אוליה זילברמן – הבדלי גרסאות

אוליה זילברמן
מדינה	ישראל
פטירה	1981
תקופת הפעילות	עד ל-1981
עיסוק	מבקרת מוזיקה
מעסיק	"על המשמר", "מעריב"
סוג כתב	מבקרת מוזיקה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:29, 26 בינואר 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת
פרמטרים ריקים [ פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אוֹלְיָה זילברמן (? – סוף 1981) הייתה מבקרת מוזיקה ישראלית שפעלה בארץ מראשית שנות ה-30 ועד מותה ולאורך עשרות שנים פרסמה ביקורות בעיתונים "על המשמר" ו"מעריב".

ביוגרפיה

אוליה זילברמן נולדה ברוסיה,^[1] בת למשפחה יהודית ציונית.^[2] לאחר שסיימה את לימודיה בקונסרבטוריון בסנקט פטרבורג^[3] נסעה לווינה, שם הוכשרה כפסנתרנית^[4] ועברה בחינה ממשלתית כמורה לפסנתר.^[3]

עלתה לארץ ישראל בראשית שנות ה-30 לכל המאוחר, ואז חברה למבקר המוזיקה דוד רוזוליו בעיתון "הארץ".^[4] פרסמה בכתבי עת נוספים, כגון "במה". בשנת 1944 החלה לפרסם ביקורת מוזיקה בעיתון "משמר" (לימים "על המשמר"). ב-1956 החלה לפרסם במקביל גם בעיתון "מעריב", שבו השתתפה עד מותה ב-1981.

זילברמן הייתה ערירית.^[5] התגוררה ברחוב קרליבך 2 בתל אביב. נפטרה בסוף שנת 1981, וציוותה את גופה למדע.^[6] שש שנים אחר כך, משנפטרה אחותה, מניה זילברמן, ביקשה להקדיש את כל עיזבונן להקמת קרן על שמן שתממן יצירה של מלחינים ומבצעים בארץ.^[5]

במלאת שנה למותה של זילברמן תיארה אותה עמיתתה, מבקרת המוזיקה רות גוטמן בן-צבי, כ"צעירה ברוחה ומלאת מרץ עד יומה האחרון. אורליה, כפי שכולנו קראנו לה, הייתה [...] בעלת ידע מעמיק, אופקים נרחבים ויושר בלתי-מעורער. היא גילתה ותמכה בכשרונות צעירים. היא תבעה רמת ביצוע גבוהה בארץ והמשכיות למיטב המסורת היהודית. מעל לכל הייתה יקרה לליבה היצירה הישראלית. כל חייה נאבקה בעד הקידמה. בכל התחומים".^[6] המוזיקאי פרופ' עודד זהבי מנה את זילברמן בין הדור הראשון של מבקרי מוזיקה בישראל, ש"קבעו רף גבוה מאוד של כתיבה אינטליגנטית על מוסיקה". לדבריו, דרכה בביקורת הייתה כתיבה בהירה ומנומקת, והיא לא היססה לשבח את מושאי כתיבתה. הביקורות של זילברמן "מפורטות וחדות" ו"מעידות על יכולת משובחת להבדיל בין עיקר וטפל".^[7]

קישורים חיצוניים

ממאמריה:

על המוסיקה הסמפונית: (התזמורת הארץ-ישראלית), מאזנים, יב,ג (סה) (תש"א 1940), עמ' 183–186, באתר JSTOR (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
הקונצרט השמיני למנויים של התזמורת הארצישראלית: יצירתו החדשה של המחבר הארצישראלי פ. בן-חיים, משמר, 14 במרץ 1944
המלחין יצחק אדל: במלאות 30 שנה לפעולתו המוסיקלית בארץ, מעריב, 22 באפריל 1960
מכתבים על מוזיקה באירופה | הפצת מוזיקה שהיא מוזנחת אצלנו, על המשמר, 25 בנובמבר 1960, המשך
מנצח מתלהב ומלהיב, מעריב, 28 במאי 1961 (על זובין מהטה, עם ראשית כהונתו כמנצח התזמורת הפילהרמונית הישראלית)

ריאיון עמה בסוף ימיה:

חנה ידור, ראיונות עם פסנתרן-המורה אריה ורדי, המבקרת אוליה זילברמן והמלחין צבי אבני, מעריב, 2 בינואר 1980

הערות שוליים

^ כנראה בעיר פּרוֹסקוּרוֹב שבאוקראינה (כיום נקראת חמלניצקי), שם נולד אחיה; ראו אלברט י. (עבא) זילברמן, דבר, 16 בספטמבר 1951.
^ אלברט י. (עבא) זילברמן, דבר, 16 בספטמבר 1951.
^ ¹ ² מבקר מוסיקאלי: רמת האופירה היא נמוכה, על המשמר, 30 באוקטובר 1953.
^ ¹ ² Yulia Kreinin, "On Gustav Mahler's Reception in Israel: The Fourth Homeland?," Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts / Simon Dubnow Institute Yearbook, 11 (2012), p. 288 (on Google Books; on Academia.edu).
^ ¹ ² זילברמן: קרן למוסיקאים, מעריב, 5 בינואר 1987.
^ ¹ ² רות גוטמן בן-צבי, מוסיקה | שנה למותה של אוליה זילברמן ז"ל, מעריב, 8 בדצמבר 1982.
^ עודד זהבי, המבקרים, אופוס: המגזין למוזיקה קלאסית, 4 ביוני 2016.

[1] כנראה בעיר פּרוֹסקוּרוֹב שבאוקראינה (כיום נקראת חמלניצקי), שם נולד אחיה; ראו אלברט י. (עבא) זילברמן, דבר, 16 בספטמבר 1951.

[2] אלברט י. (עבא) זילברמן, דבר, 16 בספטמבר 1951.

[על_המשמר_1953-10-30-3] ¹ ² מבקר מוסיקאלי: רמת האופירה היא נמוכה, על המשמר, 30 באוקטובר 1953.

[קריינין,_288-4] ¹ ² Yulia Kreinin, "On Gustav Mahler's Reception in Israel: The Fourth Homeland?," Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts / Simon Dubnow Institute Yearbook, 11 (2012), p. 288 (on Google Books; on Academia.edu).

[קרן_למוסיקאים,_מעריב_1987-01-05-5] ¹ ² זילברמן: קרן למוסיקאים, מעריב, 5 בינואר 1987.

[גוטמן_בן-צבי,_מעריב_1982-12-08-6] ¹ ² רות גוטמן בן-צבי, מוסיקה | שנה למותה של אוליה זילברמן ז"ל, מעריב, 8 בדצמבר 1982.

[7] עודד זהבי, המבקרים, אופוס: המגזין למוזיקה קלאסית, 4 ביוני 2016.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 זילברמן הייתה ערירית.{{הערה|שם=קרן למוסיקאים, מעריב 1987-01-05|{{מעריב||זילברמן: קרן למוסיקאים|1987/01/05|01906}}.}} התגוררה ברחוב קרליבך 2 ב[[תל אביב]]. נפטרה בסוף שנת 1981, ו[[תרומת גופה למדע|ציוותה את גופה למדע]].{{הערה|שם=גוטמן בן-צבי, מעריב 1982-12-08|{{מעריב|רות גוטמן בן-צבי|מוסיקה {{!}} שנה למותה של אוליה זילברמן ז"ל|1982/12/08|02300}}.}} שש שנים אחר כך, משנפטרה אחותה, מניה זילברמן, ביקשה להקדיש את כל עיזבונן להקמת קרן על שמן שתממן יצירה של מלחינים ומבצעים בארץ.{{הערה|שם=קרן למוסיקאים, מעריב 1987-01-05}}
-במלאת שנה למותה של זילברמן תיארה אותה עמיתתה, מבקרת המוזיקה [[רות גוטמן בן-צבי]], כ"צעירה ברוחה ומלאת מרץ עד יומה האחרון. אורליה, כפי שכולנו קראנו לה, היתה [...] בעלת ידע מעמיק, אופקים נרחבים ויושר בלתי-מעורער. היא גילתה ותמכה בכשרונות צעירים. היא תבעה רמת ביצוע גבוהה בארץ והמשכיות למיטב המסורת היהודית. מעל לכל היתה יקרה לליבה היצירה הישראלית. כל חייה נאבקה בעד הקידמה. בכל התחומים".{{הערה|שם=גוטמן בן-צבי, מעריב 1982-12-08}}
+במלאת שנה למותה של זילברמן תיארה אותה עמיתתה, מבקרת המוזיקה [[רות גוטמן בן-צבי]], כ"צעירה ברוחה ומלאת מרץ עד יומה האחרון. אורליה, כפי שכולנו קראנו לה, הייתה [...] בעלת ידע מעמיק, אופקים נרחבים ויושר בלתי-מעורער. היא גילתה ותמכה בכשרונות צעירים. היא תבעה רמת ביצוע גבוהה בארץ והמשכיות למיטב המסורת היהודית. מעל לכל הייתה יקרה לליבה היצירה הישראלית. כל חייה נאבקה בעד הקידמה. בכל התחומים".{{הערה|שם=גוטמן בן-צבי, מעריב 1982-12-08}}
 המוזיקאי פרופ' [[עודד זהבי]] מנה את זילברמן בין הדור הראשון של מבקרי מוזיקה בישראל, ש"קבעו רף גבוה מאוד של כתיבה אינטליגנטית על מוסיקה". לדבריו, דרכה בביקורת הייתה כתיבה בהירה ומנומקת, והיא לא היססה לשבח את מושאי כתיבתה. הביקורות של זילברמן "מפורטות וחדות" ו"מעידות על יכולת משובחת להבדיל בין עיקר וטפל".{{הערה|עודד זהבי, [http://opusmagazine.co.il/article/fine-israeli-critique המבקרים], [[אופוס המגזין למוזיקה קלאסית|אופוס: המגזין למוזיקה קלאסית]], 4 ביוני 2016.}}