אדריכלות היי-טק – הבדלי גרסאות
מ בוט: מתקן הפניה כפולה → אדריכלות פוסט-מודרנית |
יצירה באמצעות תרגום הדף "High-tech architecture" תגיות: הסרת הפניה nowiki תרגום תוכן ContentTranslation2 |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
#הפניה [[אדריכלות פוסט-מודרנית]] |
|||
[[קובץ:HSBC_Hong_Kong_Headquarters.jpg|שמאל|ממוזער| [[הבניין הראשי של HSBC|המטה של הונג קונג בהונג קונג]] , שהושלם ב -1985, הוא דוגמה לארכיטקטורה עתירת ידע. ]] |
|||
'''אדריכלות ההיי-טק''' , הידועה גם בשם '''אקספרסיוניזם מבני''', היא סוג של [[היסטוריה של אדריכלות המערב|סגנון אדריכלי]] '''מודרני מאוחר''' שהופיע בשנות ה -70 של המאה ה -20. סגנון זה משלב אלמנטים של תעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה בארכיטקטורה, הן כשיטות בנייה והן כאלמנטים חזותיים הלקוחים מן הטכנולוגיה. הסגנון משמש גשר בין המודרניזם [[אדריכלות פוסט-מודרנית|והפוסט-מודרניזם]] ; עם זאת, נותרו שטחים אפורים באשר לתקופה המדוייקת אליה יש לשייך את הסגנון כיוון שהגבולות בין זרמים אלה מטושטשים. חלק מנושאיו ורעיונותיו של סגנון אדריכלות היי-טק נקלטו מאוחר יותר בסגנון האמנות הניאו-פוטוריסטית ובתנועה האדריכלית. |
|||
בדומה ל[[ברוטליזם]] , המבנים השוייכים לאדריכלות הההי-טק הם לעיתים רבות מבנים החושפים את השלד הפנימי שלהם ובכך מראים בו זמנית את המבנה החיצוני והפנימי שלהם. אלמנט זה יוצר ניגוד בין שלדי הברזל הפנימיים של המבנה לבין קירותיו החיצוניים. דוגמה למבנה כזה הוא [[מרכז ז'ורז' פומפידו|מרכז פומפידו]] אשר לקח לקיצוניות את רעיון זה של מבנה "חשוף". במקרה זה השימוש בפלדה "מבנית" הוא בחירה סגנונית או אסתטית. |
|||
[[קובץ:860-880_Lake_Shore_Drive.jpg|ממוזער| 860-880 אגם שור כונן דירות , הושלמה 1951, שיקגו ]] |
|||
[[קובץ:John_Hancock_Center_2.jpg|ממוזער| מרכז [[מרכז ג'ון הנקוק|ג'ון הנקוק]], שנת 1969, שיקגו ]] |
|||
[[קובץ:Lloyd's_14.jpg|ממוזער| בניין לוידס, שהושלם בשנת 1986, לונדון ]] |
|||
<sup class="noprint Inline-Template" data-ve-ignore="true" style="white-space:nowrap;">[ ''<nowiki><span title="The material near this tag is possibly inaccurate or nonfactual. (December 2016)">מפוקפק</span></nowiki>  '' ]</sup> |
|||
== מטרות == |
|||
אדריכלות ההיי-טק באה בגישה מרדנית, האומרת כי יש להראות את האלמנטים הטכניים של הבניין על ידי החצנה שלהם. דבר זה מדגיש את אחת המטרות של אדריכלות ההיי-טק - העברת המסר כי מבנה אינו חייב להיות מוגמר עד סופו ולרדת לכל הפרטים הקטנים על מנת להיות אסטתי או איכותי. |
|||
היבט נוסף של המטרות של אדריכלות ההיי-טק הוא האמונה המחודשת בכך שהטכנולוגיה יכולה לשפר את העולם ולא להיפך. כלומר, חתירה לאסטתיקה תעשייתית חדשה המבוססת על המחשבה כי הטכנולוגיה היא התפתחות חיובית ולכן יש לעצב באמצעותה. היבט זה בולט במיוחד בתוכניות של [[קנזו טנגה|קנזו טאנג]] עבור שיקום של איזורים שנחרבו ממלחמה או אסון טבע באמצעות אדריכלות מודרנית. |
|||
== מאפיינים == |
|||
[[קובץ:Berlin_-_ICC3.jpg|שמאל|ממוזער| מרכז הקונגרסים הבינלאומי של ברלין נפתח בשנת 1979. ]] |
|||
מאפייניה של אדריכלות ההיי-טק השתנו במהלך הזמן אך בכל זאת קיימים כמה אלמנטים טכניים שנשמרו, אחד מהם הוא הסדר והפונקציונליות. לאדריכלים חשוב שהעיצוב לא יבוא על חשבון המטרה שלשמה הבניין נבנה. |
|||
כפי שנכתב קודם, אלמנט חוזר הוא הניסיון של האמן להחצין את השלד של הבניין ואת "אבריו הפנימיים" ולא להצניע אותם. דוגמה טובה לכך הוא [[מרכז ז'ורז' פומפידו|מרכז פומפידו]], המציג לראווה את צינורות האוורור הפנימיים שלו. אלמנט נוסף הוא השימוש בחומרים לא מעובדים כגון זכוכית ופלדה, אשר פופולריים מאוד בקרב אדריכלי הזרם. |
|||
. |
|||
<sup class="noprint Inline-Template" data-ve-ignore="true" style="white-space:nowrap;">[ ''<nowiki><span title="The material near this tag is possibly inaccurate or nonfactual. (December 2016)">מפוקפק</span></nowiki>  '' ]</sup> |
|||
== דוגמאות == |
|||
[[קובץ:Flickr_-_paul_bica_-_evening.jpg|שמאל|ממוזער| בית המרקחת לסלי ל. דן [[אוניברסיטת טורונטו|באוניברסיטת טורונטו]] הושלם בשנת 2006. ]] |
|||
[[קובץ:Torre-agbar-nit.jpg|שמאל|ממוזער| [[טורה אגבר|Torre Agbar]] [[ברצלונה|בברצלונה]] הושלמה בשנת 2004. ]] |
|||
* [[נורמן פוסטר]] |
|||
* [[סנטיאגו קלטרווה]] |
|||
* [[רנצו פיאנו|פסנתר רנצו]] |
|||
* [[ריצ'רד רוג'רס (אדריכל)|ריצ'רד רוג'רס]] |
|||
* [[קנזו טנגה|קנזו טאנג]] |
|||
* [[באקמינסטר פולר|פוסטר]] |
|||
* [[ולדימיר שוחוב|ולדימיר שוקוב]] |
|||
* [[היי-טק|היי טק]] |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
* [http://www.worldarchitecturemap.org/styles/modern-high-tech רשימת בנייני היי-טק] |
|||
* [https://web.archive.org/web/20060318172141/http://www.archpedia.com/Styles-High-Tech.html ערך Archpedia: אדריכלות הייטק] |
|||
[[קטגוריה:תולדות האדריכלות]] |
|||
[[קטגוריה:סגנונות באדריכלות]] |
|||
גרסה מ־11:50, 3 ביוני 2019
אדריכלות ההיי-טק , הידועה גם בשם אקספרסיוניזם מבני, היא סוג של סגנון אדריכלי מודרני מאוחר שהופיע בשנות ה -70 של המאה ה -20. סגנון זה משלב אלמנטים של תעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה בארכיטקטורה, הן כשיטות בנייה והן כאלמנטים חזותיים הלקוחים מן הטכנולוגיה. הסגנון משמש גשר בין המודרניזם והפוסט-מודרניזם ; עם זאת, נותרו שטחים אפורים באשר לתקופה המדוייקת אליה יש לשייך את הסגנון כיוון שהגבולות בין זרמים אלה מטושטשים. חלק מנושאיו ורעיונותיו של סגנון אדריכלות היי-טק נקלטו מאוחר יותר בסגנון האמנות הניאו-פוטוריסטית ובתנועה האדריכלית.
בדומה לברוטליזם , המבנים השוייכים לאדריכלות הההי-טק הם לעיתים רבות מבנים החושפים את השלד הפנימי שלהם ובכך מראים בו זמנית את המבנה החיצוני והפנימי שלהם. אלמנט זה יוצר ניגוד בין שלדי הברזל הפנימיים של המבנה לבין קירותיו החיצוניים. דוגמה למבנה כזה הוא מרכז פומפידו אשר לקח לקיצוניות את רעיון זה של מבנה "חשוף". במקרה זה השימוש בפלדה "מבנית" הוא בחירה סגנונית או אסתטית.
[ <span title="The material near this tag is possibly inaccurate or nonfactual. (December 2016)">מפוקפק</span> ]
מטרות
אדריכלות ההיי-טק באה בגישה מרדנית, האומרת כי יש להראות את האלמנטים הטכניים של הבניין על ידי החצנה שלהם. דבר זה מדגיש את אחת המטרות של אדריכלות ההיי-טק - העברת המסר כי מבנה אינו חייב להיות מוגמר עד סופו ולרדת לכל הפרטים הקטנים על מנת להיות אסטתי או איכותי.
היבט נוסף של המטרות של אדריכלות ההיי-טק הוא האמונה המחודשת בכך שהטכנולוגיה יכולה לשפר את העולם ולא להיפך. כלומר, חתירה לאסטתיקה תעשייתית חדשה המבוססת על המחשבה כי הטכנולוגיה היא התפתחות חיובית ולכן יש לעצב באמצעותה. היבט זה בולט במיוחד בתוכניות של קנזו טאנג עבור שיקום של איזורים שנחרבו ממלחמה או אסון טבע באמצעות אדריכלות מודרנית.
מאפיינים
מאפייניה של אדריכלות ההיי-טק השתנו במהלך הזמן אך בכל זאת קיימים כמה אלמנטים טכניים שנשמרו, אחד מהם הוא הסדר והפונקציונליות. לאדריכלים חשוב שהעיצוב לא יבוא על חשבון המטרה שלשמה הבניין נבנה.
כפי שנכתב קודם, אלמנט חוזר הוא הניסיון של האמן להחצין את השלד של הבניין ואת "אבריו הפנימיים" ולא להצניע אותם. דוגמה טובה לכך הוא מרכז פומפידו, המציג לראווה את צינורות האוורור הפנימיים שלו. אלמנט נוסף הוא השימוש בחומרים לא מעובדים כגון זכוכית ופלדה, אשר פופולריים מאוד בקרב אדריכלי הזרם.
.
[ <span title="The material near this tag is possibly inaccurate or nonfactual. (December 2016)">מפוקפק</span> ]
דוגמאות
