קדש ברנע – הבדלי גרסאות
מפתח-רשימה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←פתיח: המרכאות נראות מיותרות |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
{{ציטוט|תוכן="וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן..."{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר|יג|ג}}}}; "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה..."{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר|יג|כו}}}}}} |
{{ציטוט|תוכן="וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן..."{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר|יג|ג}}}}; "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה..."{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר|יג|כו}}}}}} |
||
ברוב המפות נמצאת קדש ברנע ליד עין קודיראת דרומית ל[[ניצנה (עתיקות)|ניצנה]]. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה |
ברוב המפות נמצאת קדש ברנע ליד עין קודיראת דרומית ל[[ניצנה (עתיקות)|ניצנה]]. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה ה-10 לפנה"ס, כ-200–300 שנה אחרי [[יציאת מצרים]] המשוערת. אולם אף שמרבית החוקרים מזהים אתר זה עם קדש ברנע המקראית, לא נתגלו בו שרידים מתקופת יציאת מצרים.{{הערה|1=מתוך הספר 'קדש ברנע' בהוצאת [[מוזיאון ישראל]]}} |
||
בשנת [[1840]] "מצאו" את קדש לפי הדמיון בשם לעין קדיס. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ומאז הוא נקרא קדש ברנע. |
בשנת [[1840]] "מצאו" את קדש לפי הדמיון בשם לעין קדיס. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ומאז הוא נקרא קדש ברנע. |
||
ד"ר [[יצחק ביילי]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] כתב כי: |
ד"ר [[יצחק ביילי]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] כתב כי: |
||
{{ציטוט|תוכן="...המקום שאנו מנסים תמיד לזהות כקדש-ברנע במזרח סיני - עלך-קדייס (בפי הבדואים – גדייס). גדייס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת". מי שמכיר את עלך-קדייס יודע, שזה אינו מקום שסביבו יכלו כל בני ישראל להתקבץ, אלא שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה: קדייס. היו אומרים, זהו ביר-קדייס, באר השוקת הקטנה..."{{הערה|1="שמות גאוגרפיים בפי הבדואים" (1976)}}}} |
{{ציטוט|תוכן="...המקום שאנו מנסים תמיד לזהות כקדש-ברנע במזרח סיני - עלך-קדייס (בפי הבדואים – גדייס). גדייס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת". מי שמכיר את עלך-קדייס יודע, שזה אינו מקום שסביבו יכלו כל בני ישראל להתקבץ, אלא שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה: קדייס. היו אומרים, זהו ביר-קדייס, באר השוקת הקטנה...".{{הערה|1="שמות גאוגרפיים בפי הבדואים" (1976)}}}} |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
גרסה מ־18:51, 1 בפברואר 2019
קדש ברנע הייתה עיר מקראית, ממנה שלח משה את המרגלים לתור את ארץ כנען. היא אחת מנקודות הגבול הדרומי של ארץ ישראל, אך מקומה המדויק לא ידוע.
לפי התנ"ך היא נמצאת במדבר פארן, ואכן נמצאו ממצאים רבים באזור הר כרכום מתקופת יציאת מצרים, על ידי פרופסור עמנואל ענתי:
ברוב המפות נמצאת קדש ברנע ליד עין קודיראת דרומית לניצנה. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה ה-10 לפנה"ס, כ-200–300 שנה אחרי יציאת מצרים המשוערת. אולם אף שמרבית החוקרים מזהים אתר זה עם קדש ברנע המקראית, לא נתגלו בו שרידים מתקופת יציאת מצרים.[3]
בשנת 1840 "מצאו" את קדש לפי הדמיון בשם לעין קדיס. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ומאז הוא נקרא קדש ברנע. ד"ר יצחק ביילי מאוניברסיטת תל אביב כתב כי:
"...המקום שאנו מנסים תמיד לזהות כקדש-ברנע במזרח סיני - עלך-קדייס (בפי הבדואים – גדייס). גדייס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת". מי שמכיר את עלך-קדייס יודע, שזה אינו מקום שסביבו יכלו כל בני ישראל להתקבץ, אלא שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה: קדייס. היו אומרים, זהו ביר-קדייס, באר השוקת הקטנה...".[4]
קישורים חיצוניים
- "קדש, קדש ברנע, מבצע קדש", בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- א. ארד, "אין חדש" - ראיון עם יוחנן אהרוני, דבר, 26 במאי 1967
- Wilderness Wanderings: Where is Kadesh? באתר Bible History Daily
הערות שוליים