רווק – הבדלי גרסאות
מ ←ראו גם |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רווק''' הוא [[מצב משפחתי|מצבו המשפחתי]] של אדם שלא [[נישואים|נישא]] מעולם. |
'''רווק''' הוא [[מצב משפחתי|מצבו המשפחתי]] של אדם שלא [[נישואים|נישא]] מעולם. כלומר זהו מצבו המשפחתי של אדם מרגע לידתו ועד לנישואיו, אך ההתייחסות העיקרית למצב זה היא רק משעה שאדם הגיע ל[[גיל הנישואים]]. |
||
בחברות שונות, הרואות ב[[זוגיות]] את המצב המשפחתי הראוי, רווק השומר על מצבו זה שנים לאחר שהגיע לגיל הנישואים נחשב לחריג. דוגמה לכך היא האמור ב[[מסכת פסחים]]: "אמר [[רבי יוחנן]]: שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום: |
בחברות שונות, הרואות ב[[זוגיות]] את המצב המשפחתי הראוי, רווק השומר על מצבו זה שנים לאחר שהגיע לגיל הנישואים נחשב לחריג. דוגמה לכך היא האמור ב[[מסכת פסחים]]: "אמר [[רבי יוחנן]]: שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום:על רווק הדר בכרך ואינו חוטא, ועל עני המחזיר אבידה לבעליה, ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה".{{הערה|{{בבלי|פסחים|קיג|א}}}} בציבור [[יהדות חרדית|החרדי]] ה[[אשכנזים|אשכנזי]], [[בחור ישיבה]] שנשאר רווק בגיל מבוגר יחסית קרוי [[אלטער בחור]]. רווק המעוניין בזוגיות נכלל בקבוצה הקרויה [[פנויים פנויות]]. |
||
ב[[יהדות אורתודוקסית|יהדות האורתודוקסית]] יש מה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]] הנוהגים להתעטף ב[[טלית]] רק אחרי ה[[חתונה]]. לפי מנהג זה, רווק מתעטף בטלית רק במקרים מיוחדים, כגון [[שליח ציבור]], [[עלייה לתורה]], או [[ברכת כהנים]]. מקורו של המנהג, הוא לימוד מן סמיכות הפרשיות של "גדילים תעשה לך" ו"כי יקח איש אשה".{{הערה|הרב [[שלמה אבינר]], [http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=1666 טלית גדול לרווק], באתר "ספריית חוה", י בכסלו תשע"ה}} |
ב[[יהדות אורתודוקסית|יהדות האורתודוקסית]] יש מה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]] הנוהגים להתעטף ב[[טלית]] רק אחרי ה[[חתונה]]. לפי מנהג זה, רווק מתעטף בטלית רק במקרים מיוחדים, כגון [[שליח ציבור]], [[עלייה לתורה]], או [[ברכת כהנים]]. מקורו של המנהג, הוא לימוד מן סמיכות הפרשיות של "גדילים תעשה לך" ו"כי יקח איש אשה".{{הערה|הרב [[שלמה אבינר]], [http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=1666 טלית גדול לרווק], באתר "ספריית חוה", י בכסלו תשע"ה}} |
||
גרסה מ־12:25, 6 בפברואר 2019
רווק הוא מצבו המשפחתי של אדם שלא נישא מעולם. כלומר זהו מצבו המשפחתי של אדם מרגע לידתו ועד לנישואיו, אך ההתייחסות העיקרית למצב זה היא רק משעה שאדם הגיע לגיל הנישואים.
בחברות שונות, הרואות בזוגיות את המצב המשפחתי הראוי, רווק השומר על מצבו זה שנים לאחר שהגיע לגיל הנישואים נחשב לחריג. דוגמה לכך היא האמור במסכת פסחים: "אמר רבי יוחנן: שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום:על רווק הדר בכרך ואינו חוטא, ועל עני המחזיר אבידה לבעליה, ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה".[1] בציבור החרדי האשכנזי, בחור ישיבה שנשאר רווק בגיל מבוגר יחסית קרוי אלטער בחור. רווק המעוניין בזוגיות נכלל בקבוצה הקרויה פנויים פנויות.
ביהדות האורתודוקסית יש מהאשכנזים הנוהגים להתעטף בטלית רק אחרי החתונה. לפי מנהג זה, רווק מתעטף בטלית רק במקרים מיוחדים, כגון שליח ציבור, עלייה לתורה, או ברכת כהנים. מקורו של המנהג, הוא לימוד מן סמיכות הפרשיות של "גדילים תעשה לך" ו"כי יקח איש אשה".[2]
רווק המצוי בזוגיות מבלי שנישא קרוי ידוע בציבור, ולפי אחדים מחוקי מדינת ישראל דינו כנשוי.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג, עמוד א'
- ^ הרב שלמה אבינר, טלית גדול לרווק, באתר "ספריית חוה", י בכסלו תשע"ה