דוד רוזוליו
 | |
| לידה |
11 באוקטובר 1898 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
16 במאי 1961 (בגיל 62) |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
  | |
דוד (וֶרְנֶר) רוֹזוֹליוֹ (כ"ה בתשרי ה'תרנ"ט, 11 באוקטובר 1898, ברלין – א' בסיוון ה'תשכ"א, 16 במאי 1961, ירושלים) היה איש ציבור ישראלי ונציב שירות המדינה, מראשוני מבקרי המוזיקה ביישוב, גיסו של חיים ארלוזורוב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בברלין בירת גרמניה למשה אברהם וקלרה רוזוליו (Rosolio). מצעירותו היה פעיל בתנועה הציונית בגרמניה, תחילה בתנועת הנוער הציוני "כחול-לבן" ולאחר מכן כחבר בהסתדרות הציונית. בשנת 1918 הצטרף למפלגת "הפועל הצעיר", וכמו כן היה חבר הנהלת "החלוץ" בגרמניה. למד אגרונומיה באוניברסיטת ברלין.
ב-1922 נשא את דורה ארלוזורוב, אחותו של חיים ארלוזורוב. באותה שנה עלו השניים לארץ ישראל, והוא עבד במקומות שונים כחקלאי. בשנות ה-30 למד חשבונאות ונעשה רואה חשבון מוסמך. לאחר קום המדינה עבד במספר גופים ציבוריים בתפקידים שונים, ובהם: מנהל האגף לביקורת ופיקוח של משרד הביטחון, יועץ ראשי למבקר המדינה וממונה על ביקורת האיגודים במשרד מבקר המדינה. השתתף כנציג ישראל בכינוסים בינלאומיים בנושאי מינהל ציבורי.
בתחילת 1950 התמנה ליועץ ראשי למבקר המדינה וב-1954 התמנה ל"נציב המנגנון הממשלתי", ששינה את שמו ל"נציב שרות המדינה". לאחר פרישתו ייסד את המכון ללימודי ביקורת חשבונות בתל אביב, ושימש דיקן המכון. פרסם בעיתונות ובכתבי עת מקצועיים מאמרים בתחום החשבונאות והמינהל הציבורי, וכמו כן פרסם מספר ספרים בתחומים אלה. במרץ 1961 התמנה למבקר עיריית ירושלים. כעבור חודשיים, ב-16 במאי 1961, נפטר משבץ לב. נקבר בהר המנוחות בירושלים, לצד רעייתו הראשונה, דורה.[1]
על שמו נקבע פרס נציבות שירות המדינה למינהל ציבורי.
מבקר מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוזוליו היה חובב מוזיקה ובעל ידע מוזיקלי רב, והיה מבקר המוזיקה הראשון ביישוב:[2] בשנות ה-30 שימש מבקר מוזיקה בעיתון "פלסטיין פוסט". בשנות ה-50 פרסם מדור מוזיקה קבוע בעיתון "הארץ" בשם "על הנגינות".
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוריו עלו שניהם ארצה ב-1933 ונפטרו בישראל. אשתו הראשונה, דורה, הייתה מוזיקאית שעסקה בהוראת המוזיקה וחיברה ספרי הדרכה ולימוד נגינה ונפטרה ביוני 1959.[3] בנובמבר 1960 התחתן בשנית עם פנינה (פאולה) עזרא (לבית וינר).[4] בניו הם חבר הכנסת לשעבר דני רוזוליו ומפכ"ל המשטרה לשעבר שאול רוזוליו.
פרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מס הכנסה בארץ ישראל / מאת דוד רוזוליו וד"ר א"ו קלימובסקי, ירושלים: קריית ספר, 1944.
- עשר שנות שירות המדינה: (תש"ח-תשי"ח) / מאת דוד רוזוליו, ירושלים: [חמו"ל], תשי"ט-1958. (חוברת)
- Music in Israel, 1948-1958 / David Rosolio, Jerusalem: Ahava, 1958. (חוברת)
עץ יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאול ארלוזורוב
שאול ארלוזורוב
|
||||||||||||||||||||||
|
|
|
|||||||||||||||||||||
ליזה
ליזה
|
||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||
מיכל
מיכל
|
ירום
ירום
|
|||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "דוד (ורנר) רוזוליו", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3065
- ד. דיוקנאי, ראשים בישראל: דוד ו. רוזוליו, מעריב, 27 בינואר 1956
- דוד רוזוליו, דבר, 17 במאי 1961
- וורנר דוד רוזוליו (ליום השלושים), דבר, 20 ביוני 1961
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד רוזוליו באתר GRAVEZ
- ^ Jehoash Hirshberg, The Vision of the East and the Heritage of the West: Ideological Pressures in the Yishuv Period and their Offshoots in Israeli Art Music during the Recent Two Decades.
- ^ "דורה רוזוליו ז"ל הובאה למנוחות", עיתון "הארץ", 3 ביוני 1959.
- ^ "נרשמו לנשואין במשרדי הרבנות והמועצות הדתיות - הרבנות והמועצה הדתית ירושלים", עיתון "הצפה", 7 בנובמבר 1960.
| נציבי שירות המדינה | ||
|---|---|---|
|
