קבלן כוח אדם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:44, 7 בספטמבר 2018

קבלן כוח אדם הוא גוף שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל מעסיק אחר. עובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם קרוי עובד קבלן (מבחינה משפטית, כינוי זה אינו כולל עובדים של קבלני שירות. ראו לעניין זה את ההבדל בין הגדרת "קבלן כוח אדם" לבין הגדרת "קבלן שירות" בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, וראו את הכללים השונים לגבי עובדי הקבלנים השונים, בהוראות נוספות של חוק זה).

מאפייני העסקה באמצעות קבלן כוח אדם

בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם יש להבדיל בין שני מעסיקים:

המעסיק הפורמלי, שהוא קבלן כוח אדם, ואתו מקיים העובד יחסי עובד-מעביד.
המעסיק בפועל, שאצלו ולמענו נעשית העבודה, ולפיכך הוא הקובע את סדר יומו של העובד ואת המשימות שעליו לבצע.

קבלני כוח אדם החלו לפעול לשם אספקת עובדים למשימות זמניות, כגון מילוי מקום של עובד שיצא לחופשה ארוכה או התמודדות של מעסיק עם משימה קצרת טווח הדורשת גידול במצבת העובדים שלו. בישראל פועלים קבלני כוח אדם גם למטרה זו, אך מטרה נוספת, המשפיעה על רבים מהמועסקים בצורת העסקה זו, היא הרצון של המעסיק בפועל להעסיק עובדים בתנאים נחותים מאלה שהוא מעניק לעובדיו הקבועים. כאשר זו מטרת ההעסקה של עובד קבלן, העובד מועסק לעיתים במסגרת זו במשך שנים רבות. בצורה זו נוצרים במקום העבודה שני מעמדות של עובדים:

עובדיו של המעסיק בפועל, הנהנים מתנאי עבודה משופרים, שאותם מבטיחים להם הסכמים קיבוציים החלים על המעסיק, או נורמות אחרות החלות על עובדיו הקבועים של המעסיק.
עובדי קבלן, שתנאי עבודתם נקבעים על ידי מעסיקם הפורמלי, והם בדרך כלל נחותים משמעותית מאלה שניתנים לעובדיו של המעסיק בפועל. בפרט לא נהנים עובדי הקבלן מהזכות לקביעות, וגם שכרם נמוך יותר.

יש להבחין בין העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם ובין העברת משימות למיקור חוץ. ההבדל המהותי בין השניים הוא בשאלת הניהול היומיומי של העובד. בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם, המעסיק בפועל הוא המנהל את פעילותו של העובד, ואילו בהעברת משימות למיקור חוץ, הגוף המבצע את המשימה הוא המנהל את פעילותו של העובד. ב-7 בנובמבר 2011 פתחה ההסתדרות בשביתה במשק שמטרתה לצמצם את היקף העסקת עובדי הקבלן (במשמעות מורחבת של מושג זה, הכוללת גם את עובדיהם של קבלני שירות). בהוראת בית הדין לעבודה נפסקה השביתה לאחר מספר שעות^[1]. ב-8 בפברואר פתחה שוב ההסתדרות בשביתה לאור אי התקדמות במשא ומתן עם משרד האוצר על שיפור תנאי עובדי הקבלן. שביתה זו פרצה לאחר דחיות רבות מצד בית הדין לעבודה בבקשת ההסתדרות לאשר את השביתה.

חוקים להסדרת העסקתם של עובדים על ידי קבלני כוח אדם

להסדרת עבודתם של עובדי קבלן חוקקה הכנסת את חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. החוק קובע כי עיסוק כקבלן כוח אדם מצריך רישיון משר התמ"ת, ומפרט את התנאים למתן רישיון. למתן שירותים בין-ארציים של כוח אדם, כלומר לפעילותו של קבלן כוח אדם המביא לישראל עובדים זרים, נדרש היתר מיוחד.

פרק נוסף בחוק מסדיר את תנאי עבודתם של עובדי הקבלן. החוק מחייב עריכת חוזה עבודה בכתב בין הקבלן לכל אחד מעובדיו, אלא אם קיים הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של העובד אצל קבלן כוח האדם. תנאי זה, ותנאים נוספים המקנים יתרון להעסקת עובד קבלן באמצעות הסכם קיבוצי, הביא לחתימתו של הסכם קיבוצי כללי בענף זה. על קבלן כוח אדם נאסר לקבל או לדרוש מעובד שהוא מעסיק או ממועמד לעבודה אצלו, כל תמורה בעד שירותיו או החזר הוצאותיו. איסור דומה חל על המעסיק בפועל של עובד קבלן.

סעיף 12א לחוק זה קובע כי עובד קבלן שהועסק ברציפות במשך תשעה חודשים (או תקופה ארוכה יותר שקבע שר התמ"ת) על ידי אותו מעסיק בפועל, יהפוך לעובד של המעסיק בפועל. סעיף זה אינו חל על עובד קבלן המועסק אצל מעסיק בפועל בתפקידי מחשוב. סעיף 12א נחקק בשנת 2000, אך כניסתו לתוקף נדחתה שוב ושוב באמצעות חוק ההסדרים ביוזמת הממשלה, שהיא מעסיק גדול של עובדי קבלן. ב-1 בינואר 2008 נכנס הסעיף לתוקף. בשנת תשס"ב, ב-1 במרץ 2002 נקבע שסעיפים 12א ו13 לחוק זה לא יחולו על תפקידי המחשוב - תחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מחשוב.

תניה בחוזה האוסרת על המעסיק בפועל להעסיק ישירות את עובד הקבלן, או האוסרת על העובד להיות עובדו של המעסיק בפועל - אין לה תוקף.

קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים הבאים במקום עובדים המשתתפים בשביתה ולא יעסיק עובדים במקום עובדים המושבתים עקב השבתה, כל עוד השביתה או ההשבתה מתקיימות.

הגנה נוספת לעובדי קבלן ניתנת בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. סעיף 6א לחוק זה קובע כי עובד קבלן שלא שולם לו שכר מינימום רשאי לתבוע גם את המעסיק בפועל. בתנאים מסוימים ניתן להטיל עונש מאסר על מעסיק בפועל של עובד קבלן שהקבלן לא שילם לו שכר מינימום.

בחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007 נקבע כי הוראותיו של חוק זה חלות, לעניין מעביד ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד קבלן המועסק אצל מעסיק בפועל.

הסעיף בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, המגביל את פיטוריה של עובדת בהיריון, הורחב כדי להגן גם על עובדת קבלן, ונקבע בו "לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה".

חוק להסדרת העסקתם של עובדי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון במגזר הציבורי

באוגוסט 2013 חוקק חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים^[2], שבא לשפר את תנאי העסקתם של עובדי קבלן בתחומי שמירה וניקיון במגזר הציבורי, בהמשך להסכם בין הממשלה להסתדרות בעניין זה.

קדם לחוק זה, תיקון מספר 6 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ס"ח 2203, התשס"ט, עמ' 244, תיקון עקיף במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית^[3]), אשר החיל חלק מהוראות החוק, הנוגעות לקבלני כוח אדם, גם על קבלני שירות בענפים המפורטים בתוספת לחוק.

ההבחנה בין קבלני כוח אדם וקבלני שירות נדונה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה^[4].

ביקורת שיפוטית

באחת מפסיקותיו, באמרת אגב ארוכה, מתח שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נועם סולברג, ביקורת חריפה על העסקת עובדי קבלן לצורך שמירה וניקיון בשירות הציבורי. סולברג הראה כיצד המנגנון שמחזיקה המדינה כדי לתחזק את המערך הזה, כביכול כדי לשמור על זכויותיהם של העובדים, לרבות המכרזים, הפיקוח על החברות, הזמנת דו"חות מרואי חשבון פרטיים וכו' - הוא מנגנון יקר ושמן, העולה למדינה הון רב, בעוד שעובדי הקבלן עצמם מקבלים שכר זעום ותנאיהם נפגעים^[5].

לקריאה נוספת

מרדכי מירוני, "מיהו המעביד - הגדרת יחסי עובד-מעביד בתבניות העסקה מודולריות" עיוני משפט ט' 2, עמ' 505.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קבלן כוח אדם בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, באתר משרד הכלכלה
זכויות עובדי קבלן, באתר כל זכות
רות בן-ישראל, העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם: שאלות של יחידת מיקוח ויציגות - הרהורים ראשוניים בעקבות התיקון לחוק, מאזני משפט ב, 2002-2001
רחל ורצברגר, ‏העסקת עובדים בחברות כוח-אדם, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 3 ביוני 2002
הילה ויסברג וחיים ביאור, במקום ה-1 בעולם בהעסקת עובדי קבלן: ישראל, באתר TheMarker‏, 14 באוקטובר 2010
אורי טל-ספירו, ‏נתונים על עובדי קבלן כוח אדם, עובדי קבלן שירותים ועובדי "כתף-אל-כתף" בשירות המדינה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 3 בפברואר 2014
לי ירון, חברות קבלן מנצלות עובדים, נסגרות כשמצטברות תלונות - ונפתחות מחדש, באתר הארץ, 15 בינואר 2016

הערות שוליים

^ חזי שטרנליכט ויעל ברנובסקי, שביתה? חצי שביתה, באתר ישראל היום, 8 בנובמבר 2011
^ חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013
^ ס"ח 2203, התשס"ט, עמ' 244.
^ ראו לדוגמה את פסק הדין שניתן בעב' 11/07, אל אור אילת תפעול ואחזקות בע"מ - מדינת ישראל ואח'; ביום 11.8.08.
^ עת"ם (י-ם) 210/10 מוקד יסעור נ' מדינת ישראל, ניתן ב-9 ביוני 2010, באתר "נבו"

[1] חזי שטרנליכט ויעל ברנובסקי, שביתה? חצי שביתה, באתר ישראל היום, 8 בנובמבר 2011

[2] חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013

[3] ס"ח 2203, התשס"ט, עמ' 244.

[4] ראו לדוגמה את פסק הדין שניתן בעב' 11/07, אל אור אילת תפעול ואחזקות בע"מ - מדינת ישראל ואח'; ביום 11.8.08.

[5] עת"ם (י-ם) 210/10 מוקד יסעור נ' מדינת ישראל, ניתן ב-9 ביוני 2010, באתר "נבו"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם יש להבדיל בין שני מעסיקים:
 * המעסיק הפורמלי, שהוא קבלן כוח אדם, ואתו מקיים העובד [[יחסי עובד-מעביד]].
 * המעסיק בפועל, שאצלו ולמענו נעשית העבודה, ולפיכך הוא הקובע את סדר יומו של העובד ואת המשימות שעליו לבצע.
 קבלני כוח אדם החלו לפעול לשם אספקת עובדים למשימות זמניות, כגון [[מילוי מקום]] של עובד שיצא לחופשה ארוכה או התמודדות של מעסיק עם משימה קצרת טווח הדורשת גידול במצבת העובדים שלו. בישראל פועלים קבלני כוח אדם גם למטרה זו, אך מטרה נוספת, המשפיעה על רבים מהמועסקים בצורת העסקה זו, היא הרצון של המעסיק בפועל להעסיק עובדים בתנאים נחותים מאלה שהוא מעניק לעובדיו הקבועים. כאשר זו מטרת ההעסקה של עובד קבלן, העובד מועסק לעיתים במסגרת זו במשך שנים רבות. בצורה זו נוצרים במקום העבודה שני מעמדות של עובדים:
 * עובדיו של המעסיק בפועל, הנהנים מתנאי עבודה משופרים, שאותם מבטיחים להם [[הסכם קיבוצי|הסכמים קיבוציים]] החלים על המעסיק, או נורמות אחרות החלות על עובדיו הקבועים של המעסיק.
 * עובדי קבלן, שתנאי עבודתם נקבעים על ידי מעסיקם הפורמלי, והם בדרך כלל נחותים משמעותית מאלה שניתנים לעובדיו של המעסיק בפועל. בפרט לא נהנים עובדי הקבלן מהזכות ל[[קביעות]], וגם שכרם נמוך יותר.
 יש להבחין בין העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם ובין העברת משימות ל[[מיקור חוץ]]. ההבדל המהותי בין השניים הוא בשאלת הניהול היומיומי של העובד. בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם, המעסיק בפועל הוא המנהל את פעילותו של העובד, ואילו בהעברת משימות למיקור חוץ, הגוף המבצע את המשימה הוא המנהל את פעילותו של העובד.
-ב-[[7 בנובמבר]] [[2011]] פתחה [[ההסתדרות]] בשביתה במשק שמטרתה לצמצם את היקף העסקת עובדי הקבלן (במשמעות מורחבת של מושג זה, הכוללת גם את עובדיהם של קבלני שירות). בהוראת [[בית הדין לעבודה]] נפסקה השביתה לאחר מספר שעות{{הערה|{{ישראל היום|חזי שטרנליכט ויעל ברנובסקי|שביתה? חצי שביתה|13638|8 בנובמבר 2011}}}}. ב-[[8 בפברואר]] פתחה שוב ההסתדרות בשביתה לאור אי התקדמות במשא ומתן עם משרד האוצר על שיפור תנאי עובדי הקבלן. שביתה זו פרצה לאחר דחיות רבות מצד בית הדין לעבודה בבקשת ההסתדרות  לאשר את השביתה.
+ב-[[7 בנובמבר]] [[2011]] פתחה [[ההסתדרות]] בשביתה במשק שמטרתה לצמצם את היקף העסקת עובדי הקבלן (במשמעות מורחבת של מושג זה, הכוללת גם את עובדיהם של קבלני שירות). בהוראת [[בית הדין לעבודה]] נפסקה השביתה לאחר מספר שעות{{הערה|{{ישראל היום|חזי שטרנליכט ויעל ברנובסקי|שביתה? חצי שביתה|13638|8 בנובמבר 2011}}}}. ב-[[8 בפברואר]] פתחה שוב ההסתדרות בשביתה לאור אי התקדמות במשא ומתן עם משרד האוצר על שיפור תנאי עובדי הקבלן. שביתה זו פרצה לאחר דחיות רבות מצד בית הדין לעבודה בבקשת ההסתדרות לאשר את השביתה.
 ==חוקים להסדרת העסקתם של עובדים על ידי קבלני כוח אדם==
 להסדרת עבודתם של עובדי קבלן חוקקה הכנסת את '''חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם''', התשנ"ו-1996. החוק קובע כי עיסוק כקבלן כוח אדם מצריך [[היתר|רישיון]] מ[[שר התמ"ת]], ומפרט את התנאים למתן רישיון. למתן שירותים בין-ארציים של כוח אדם, כלומר לפעילותו של קבלן כוח אדם המביא לישראל [[עובד זר|עובדים זרים]], נדרש היתר מיוחד.
 פרק נוסף בחוק מסדיר את תנאי עבודתם של עובדי הקבלן. החוק מחייב עריכת [[חוזה עבודה]] בכתב בין הקבלן לכל אחד מעובדיו, אלא אם קיים [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] המסדיר את תנאי עבודתו של העובד אצל קבלן כוח האדם. תנאי זה, ותנאים נוספים המקנים יתרון להעסקת עובד קבלן באמצעות הסכם קיבוצי, הביא לחתימתו של [[הסכם קיבוצי כללי]] בענף זה. על קבלן כוח אדם נאסר לקבל או לדרוש מעובד שהוא מעסיק או ממועמד לעבודה אצלו, כל תמורה בעד שירותיו או החזר הוצאותיו. איסור דומה חל על המעסיק בפועל של עובד קבלן.
-סעיף 12א לחוק זה קובע כי עובד קבלן שהועסק ברציפות במשך תשעה חודשים (או תקופה ארוכה יותר שקבע [[שר התמ"ת]]) על ידי אותו מעסיק בפועל, יהפוך לעובד של המעסיק בפועל. סעיף זה אינו חל על עובד קבלן המועסק אצל מעסיק בפועל בתפקידי [[מחשוב]]. סעיף 12א נחקק בשנת 2000, אך כניסתו לתוקף נדחתה שוב ושוב באמצעות [[חוק ההסדרים]] ביוזמת הממשלה, שהיא מעסיק גדול של עובדי קבלן. ב-[[1 בינואר]] [[2008]] נכנס הסעיף לתוקף. בשנת תשס"ב, ב-[[1 במרץ]] [[2002]] נקבע שסעיפים 12א ו13 לחוק זה לא יחולו על תפקידי המחשוב - תחזוקה,  פיתוח והטמעה של מערכות מחשוב.
+סעיף 12א לחוק זה קובע כי עובד קבלן שהועסק ברציפות במשך תשעה חודשים (או תקופה ארוכה יותר שקבע [[שר התמ"ת]]) על ידי אותו מעסיק בפועל, יהפוך לעובד של המעסיק בפועל. סעיף זה אינו חל על עובד קבלן המועסק אצל מעסיק בפועל בתפקידי [[מחשוב]]. סעיף 12א נחקק בשנת 2000, אך כניסתו לתוקף נדחתה שוב ושוב באמצעות [[חוק ההסדרים]] ביוזמת הממשלה, שהיא מעסיק גדול של עובדי קבלן. ב-[[1 בינואר]] [[2008]] נכנס הסעיף לתוקף. בשנת תשס"ב, ב-[[1 במרץ]] [[2002]] נקבע שסעיפים 12א ו13 לחוק זה לא יחולו על תפקידי המחשוב - תחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מחשוב.
 תניה ב[[חוזה]] האוסרת על המעסיק בפועל להעסיק ישירות את עובד הקבלן, או האוסרת על העובד להיות עובדו של המעסיק בפועל - אין לה תוקף.
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים הבאים במקום עובדים המשתתפים ב[[שביתה]] ולא יעסיק עובדים במקום עובדים המושבתים עקב [[השבתה]], כל עוד השביתה או ההשבתה מתקיימות.
 הגנה נוספת לעובדי קבלן ניתנת ב'''[[חוק שכר מינימום]]''', התשמ"ז-1987. סעיף 6א לחוק זה קובע כי עובד קבלן שלא שולם לו [[שכר מינימום בישראל|שכר מינימום]] רשאי לתבוע גם את המעסיק בפועל. בתנאים מסוימים ניתן להטיל עונש [[מאסר]] על מעסיק בפועל של עובד קבלן שהקבלן לא שילם לו שכר מינימום.
 ב'''חוק הזכות לעבודה בישיבה''', התשס"ז-2007 נקבע כי הוראותיו של חוק זה חלות, לעניין מעביד ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד קבלן המועסק אצל מעסיק בפועל.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 קדם לחוק זה, תיקון מספר 6 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ס"ח 2203, התשס"ט, עמ' 244, תיקון עקיף במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית{{הערה|1=[http://www.glima.info/law_book/2203.pdf ס"ח 2203, התשס"ט, עמ' 244].}}), אשר החיל חלק מהוראות החוק, הנוגעות לקבלני כוח אדם, גם על קבלני שירות בענפים המפורטים בתוספת לחוק.
-ההבחנה בין קבלני כוח אדם וקבלני שירות נדונה בפסיקת [[בית הדין הארצי לעבודה]]{{הערה|1=ראה לדוגמה את פסק הדין שניתן ב[http://www.glima.info/verdicts/02931B113C7602C64225749300376D5E.html עב' 11/07, אל אור אילת תפעול ואחזקות בע"מ - מדינת ישראל ואח'; ביום 11.8.08].}}.
+ההבחנה בין קבלני כוח אדם וקבלני שירות נדונה בפסיקת [[בית הדין הארצי לעבודה]]{{הערה|1=ראו לדוגמה את פסק הדין שניתן ב[http://www.glima.info/verdicts/02931B113C7602C64225749300376D5E.html עב' 11/07, אל אור אילת תפעול ואחזקות בע"מ - מדינת ישראל ואח'; ביום 11.8.08].}}.
 ==ביקורת שיפוטית==
-באחת מפסיקותיו, באמרת אגב ארוכה, מתח שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, [[נועם סולברג]], ביקורת חריפה על העסקת עובדי קבלן לצורך שמירה וניקיון בשירות הציבורי. סולברג הראה כיצד המנגנון שמחזיקה המדינה כדי לתחזק את המערך הזה, כביכול כדי לשמור על זכויותיהם של העובדים, לרבות המכרזים, הפיקוח על החברות, הזמנת דו"חות מרואי חשבון פרטיים וכו' - הוא מנגנון יקר ושמן, העולה למדינה הון רב, בעוד שעובדי הקבלן עצמם מקבלים שכר זעום ותנאיהם נפגעים.{{הערה|[http://www.nevo.co.il/psika_word/minhali/MM-10-210-925.doc עת"ם (י-ם) 210/10 מוקד יסעור נ' מדינת ישראל], ניתן ב-9 ביוני 2010, באתר "נבו" {{DOC}}}}
+באחת מפסיקותיו, באמרת אגב ארוכה, מתח שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, [[נועם סולברג]], ביקורת חריפה על העסקת עובדי קבלן לצורך שמירה וניקיון בשירות הציבורי. סולברג הראה כיצד המנגנון שמחזיקה המדינה כדי לתחזק את המערך הזה, כביכול כדי לשמור על זכויותיהם של העובדים, לרבות המכרזים, הפיקוח על החברות, הזמנת דו"חות מרואי חשבון פרטיים וכו' - הוא מנגנון יקר ושמן, העולה למדינה הון רב, בעוד שעובדי הקבלן עצמם מקבלים שכר זעום ותנאיהם נפגעים{{הערה|[http://www.nevo.co.il/psika_word/minhali/MM-10-210-925.doc עת"ם (י-ם) 210/10 מוקד יסעור נ' מדינת ישראל], ניתן ב-9 ביוני 2010, באתר "נבו" {{DOC}}}}.
 ==לקריאה נוספת==