רנצו פיאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רנצו פיאנו
Renzo Piano
לידה 14 בספטמבר 1937 (בן 85)
ג'נובה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הפוליטכניקום של מילאנו (1964) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Franco Albini, Marco Zanuso, Giuseppe Ciribini, Jean Prouvé, William Laborde עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות מגדל השארד, מרכז ז'ורז' פומפידו, האקדמיה למדעים של קליפורניה, Pinacoteca Giovanni e Marella Agnelli, Botin Centre, The Morgan Library & Museum, Grattacielo Intesa Sanpaolo, Vulcano Buono, נמל התעופה הבינלאומי של קנסאי, אצטדיון סאן ניקולה, המפלגה הדמוקרטית החופשית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Prix de l'Équerre d'Argent (1991)
Prix de l'Équerre d'Argent (2017)
אריה הזהב (2000)
פרס האמנות של ברלין (1995)
פרס אוגוסט פרה (1978)
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קולומביה (2014)
הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (2017)
פרס קיוטו באמנות ופילוסופיה (1990)
Gold Medal for Italian Architecture
מדליית הזהב של AIA (2008)
פרס ארסמוס (1995)
אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (24 במרץ 1990)
פרימיום אימפריאל (1995)
מדליית זהב של מסדר ההצטיינות האיטלקי לתרבות ואמנות (28 במרץ 1994)
פרס פריצקר (1998)
מדליית הזהב המלכותית (1989)
קצין בלגיון הכבוד (2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרכז פול קלי

רנצו פיאנואיטלקית: Renzo Piano; נולד ב-14 בספטמבר 1937) הוא אדריכל איטלקי זוכה פרס פריצקר לאדריכלות לשנת 1998.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיאנו נולד בג'נובה והוא חי ומנהל את משרדו בעיר זו עד היום. למד במכון הפוליטכני של מילאנו ועבד בראשית דרכו במשרדו של לואי קאהן (19651970). משנת 1971 ועד 1977 עבד בשותפות עם האדריכל הבריטי ריצ'רד רוג'רס ובתקופה זו זכו השניים להצלחה ופרסום רב בתחום. המבנה הידוע ביותר שתכננו יחדיו הוא מרכז פומפידו בפריז, מבנה שנוי במחלוקת בעל השפעה רבה על האדריכלות של סוף המאה ה-20.

סגנונו של פיאנו מתאפיין בעיקר בשימוש מקורי בטכנולוגיות בנייה ופיתוחם של פרטי בניין חדשים ומורכבים ובעלי ערך אסתטי רב. כמו כן, ידועים הפרויקטים שלו בגישתם האקולוגית של בנייה ירוקה.

ב-1988 זכה בפרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות וגם זכה למעמד של "שגריר של רצון טוב" מטעם אונסק"ו.

בנובמבר 2011 מונה לסנאטור לכל החיים בסנאט של הרפובליקה.

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רנצו פיאנו בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]