לואיג'י אינאודי – הבדלי גרסאות

לואיג'י אינאודי
Luigi Einaudi
לידה	24 במרץ 1874; צפון מערב איטליה
פטירה	30 באוקטובר 1961 (בגיל 87); רומא, איטליה
שם לידה	Luigi Einaudi
מדינה	איטליה
מקום קבורה	דוגליאני
השכלה	אוניברסיטת טורינו; אוניברסיטת בוקוני; Liceo Classico E Musicale "C. Cavour" ;
מפלגה	המפלגה הליברלית האיטלקית
בן או בת זוג	Ida Pellegrini
	12 במאי 1948 – 11 במאי 1955; (7 שנים)
	→ אנריקו דה ניקולה ג'ובאני גרונקי ←
	1 ביוני 1947 – 24 במאי 1948; (359 ימים)
	1 ביוני 1947 – 24 במאי 1948; (359 ימים)
	6 ביוני 1947 – 24 במאי 1948; (354 ימים)
	6 ביוני 1947 – 24 במאי 1948; (354 ימים)
פרסים והוקרה
	אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (11 במאי 1955); אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2 בינואר 1954); עמית החברה האקונומטרית (1948); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה; מסדר הדרבן המוזהב ;
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:34, 24 במרץ 2019

לואיג'י אינאודי (באיטלקית Luigi Einaudi, נולד ב-24 במרץ 1874, נפטר ב-30 באוקטובר 1961) היה פוליטיקאי וכלכלן איטלקי, ששימש כנשיא איטליה השני לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.

נולד בשנת 1874 בצפון מערב איטליה. את לימודיו האקדמיים עשה בטורינו שם פגש את קרלו רוסלי האקטיביסט האנטי פאשיסט. שם גם גיבש לעצמו השקפת חיים סוציאליסטית. בשנת 1895 סיים את לימודי המשפטים, ובהמשך הפך לפרופסור באוניברסיטת מילאנו.

מתחילת המאה ה-20 החל לנטות לצד השמרני של המפה הפוליטית. בשנת 1919 מונה לחבר בסנאט של הרפובליקה. באותן השנים החל לעבוד גם כעיתונאי עבור העיתונים בנפוצים לה סטמפה וקוריירה דלה סרה. כאנטי-פשיסט, הפסיק לעבוד עם העיתונות תחת המשטר הפשיסטי החל משנת 1926 חזר לעבוד עם "קוריירה דלה סרה" לאחר נפילתו של בניטו מוסוליני בשנת 1943. לאחר הסכם שביתת הנשק עם איטליה שנחתמו ב-8 בספטמבר באותה השנה, ברח לשווייץ וחזר לאיטליה בשנת 1944.

היה מושל בנק איטליה מ-5 בינואר 1945 ועד 11 במאי 1948. בשנת 1947 התמנה גם לשר האוצר של איטליה, ושימש בתפקיד זה עד מאי 1948. בחודש זה נבחר לנשיא איטליה. לאחר שסיים כהונה בת שבע שנים בשנת 1955, הפך לסנאטור לכל החיים. תמך ברעיון הפדרליזם האירופי.

נפטר ברומא בשנת 1961. בנו, ג'וליו היה מהבולטים במוציאים לאור באיטליה. נכדו הוא המוזיקאי לודוביקו אינאודי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לואיג'י אינאודי בוויקישיתוף

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 '''לואיג'י אינאודי''' (ב[[איטלקית]] '''Luigi Einaudi''', נולד ב-[[24 במרץ]] [[1874]], נפטר ב-[[30 באוקטובר]] [[1961]]) היה פוליטיקאי וכלכלן איטלקי, ששימש כ[[נשיא איטליה]] השני לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]].
-נולד בשנת [[1874]] בצפון מערב איטליה. את לימודיו האקדמיים עשה ב[[טורינו]] שם פגש את קרלו רוסלי האקטיביסט האנטי פאשיסט. שם גם גיבש לעצמו השקפת חיים [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. בשנת [[1895]] סיים את לימודי המשפטים, ובהמשך הפך לפרופסור באוניברסיטת מילאנו.
+נולד בשנת [[1874]] בצפון מערב איטליה. את לימודיו האקדמיים עשה ב[[טורינו]] שם פגש את [[קרלו רוסלי]] האקטיביסט האנטי פאשיסט. שם גם גיבש לעצמו השקפת חיים [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. בשנת [[1895]] סיים את לימודי המשפטים, ובהמשך הפך לפרופסור באוניברסיטת מילאנו.
 מתחילת [[המאה ה-20]] החל לנטות לצד ה[[שמרנות|שמרני]] של המפה הפוליטית. בשנת [[1919]] מונה לחבר ב[[הסנאט של הרפובליקה (איטליה)|סנאט של הרפובליקה]]. באותן השנים החל לעבוד גם כעיתונאי עבור העיתונים בנפוצים [[לה סטמפה]] ו[[קוריירה דלה סרה]]. כאנטי-[[פשיזם|פשיסט]], הפסיק לעבוד עם העיתונות תחת המשטר הפשיסטי החל משנת [[1926]] חזר לעבוד עם "קוריירה דלה סרה" לאחר נפילתו של [[בניטו מוסוליני]] בשנת [[1943]]. לאחר [[הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה|הסכם שביתת הנשק עם איטליה]] שנחתמו ב-[[8 בספטמבר]] באותה השנה, ברח ל[[שווייץ]] וחזר לאיטליה בשנת [[1944]].