נורמן פוסטר
 | |
| לידה |
1 ביוני 1935 (בן 84) סטוקפורט, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| שם לידה |
Norman Robert Foster |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מנצ'סטר (1956) בית הספר לאדריכלות של ייל (1961) תיכון בורנייג' אוניברסיטת ייל |
| תחום יצירה |
אדריכלות |
| זרם באמנות |
אדריכלות הייטק |
| יצירות ידועות |
מגדל קומרצבנק, Gerling Ring Square, Canary Wharf tube station, Carré d'art, בניין עיריית לונדון, 2 World Trade Center, Willis Building, Sage Gateshead, New Holland Island, ארמון השלום וההתפייסות, גלריית הדיוקנאות הלאומית (וושינגטון), מגדל סוויס רה, הבניין הראשי של HSBC, בניין הרייכסטאג, אצטדיון ומבלי, Crystal Island, Queen Elizabeth II Great Court, Dresden Central Station, Rose Bowl, אנדרטת כוחות השיטור הלאומית (לונדון), McLaren Technology Centre, Leslie Dan Faculty of Pharmacy, Langley Academy, Slough, כיכר קנדה 8, Faculty of Law, Cambridge, Torre Cepsa, Reichstag dome, גשר המילניום, Milano Santa Giulia, Expo MRT station, הרכבת התחתית של בילבאו, Willis Building, Hilton Valencia, The Harmon, אודיטוריום קלייד, Langham Hotel, U2 Tower, Sainsbury Centre for Visual Arts, Deutsche Bank Place, APIIC Tower, AT&T Performing Arts Center, Imperial War Museum Duxford, The Index, The Bow, World Port Center, חאן שאטיר, מגדל הרסט, Philological Library of Freie Universität Berlin, Torre de Collserola, גשר מיו |
| פרסים והוקרה |
מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות (2002) מסדר ההצטיינות של נורדריין-וסטפאליה פרס האיחוד האירופי לאדריכלות עכשווית (1990) פרס פריצקר (1999) צלב אביר המפקד של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה פרס הנסיך פיליפ לעיצוב (2004) פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2009) פרימיום אימפריאל (2002) פרס סטירלינג (1998) מדליית הזהב של AIA (1994) מדליית הזהב המלכותית (1983) פרס האמנות של ברלין (1989) עמית האקדמיה המלכותית להנדסה דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת הונג קונג |
| האתר הרשמי | |
  | |
נורמן רוברט פוסטר, הברון פוסטר של גדת התמזה (באנגלית: Norman Robert Foster, Baron Foster of Thames Bank of Reddish; נולד ב-1 ביוני 1935) הוא אדריכל בריטי.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוסטר נולד במנצ'סטר ולמד באוניברסיטת מנצ'סטר ובאוניברסיטת ייל. הוא עבד עם האדריכל איש החזון בקמינסטר פולר לפני שפגש את ריצ'רד רוג'רס והקים את Team 4 ובשנת 1967 את "פוסטר ושות'".
התכנונים שלו היו בתחילה מעוצבים ומושפעים ממיכון ומהיי-טק אולם עם השנים הוא עבר לקו עיצובי מרומז יותר ומקובל יותר, בקווים חדים ברוח המודרנה.
לפוסטר קריירה אדריכלית מוצלחת במיוחד, כמה מתכנוניו:
- המרכז לאמנויות חזותיות על שם סיינסבורי באוניברסיטת מזרח אנגליה בנוריץ'
- מגדל קומרצבנק בפרנקפורט
- מגדל HSBC ונמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג
- בניין הטרמינל בנמל התעופה סטנסטד ליד לונדון
- המטרו של בילבאו בספרד
- שיפוץ ספריית ליונל רובינס בבית הספר לכלכלה של לונדון
- Carre d'Art, Nîmes, צרפת (1993)
- התכנון מחדש של החצר הגדולה של המוזיאון הבריטי (1999)
- גשר המילניום בלונדון (1999)
- כיפת הזכוכית של הרייכסטאג בברלין (1999)
- בית העירייה של לונדון (2000)
- תחנת המטרו La Poterie ב-Rennes, צרפת (2001)
- מגדל סוויס רה המכונה גם "המלפפון החמוץ" - ממוקם ברחוב סנט מרי אקסה 30, לונדון (2003)
- מגדל הרסט, ניו יורק (2003)
- גשר מיו, צרפת (2004)
- האצטדיון הבינלאומי בלוסייל, קטר (2014)
נורמן פוסטר הוא האדריכל הבריטי השני שזכה בפרס סטירלינג פעמיים: פעם אחת על ההאנגר האמריקאי ומוזיאון המלחמה הקיסרי בדקספורד בשנת 1998 ובשנית על "המלפפון החמוץ" בשנת 2004. פוסטר גם זכה בפרס פריצקר לאדריכלות בשנת 1999.
בשנת 1990 הוענק לפוסטר תואר אצולה. פוסטר קיבל את הכינוי הלעגני Lord Wobbly ("הלורד הרועד") מידי הצהובונים הבריטים בשל הבעיות המבניות בגשר המילניום שתכנן.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הארמדילו", האודיטוריום שתכנן פוסטר על גדת הנהר קלייד בגלזגו
מגדל סוויס רה - הצריח של רחוב St. Mary Axe מס' 30. "המלפפון החמוץ" של לונדון
המכון לחקר המוח, האוניברסיטה העברית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Foster and Partners
- www.30stmaryaxe.com
- נועם דביר, נורמן פוסטר יתכנן בניין ראשון בישראל, הארץ, 22 בספטמבר 2011
- משה גלעד, לונדון: סיורים בעקבות האדריכל הכוכב נורמן פוסטר, באתר וואלה! NEWS, 22 ביוני 2013
- סי ג'יי יוז, ניו יורק טיימס, איך הפך נורמן פוסטר לכוכב האדריכלות של ניו יורק, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2014
- מיכאל יעקובסון: האדריכל נורמן פוסטר משיק בניין ראשון בארץ: המרכז למדעי המוח, 24 באוקטובר 2017, xnet
| זוכי פרס פריצקר | |
|---|---|
|
