אתה הנחלת – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:ספרי מצוות באמצעות HotCat |
בבל |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אתה הנחלת תורה לעמך''' הוא [[פיוט]] '''[[אזהרות]]''' הקדום ביותר הנמצא בידינו. נתחבר ככל הנראה ב[[בבל]] בראשית [[תקופת הגאונים]]. |
'''אתה הנחלת תורה לעמך''' הוא [[פיוט]] '''[[אזהרות]]''' הקדום ביותר הנמצא בידינו. נתחבר ככל הנראה ב[[בבל]]{{הערה|עיין יונה פרנקל, "מחזור שבועות", ירושלים תש"ס, עמ' לז במבוא שדן אם הפיוט נכתב בבבל או בארץ ישראל, ומסיק מכמה לשונות שבפיוט שיותר סביר שנכתב בבבל.}} בראשית [[תקופת הגאונים]]. |
||
==דרך מנין המצוות באתה הנחלת== |
==דרך מנין המצוות באתה הנחלת== |
||
גרסה מ־14:20, 23 במאי 2019
אתה הנחלת תורה לעמך הוא פיוט אזהרות הקדום ביותר הנמצא בידינו. נתחבר ככל הנראה בבבל[1] בראשית תקופת הגאונים.
דרך מנין המצוות באתה הנחלת
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
על פי פרופ' יונה פרנקל[2], אין ספק שהפייטן לא נתכוון למנות את כל המצוות, שהרי החסיר מספר מצוות עיקריות כגון פריה ורבייה (שהיא המצווה הראשונה בתורה), אכילת מרור או נתינת מחצית השקל; מצוות נוספות אף חוזרות על עצמן כמה פעמים, בהתאם לחזרת התורה עליהן.
זמן הפיוט ומחברו
שגיאות פרמטריות בתבנית:לעדכן
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
את רוב פיוטי האזהרות האשכנזיים חיבר ר' אליהו הזקן, שהיה גיסו של רב האי גאון ותלמידו של רבינו גרשום[3]; פיוטיו מצוטטים מספר פעמים אצל בעלי התוספות. עד שנמצאו אזהרותיו המקוריות, היו שטעו לחשוב[4] שהוא גם מחברה של אזהרה זו, "אתה הנחלת". על פי דעה זו נטען כי ר' אליהו חיבר פיוט זה בעת שישב בבית האסורים, וכיוון שלא הייתה לו שם גישה לספרים – מנה בפיוטו את המצוות שלא לפי סדרן. אחרים סברו שהוא שייך לרבי אלעזר הקליר, מחברם של רוב הפיוטים המצויים בידינו[5], ורבים נוספים מביאים אותו כמיוחס לפייטן רבינו שמעון הגדול בן ר' יצחק[6].
כיום מקובל כי אי אפשר לאחר את זמנו של פיוט זה לתקופת רבינו שמעון הגדול ורבי אליהו הזקן, ולמעשה מחברה האמיתי של אזהרה זו הוא רבינו שמעון ממאנש[7], פייטן צרפתי שחי בסביבות השנים ד'ת"ר-ד'תר"ן (המאה ה-9) והיה מאבותיו של רבי שמעון הגדול[8]; כיוון שהפיוט היה ידוע כבר בתקופת אחרוני הגאונים ומוזכר אצל רבי סעדיה גאון[9], משוער כי נכתבה על ידי רבינו שמעון ממאנש[10]. ישנם גם המקדימים את זמנו של המחבר למאה הששית[11], וטוענים שהיה בבלי; אחרים סוברים כי האזהרה נתחברה בישיבת ר' יוסף בר אבא גאון, בפומבדיתא[12].
הערות שוליים
- ^ עיין יונה פרנקל, "מחזור שבועות", ירושלים תש"ס, עמ' לז במבוא שדן אם הפיוט נכתב בבבל או בארץ ישראל, ומסיק מכמה לשונות שבפיוט שיותר סביר שנכתב בבבל.
- ^ במבוא ל"מחזור שבועות" של פרופ' ר' יונה פרנקל, עמ' ל"ו.
- ^ ראו התוספות בנידה דף ל' עמוד א' ויומא דף ח' עמוד א'.
- ^ החיד"א ב"שם הגדולים" ח"א ערך רבנו האי גאון, חידושי המהרד"ם על ספר המצוות לרמב"ם, שורש שלישי.
- ^ הרמ"א, בספרו "תורת העולה" חלק ג', פרק ל"ח.
- ^ ר' וולף היידנהיים במחזורו לשבועות, הנובר תקי"ט, עמ' 10 ו-139, ר' שלום אלבק בהקדמתו לספר הראב"ן, וורשה תרס"ה, ר' ירוחם פישל פרלא (הגרי"פ) בהקדמתו לביאורו לספר המצוות לר' סעדיה גאון ועוד.
- ^ יש הטוענים שהכוונה אינה למאנש אלא לחבל לה-מאן.
- ^ שו"ת המהרש"ל סימן כ"ט, ועל פיו רי"א בן יעקב ב"אוצר הספרים", ערך "אזהרות"; ובהבנת דברי המהרש"ל הללו טעו הסוברים שר' שמעון הגדול עצמו כתבו.
- ^ סידור רב סעדיה גאון, דיני יום טוב.
- ^ השערת "אוצר הגדולים" בערכו, אות תרנ"ח.
- ^ ראו יונה פרנקל במבואו ל"מחזור שבועות", עמ' ל"ו, ושד"ל בעמ' כ"ד למבואו למחזור בני רומי, ליוורנו תרי"א.
- ^ רשזח"ה, באיגרת ביקורת 2.