ויליאם סמית (מילונאי) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-19 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
אין שום סיבה להשתמש ב„לקסיקון” – Dictionary זה מילון
שורה 3: שורה 3:


== שנותיו הראשונות ==
== שנותיו הראשונות ==
סמית נולד ב-1813 ב[[אנפילד (מידלסקס)|אנפילד]] שב[[מידלסקס]] להורים [[נונקונפורמיזם|נונקונפורמיסטים]]. הוא למד בבית הספר "מדרס האוז" (Madras House) בהקני (Hackney) בהנהלתו של ג'ון אלן.{{הערה|T.F.T. Baker (Editor) (1995). "Hackney: Education". A History of the County of Middlesex: Volume 10: Hackney. Institute of Historical Research. Retrieved 30 October 2012.}} תחילה יועד לקריירה כ[[תאולוגיה|תאולוג]], אך לבסוף החל עובד כפקיד מתלמד (articled clerk) אצל [[עורך דין]] (solicitor). את זמנו הפנוי הקדיש ל[[לימודים קלאסיים]], ובמהלך לימודיו ב[[הקולג' האוניברסיטאי של לונדון|קולג' האוניברסיטאי של לונדון]] זכה בפרסי הצטיינות הן בלימודי [[יוון העתיקה|יוון]] הן בלימודי [[רומא העתיקה|רומא]]. ב-1830 הצטרף ל[[אכסניות המשפט|אכסניית המשפט]] [[גרייז אין]] (Gray's Inn) בלונדון, אבל החליט לוותר על לימודי המשפט שלו לטובת משרה ב[[בית הספר של הקולג' האוניברסיטאי בלונדון|בית הספר של הקולג' האוניברסיטאי]] (University College School), אז גם התחיל כותב בנושאים העוסקים ביוון וברומא בעת העתיקה.
סמית נולד ב-1813 ב[[אנפילד (מידלסקס)|אנפילד]] שב[[מידלסקס]] להורים [[נונקונפורמיזם|נונקונפורמיסטים]]. הוא למד בבית הספר "מדרס האוז" (Madras House) ב[[האקני]] בהנהלתו של ג'ון אלן.{{הערה|T.F.T. Baker (Editor) (1995). "Hackney: Education". A History of the County of Middlesex: Volume 10: Hackney. Institute of Historical Research. Retrieved 30 October 2012.}} תחילה יועד לקריירה כ[[תאולוגיה|תאולוג]], אך לבסוף החל עובד כפקיד מתלמד (articled clerk) אצל [[עורך דין]] (solicitor). את זמנו הפנוי הקדיש ל[[לימודים קלאסיים]], ובמהלך לימודיו ב[[הקולג' האוניברסיטאי של לונדון|קולג' האוניברסיטאי של לונדון]] זכה בפרסי הצטיינות הן בלימודי [[יוון העתיקה|יוון]] הן בלימודי [[רומא העתיקה|רומא]]. ב-1830 הצטרף ל[[אכסניות המשפט|אכסניית המשפט]] [[גרייז אין]] (Gray's Inn) בלונדון, אבל החליט לוותר על לימודי המשפט שלו לטובת משרה ב[[בית הספר של הקולג' האוניברסיטאי בלונדון|בית הספר של הקולג' האוניברסיטאי]] (University College School), אז גם התחיל כותב בנושאים העוסקים ביוון וברומא בעת העתיקה.


==עבודתו האקדמית==
==עבודתו האקדמית==
בתקופה זו החל סמית מתעניין ב[[לקסיקוגרפיה]]. החיבור הראשון שפרסם היה "לקסיקון לקדמוניות יוון ורומא" (''Dictionary of Greek and Roman Antiquities'') שהופיע בשנת 1842 ושאת חלקו הגדול כתב בעצמו. ב-1849 ראה אור ה"לקסיקון לביוגרפיות ולמיתולוגיה של יוון ורומא" (''Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology''). לקסיקון ל"גאוגרפיה של יוון ורומא" (''Dictionary of Greek and Roman Geography'') הופיע ב-1857,{{הערה|''A Dictionary of Greek and Roman Antiquities'', by William Smith, William George Smith, Charles Anthon, published by Harper, 1858 }} אשר בכתיבתו השתתפו כמה מטובי המלומדים והחוקרים בתחום.
בתקופה זו החל סמית מתעניין ב[[מילונאות]]. החיבור הראשון שפרסם היה "מילון לקדמוניות יוון ורומא" (''Dictionary of Greek and Roman Antiquities'') שהופיע בשנת 1842 ושאת חלקו הגדול כתב בעצמו. ב-1849 ראה אור ה"מילון לביוגרפיות ולמיתולוגיה של יוון ורומא" (''Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology''). מילון ל"גאוגרפיה של יוון ורומא" (''Dictionary of Greek and Roman Geography'') הופיע ב-1857,{{הערה|''A Dictionary of Greek and Roman Antiquities'', by William Smith, William George Smith, Charles Anthon, published by Harper, 1858 }} אשר בכתיבתו השתתפו כמה מטובי המלומדים והחוקרים בתחום.


תוך כדי כך הוציא לאור, ב-1850, את הראשון מבין כמה מילונים לבתי הספר, וב-1853 החל בפרסום סדרת הספרים ''Principia'', המהווה ציון דרך חשוב בהוראת השפות היוונית והלטינית בבתי הספר. אחר כך ראו אור "המדריכים לתלמיד בהיסטוריה ובספרות" (''Student's Manuals of History and Literature''), אשר הכרך מתוכם העוסק בספרות אנגלית התפרסם בלא פחות מ-13 מהדורות.{{הערה|Shaw, Thomas Budd. ''The Student's Manual of English Literature...''. (London, 1864).}} הוא עצמו כתב את הכרך שעניינו היסטוריה של יוון. כאשר ההוצאה לאור שותפתו נקלעה לקשיים, הצטרף למיזם המוציא לאור [[ג'ון מארי (מוציא לאור)|ג'ון מארי]] (John Murray).
תוך כדי כך הוציא לאור, ב-1850, את הראשון מבין כמה מילונים לבתי הספר, וב-1853 החל בפרסום סדרת הספרים ''Principia'', המהווה ציון דרך חשוב בהוראת השפות היוונית והלטינית בבתי הספר. אחר כך ראו אור "המדריכים לתלמיד בהיסטוריה ובספרות" (''Student's Manuals of History and Literature''), אשר הכרך מתוכם העוסק בספרות אנגלית התפרסם בלא פחות מ-13 מהדורות.{{הערה|Shaw, Thomas Budd. ''The Student's Manual of English Literature...''. (London, 1864).}} הוא עצמו כתב את הכרך שעניינו היסטוריה של יוון. כאשר ההוצאה לאור שותפתו נקלעה לקשיים, הצטרף למיזם המוציא לאור [[ג'ון מארי (מוציא לאור)|ג'ון מארי]] (John Murray).
שורה 12: שורה 12:
ב-1855 השלים סמית את עריכת המילון הלטיני-האנגלי המבוסס על חיבוריהם של [[אג'ידיו פורצ'ליני|פורצ'ליני]] ופרוינד (''Latin–English Dictionary based upon the works of Forcellini and Freund''), שהתפרסם בהוצאת ג'ון מארי ונדפס פעמים אחדות במשך למעלה משלושים וחמש שנים. המילון אינו עוסק רק בלטינית "קלאסית" (100 לפנה"ס – 100 לספירה), אלא כולל ערכים רבים שלא ניתן למוצאם במילונים אחרים בני התקופה, כולל המילון של לואיס ושורט (Lewis and Short).
ב-1855 השלים סמית את עריכת המילון הלטיני-האנגלי המבוסס על חיבוריהם של [[אג'ידיו פורצ'ליני|פורצ'ליני]] ופרוינד (''Latin–English Dictionary based upon the works of Forcellini and Freund''), שהתפרסם בהוצאת ג'ון מארי ונדפס פעמים אחדות במשך למעלה משלושים וחמש שנים. המילון אינו עוסק רק בלטינית "קלאסית" (100 לפנה"ס – 100 לספירה), אלא כולל ערכים רבים שלא ניתן למוצאם במילונים אחרים בני התקופה, כולל המילון של לואיס ושורט (Lewis and Short).


אפשר שהספרים החשובים ביותר שערך סמית הם אלה העוסקים בנושאים [[אקלסיולוגיה|אקלסיולוגיים]]. עימם נמנים "לקסיקון [[ביבליה|כתבי הקודש]]" (''Dictionary of the Bible''),{{כ}} 1860-1865; "לקסיקון לקדמוניות הנצרות" (''Dictionary of Christian Antiquities''),{{כ}} 1875-1880, שנכתב בשיתוף עם ה[[דיאקון|ארכי-דיאקון]] סמיואל צ'ית'ם (Samuel Cheetham); ו"לקסיקון אישים בנצרות" (''Dictionary of Christian Biography''),{{כ}} 1877-1887, יחד עם ד"ר הנרי וייס (Henry Wace).
אפשר שהספרים החשובים ביותר שערך סמית הם אלה העוסקים בנושאים [[אקלסיולוגיה|אקלסיולוגיים]]. עימם נמנים "מילון [[ביבליה|כתבי הקודש]]" (''Dictionary of the Bible''),{{כ}} 1860-1865; "מילון לקדמוניות הנצרות" (''Dictionary of Christian Antiquities''),{{כ}} 1875-1880, שנכתב בשיתוף עם ה[[דיאקון|ארכי-דיאקון]] סמיואל צ'ית'ם (Samuel Cheetham); ו"מילון אישים בנצרות" (''Dictionary of Christian Biography''),{{כ}} 1877-1887, יחד עם ד"ר הנרי וייס (Henry Wace).


"האטלס" (''The Atlas''), שבעריכתו השתתף סר ג'ורג' גרוב (George Grove), הופיע ב-1875.{{הערה|Talbert, R. J. A. "Mapping the classical world: major atlases and map series 1872-1990." ''Journal of Roman Archaeology'' 5 (1992), pp.5-38.}} מ-1853 עד 1869 שימש סמית' כבוחן בלימודים קלאסיים ב[[אוניברסיטת לונדון]], ולאחר פרישתו נתקבל כחבר בסנאט. הוא היה חבר בוועדה שעסקה בענייני [[זכויות יוצרים]], ובמשך שנים רבות רשם (registrar) של "קרן הספרות המלכותית" (Royal Literary Fund). סמית' ערך את מהדורת 1854-1855 של [[אדוארד גיבון|גיבון]], שכללה את הערותיהם של [[פרנסואה גיזו]] ו[[הנרי הארט מילמן]].
"האטלס" (''The Atlas''), שבעריכתו השתתף סר ג'ורג' גרוב (George Grove), הופיע ב-1875.{{הערה|Talbert, R. J. A. "Mapping the classical world: major atlases and map series 1872-1990." ''Journal of Roman Archaeology'' 5 (1992), pp.5-38.}} מ-1853 עד 1869 שימש סמית' כבוחן בלימודים קלאסיים ב[[אוניברסיטת לונדון]], ולאחר פרישתו נתקבל כחבר בסנאט. הוא היה חבר בוועדה שעסקה בענייני [[זכויות יוצרים]], ובמשך שנים רבות רשם (registrar) של "קרן הספרות המלכותית" (Royal Literary Fund). סמית' ערך את מהדורת 1854-1855 של [[אדוארד גיבון|גיבון]], שכללה את הערותיהם של [[פרנסואה גיזו]] ו[[הנרי הארט מילמן]].

גרסה מ־23:51, 10 בדצמבר 2018

סר ויליאם סמית

ויליאם סמיתאנגלית: William Smith;‏ 20 במאי 1813 - 7 באוקטובר 1893) היה מילונאי אנגלי.

שנותיו הראשונות

סמית נולד ב-1813 באנפילד שבמידלסקס להורים נונקונפורמיסטים. הוא למד בבית הספר "מדרס האוז" (Madras House) בהאקני בהנהלתו של ג'ון אלן.[1] תחילה יועד לקריירה כתאולוג, אך לבסוף החל עובד כפקיד מתלמד (articled clerk) אצל עורך דין (solicitor). את זמנו הפנוי הקדיש ללימודים קלאסיים, ובמהלך לימודיו בקולג' האוניברסיטאי של לונדון זכה בפרסי הצטיינות הן בלימודי יוון הן בלימודי רומא. ב-1830 הצטרף לאכסניית המשפט גרייז אין (Gray's Inn) בלונדון, אבל החליט לוותר על לימודי המשפט שלו לטובת משרה בבית הספר של הקולג' האוניברסיטאי (University College School), אז גם התחיל כותב בנושאים העוסקים ביוון וברומא בעת העתיקה.

עבודתו האקדמית

בתקופה זו החל סמית מתעניין במילונאות. החיבור הראשון שפרסם היה "מילון לקדמוניות יוון ורומא" (Dictionary of Greek and Roman Antiquities) שהופיע בשנת 1842 ושאת חלקו הגדול כתב בעצמו. ב-1849 ראה אור ה"מילון לביוגרפיות ולמיתולוגיה של יוון ורומא" (Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology). מילון ל"גאוגרפיה של יוון ורומא" (Dictionary of Greek and Roman Geography) הופיע ב-1857,[2] אשר בכתיבתו השתתפו כמה מטובי המלומדים והחוקרים בתחום.

תוך כדי כך הוציא לאור, ב-1850, את הראשון מבין כמה מילונים לבתי הספר, וב-1853 החל בפרסום סדרת הספרים Principia, המהווה ציון דרך חשוב בהוראת השפות היוונית והלטינית בבתי הספר. אחר כך ראו אור "המדריכים לתלמיד בהיסטוריה ובספרות" (Student's Manuals of History and Literature), אשר הכרך מתוכם העוסק בספרות אנגלית התפרסם בלא פחות מ-13 מהדורות.[3] הוא עצמו כתב את הכרך שעניינו היסטוריה של יוון. כאשר ההוצאה לאור שותפתו נקלעה לקשיים, הצטרף למיזם המוציא לאור ג'ון מארי (John Murray).

ב-1855 השלים סמית את עריכת המילון הלטיני-האנגלי המבוסס על חיבוריהם של פורצ'ליני ופרוינד (Latin–English Dictionary based upon the works of Forcellini and Freund), שהתפרסם בהוצאת ג'ון מארי ונדפס פעמים אחדות במשך למעלה משלושים וחמש שנים. המילון אינו עוסק רק בלטינית "קלאסית" (100 לפנה"ס – 100 לספירה), אלא כולל ערכים רבים שלא ניתן למוצאם במילונים אחרים בני התקופה, כולל המילון של לואיס ושורט (Lewis and Short).

אפשר שהספרים החשובים ביותר שערך סמית הם אלה העוסקים בנושאים אקלסיולוגיים. עימם נמנים "מילון כתבי הקודש" (Dictionary of the Bible),‏ 1860-1865; "מילון לקדמוניות הנצרות" (Dictionary of Christian Antiquities),‏ 1875-1880, שנכתב בשיתוף עם הארכי-דיאקון סמיואל צ'ית'ם (Samuel Cheetham); ו"מילון אישים בנצרות" (Dictionary of Christian Biography),‏ 1877-1887, יחד עם ד"ר הנרי וייס (Henry Wace).

"האטלס" (The Atlas), שבעריכתו השתתף סר ג'ורג' גרוב (George Grove), הופיע ב-1875.[4] מ-1853 עד 1869 שימש סמית' כבוחן בלימודים קלאסיים באוניברסיטת לונדון, ולאחר פרישתו נתקבל כחבר בסנאט. הוא היה חבר בוועדה שעסקה בענייני זכויות יוצרים, ובמשך שנים רבות רשם (registrar) של "קרן הספרות המלכותית" (Royal Literary Fund). סמית' ערך את מהדורת 1854-1855 של גיבון, שכללה את הערותיהם של פרנסואה גיזו והנרי הארט מילמן.

ב-1867 נתמנה לעורך של כתב העת המדעי Quarterly Review, תפקיד בו החזיק עד מותו.

סמית' קיבל תואר דוקטור לשם כבוד (Doctor of Civil Law) מאוניברסיטאות אוקספורד ודבלין. ב-1892 הוענק לו תואר אבירות.

מת ב-7 באוקטובר 1893 בלונדון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם סמית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ T.F.T. Baker (Editor) (1995). "Hackney: Education". A History of the County of Middlesex: Volume 10: Hackney. Institute of Historical Research. Retrieved 30 October 2012.
  2. ^ A Dictionary of Greek and Roman Antiquities, by William Smith, William George Smith, Charles Anthon, published by Harper, 1858
  3. ^ Shaw, Thomas Budd. The Student's Manual of English Literature.... (London, 1864).
  4. ^ Talbert, R. J. A. "Mapping the classical world: major atlases and map series 1872-1990." Journal of Roman Archaeology 5 (1992), pp.5-38.
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל