לי ירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לי ירון
LeeYaron.jpg
לידה אוגוסט 1994 (בת 28)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תיכון א' לאמנויות תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק במחנה, הארץ עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק lee.yaron
טוויטר lee_yaron
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לי ירון (נולדה באוגוסט 1994) היא כתבת משבר האקלים ותחקירי הסביבה של עיתון הארץ, חברת הוועד המנהל של ארגון העיתונאים בישראל ובמאית תיאטרון ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירון נולדה בתל אביב. את לימודיה התיכוניים העבירה בתיכון עירוני א’ לאמנויות בתל אביב. בוגרת תואר ראשון בהצטיינות יתרה בהיסטוריה ובתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (פילוסופיה, מגדר וצדק חברתי בדגש על סביבה) של אוניברסיטת תל אביב.

את דרכה התקשורתית החלה ב-2012 עם גיוסה לצה"ל, שם שימשה ככתבת צבאית בעיתון "במחנה", במסגרתו סיקרה את מבצע שובו אחים ואת מבצע עמוד ענן. בין השנים 2014–2015 הייתה ראש דסק החדשות של העיתון, ושימשה כמפקדת בקורס הכתבים הכלל-צה"לי. שימשה כפרשנית חברתית-כלכלית בתוכנית "סוגרים חשבון" בטלוויזיה החינוכית מסוף 2017 ועד לסגירת הערוץ.

מאז 2015 היא משמשת ככתבת "הארץ" לענייני רווחה, וב-2018 החלה לסקר גם את תחום הפנים. ירון מפרסמת תחקירים בנושאים חברתיים שנועדו להעלות על סדר היום הציבורי שורת סוגיות חברתיות, ביניהן סיקור תאונות הבנייה, זכויות הקהילה הלהט"בית, אפליית נשים, מבקשי המקלט ונכים. על פי מחקר של העין השביעית, בשנתה הראשונה בתפקיד, עיתון "הארץ" הפך למוביל בסיקור הרווחה לעומת מתחריו בעיתונות המודפסת, בכך שהציג פי 5 יותר כותרות בנושא מהמתחרים.

בספטמבר 2018 נבחרה על ידי "טיים אאוט" לאחת מ-50 הצעירים המשפיעים בתל אביב.[1] בספטמבר 2017 דורגה על ידי "וואלה ברנז'ה" לאחת משמונת העיתונאים המבטיחים בישראל.

ירון הייתה הראשונה לעקוב על בסיס יומי אחר מחדל תאונות העבודה באתרי הבנייה שהביאו למותם של עשרות עובדי בניין, שקודם לכן כמעט ולא סוקר בכלי התקשורת המרכזיים, זאת, באמצעות פרסום מאות כתבות ותחקירים שהעלו שורת ליקויים, לכאורה, מצד משרדי הממשלה והקבלנים.

ב-2021 מונתה ירון לכתבת האקלים של הארץ. באותה שנה יזמה את "מושג ירוק", יוזמה התנדבותית ראשונה מסוגה שסיפקה הכשרה ללא עלות למאות עיתונאים מכל כלי התקשורת על משבר האקלים, על ידי מרצים מאוניברסיטת תל אביב לצד עיתונאים בכירים, במטרה להעלות את סיקור משבר האקלים בתקשורת הישראלית.[2] ליוזמה נרשמו כ-400 עיתונאים מכל כלי התקשורת.[3]

החל מ-2021 מכהנת ירון כנציגה הישראלית ליוזמה של מחלקת המדינה האמריקאית ל-49 עיתונאים מכל העולם על משבר האקלים. ביוני של אותה שנה נבחרה כחברת מנהל של ארגון העיתונאים בישראל.[4]

ירון היא חברת ועדת העורכים של "רדיקל" - מעבדה לרעיונות פורצי דרך לשיפור המצב החברתי־סביבתי־בריאותי שנוסדה עם התפרצות משבר הקורונה, ותוצריה מתפרסמים בעיתון "הארץ".

חשיפות ותחקירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016 פרסמה תחקיר שהתחקה אחר עסקאות נדל"ן בשווי מיליוני שקלים שביצעו ראש העיר נתניה מרים פיירברג ובנה. לאחר הפרסום, נגד פיירברג, בנה והגרוש שלה נפתחה חקירה פלילית במסגרתה הם נעצרו ונחקרו באזהרה. בהמשך, במרץ 2017, הומלץ להגיש נגד פיירברג כתב אישום בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בחשד לאי-סדרים ב-7 פרויקטי נדל"ן בעיר, וב-23 ביוני 2019, הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק נגדה מחוסר ראיות.[5]

באותה שנה פרסמה תחקיר נוסף לפיו ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, חבר ליזם הנדל"ן ארז מוסצ'ו, מבעלי מסעדת "סוהו", על מנת שזה יסייע לו בקמפיין לבחירתו לעירייה בתמורה להקלות שנגעו לשני מיזמי נדל"ן של חברות בבעלותו של מוסצ'ו. על פי החשד, שהוברר מאוחר יותר בדו”ח של משרד מבקר המדינה, ההקלות הניבו לאחרון רווחים המוערכים בעשרות מיליוני שקלים. צור נעצר והועמד לדין בגין חלק מהטענות שעלו בתחקיר.[6] במאי 2021 נסגר התיק נגדו.[7]

באפריל 2017 חשפה לראשונה את החלטת משרד הרווחה שלא לאפשר לזוגות גאים לאמץ ילדים. הפרסום עורר הדים רבים והביא למחאה חברתית נרחבת ולשינוי עמדת המשרד. בהמשך פרסמה תחקיר לפיו רשויות הרווחה לוקחות ילדים להורים טרנסג'נדרים בשל שינוי המין שעברו.

בנובמבר 2018, ימים ספורים קודם היבחרו לראשות עיריית ראשון לציון, פרסמה ירון תחקיר ממנו עלו חשדות כי סגן ראש העיר לשעבר רז קינסטליך ביקש מחברי מועצה לאשר לחברה בבעלות אביו תוספת של עשרות יחידות דיור.[8]

סדרת תחקירים שערכה ירון חשפו את ניסיונותיה של השרה לשוויון חברתי לשעבר, גילה גמליאל, למנות לתפקיד הבכיר של ראש הרשות לקידום מעמד האישה חברת ילדות, חרף התנגדות נציבות שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בהמשך נסוגה גמליאל מהמינוי והתפקיד נותר בלתי-מאויש.

במאית תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 ביימה את ההצגה "אנרגיות טובות", סאטירה המבוססת על תמליל ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא חלוקת תמלוגי הגז.[9] ההצגה הופיעה בפסטיבל "תיאטרונטו" בניהולו של יעקב אגמון.[10]

בשנת 2019 היא כתבה וביימה את ההצגה "קישתא" – סאטירה דוקומנטרית המבוססת במלואה על פרוטוקול מס' 548 של ישיבת ועדת הפנים של הכנסת בנושא "גירוש המסתננים", בה מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן מגלמים את דמויותיהם של חברי הכנסת הקוראים לגירושם.[11] ההצגה עלתה במועדון "צוותא".[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שני מויאל, "אמשיך להצביע על האחראים למצב, עד שחיי אדם יהפכו חשובים יותר מהורדת מחירי הדירות", 6 בספטמבר 2018
  2. ^ מושג ירוק: היוזמה של העיתונאית לי ירון לוקחת אותנו לעולם טוב יותר - כסית, כסית - הבית של הביצה, ‏במרץ 2021
  3. ^ שוקי טאוסיג, "הבנתי שאנחנו חייבים לשנות את ההתעלמות של התקשורת הישראלית", באתר העין השביעית, 8 באפריל 2021
  4. ^ בחירות מוסדות ארגון העיתונאים 2021 - ארגון העיתונאים בישראל, ארגון העיתונאים בישראל, ‏3 במרץ 2021
  5. ^ חן מענית, ‏נסגר תיק החקירה נגד ראשת העיר נתניה מרים פיירברג, באתר גלובס, 23 ביוני 2019
  6. ^ מלכה רדוזקוביץ', ‏השחיתות בראשל"צ: מעצר דב צור הוארך; דרור גלזר חשוד, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2017
  7. ^ חן מענית, ‏נסגר תיק החקירה נגד דב צור, ראש עיריית ראשון לציון לשעבר, באתר גלובס, 12 במאי 2021
  8. ^ כתב "העין השביעית", פאזל של שחיתות, באתר העין השביעית, 17 בספטמבר 2016
  9. ^ חגי עמית, "לא צריך להבין את הפרטים כדי לדעת שגונבים לנו את הגז", באתר TheMarker‏, 27 ביוני 2015
  10. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "אנרגיות טובות": משחק מכור, עם יותר מדי אפסים, באתר הארץ, 25 ביוני 2015
  11. ^ אתר למנויים בלבד איה חיות, להיכנס לנעליהם: בהצגה החדשה "קישתא!" מבקשי מקלט מגלמים חברי כנסת, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2019
  12. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg "יש לי לב": מבקשי המקלט שנכנסו לנעליים של מי שמבקש לגרש אותם, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 12:45)