]], כתב רק מאמר מדעי אחד. |
עסק בחקר המתמטיקה, ייסד את חקר [[פונקציית כמעט מחזורית|פונקציות כמעט מחזוריות]], ועבד בצמוד למתמטיקאי מ[[קיימברידג']] [[ג'. ה. הארדי]]. משפט מפורסם הקרוי על שמו הוא [[פונקציית גמא#משפט בוהר-מולרופ|משפט בוהר-מולרופ]] המאפיין את [[פונקציית גמא]]. עם אחיו, [[נילס בוהר]], כתב רק מאמר מדעי אחד. |
||
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] נמנה עם מובילי הביקורת על המדיניות |
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] נמנה עם מובילי הביקורת על המדיניות ה[[אנטישמיות|אנטישמית]] של הממסד המתמטי ב[[גרמניה]]. בשנת [[1934]] פרסם מאמר שתקף את רעיונותיו הגזעניים של המתמטיקאי הגרמני [[לודוויג גאורג ביברבך]]. בוהר שאמו הייתה יהודיה [[הצלת יהודי דנמרק|נמלט עם משפחתו לשוודיה]] כמרבית יהודי דנמרק בספטמבר [[1943]], ושהה בשוודיה עד 1945. |
||
הארלד היה גם [[כדורגלן]] מחונן. בשנת [[1903]] הצטרף לקבוצת Akademisk Boldklub, אחת הקבוצות הטובות בדנמרק של תחילת המאה ה-20. הוא זכה ב[[מדליית כסף]] ב[[אולימפיאדת לונדון (1908)|אולימפיאדת לונדון]] ב-[[1908]] כאשר שיחק במדי ה[[נבחרת דנמרק בכדורגל|נבחרת הדנית]].{{הערה|[http://www.sports-reference.com/olympics/athletes/bo/harald-bohr-1.html Harald Bohr], באתר " Sports Reference"}} |
כאחיו [[נילס בוהר]], הארלד היה גם [[כדורגלן]] מחונן. בשנת [[1903]] הצטרף לקבוצת Akademisk Boldklub, אחת הקבוצות הטובות בדנמרק של תחילת המאה ה-20. הוא זכה ב[[מדליית כסף]] ב[[אולימפיאדת לונדון (1908)|אולימפיאדת לונדון]] ב-[[1908]] כאשר שיחק במדי ה[[נבחרת דנמרק בכדורגל|נבחרת הדנית]].{{הערה|[http://www.sports-reference.com/olympics/athletes/bo/harald-bohr-1.html Harald Bohr], באתר " Sports Reference"}} |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־09:50, 1 באפריל 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
22 באפריל 1887 קופנהגן, דנמרק |
---|---|
פטירה |
22 בינואר 1951 (בגיל 63) Gentofte Municipality, דנמרק |
שם לידה | Harald Augustus Bohr |
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום קבורה | בית הקברות אסיסטנס |
מקום לימודים | אוניברסיטת קופנהגן (1910) |
מנחה לדוקטורט | אדמונד לנדאו |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | Børge Jessen, Harold Maile Bacon, Ingeborg Seynsche, Jean Favard |
הערות | אח של נילס בוהר, יהודי |
תרומות עיקריות | |
ייסד את חקר "הפונקציות הכמעט מחזוריות", משפט בוהר-מולרופ | |
מאזן מדליות | ||
---|---|---|
מתחרה עבור דנמרק | ||
המשחקים האולימפיים | ||
כסף | לונדון 1908 | כדורגל |
הארלד אוגוסט בוהר (בדנית: Harald August Bohr; 22 באפריל 1887 - 22 בינואר 1951) היה מתמטיקאי דני-יהודי, אחיו הצעיר של הפיזיקאי נילס בוהר.
חייו
הארלד בוהר נולד בקופנהגן, השלישי משלושת ילדיהם של כריסטיאן בוהר (1858—1911), פיזיולוג בעל שם עולמי, והלן אדלר (1860—1930), בתם של דוד ברוך אדלר (1826—1878), בנקאי יהודי דני אמיד ובעל השפעה וחבר פרלמנט ליברלי, וג'ני רפאל (1830—1902), בת למשפחת בנקאים יהודית-בריטית.
למד מתמטיקה באוניברסיטת קופנהגן, ובשנת 1910 קיבל תואר דוקטור, בהנחייתו של אדמונד לנדאו, על עבודה שכותרתה "תרומות לתאוריה של טורי דיריכלה". בשנת 1930 קיבל משרת פרופסור באוניברסיטה זו.
עסק בחקר המתמטיקה, ייסד את חקר פונקציות כמעט מחזוריות, ועבד בצמוד למתמטיקאי מקיימברידג' ג'. ה. הארדי. משפט מפורסם הקרוי על שמו הוא משפט בוהר-מולרופ המאפיין את פונקציית גמא. עם אחיו, נילס בוהר, כתב רק מאמר מדעי אחד.
בשנות ה-30 נמנה עם מובילי הביקורת על המדיניות האנטישמית של הממסד המתמטי בגרמניה. בשנת 1934 פרסם מאמר שתקף את רעיונותיו הגזעניים של המתמטיקאי הגרמני לודוויג גאורג ביברבך. בוהר שאמו הייתה יהודיה נמלט עם משפחתו לשוודיה כמרבית יהודי דנמרק בספטמבר 1943, ושהה בשוודיה עד 1945.
כאחיו נילס בוהר, הארלד היה גם כדורגלן מחונן. בשנת 1903 הצטרף לקבוצת Akademisk Boldklub, אחת הקבוצות הטובות בדנמרק של תחילת המאה ה-20. הוא זכה במדליית כסף באולימפיאדת לונדון ב-1908 כאשר שיחק במדי הנבחרת הדנית.[1]
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של הארלד בוהר, באתר MacTutor (באנגלית)
- גנאלוגיה מתמטית של הארלד בוהר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- Bibliography of Harald Bohr, באתר של אוניברסיטת קופנהגן
הערות שוליים
- ^ Harald Bohr, באתר " Sports Reference"