נורמן פוסטר
| לידה |
1 ביוני 1935 (בן 90) סטוקפורט, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| שם לידה |
Norman Robert Foster |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| יצירות ידועות |
מגדל קומרצבנק, The Harmon, Hilton Valencia, אודיטוריום קלייד, Langham Hotel, U2 Tower, Willis Building, Expo station, הרכבת התחתית של בילבאו, גשר המילניום, Milano Santa Giulia, Reichstag dome, המרכז לאמנויות חזותיות על שם סיינסבורי, APIIC Tower, מגדל הרסט, חאן שאטיר, Philological Library of Freie Universität Berlin, מגדל קולסרולה, Deutsche Bank Place, World Port Center, The Index, The Bow, AT&T Performing Arts Center, מוזיאון המלחמה הקיסרי בדקספורד, גשר מיו, Torre Moeve, כיכר קנדה 8, The Glasshouse, Willis Building, New Holland Island, ארמון השלום וההתפייסות, גלריית הדיוקנאות הלאומית (וושינגטון), 2 World Trade Center, כיכר האמנות, בניין עיריית לונדון, Gerling Ring-Karree, Canary Wharf, Faculty of Law, Cambridge, מגדל סוויס רה, בניין הרייכסטאג, מרכז הטכנולוגיה של מקלארן, אנדרטת כוחות השיטור הלאומית (לונדון), Leslie Dan Faculty of Pharmacy, Langley Academy, Slough, הבניין הראשי של HSBC, Rose Bowl, Queen Elizabeth II Great Court, Dresden Hauptbahnhof, אצטדיון ומבלי, Crystal Island, אפל פארק |
| תחום יצירה |
אדריכלות |
| זרם באמנות |
אדריכלות הייטק |
| השכלה |
|
| תארים |
ברון |
| בנות זוג | |
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |

נורמן רוברט פוסטר, הברון פוסטר של גדת התמזה (באנגלית: Norman Robert Foster, Baron Foster of Thames Bank of Reddish; נולד ב-1 ביוני 1935) הוא אדריכל בריטי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוסטר נולד במנצ'סטר ולמד בבית הספר לאדריכלות (אנ') (MSA) באוניברסיטת מנצ'סטר לתואר ראשון (BA) ובבית הספר לאדריכלות (אנ') (YSoA) באוניברסיטת ייל לתואר שני באדריכלות (אנ') (M.Arch), לאחר זכייתו במלגת הנרי (אנ') (1961–1962). במהלך לימודיו בייל, הכיר את שותפו לעתיד, האדריכל ריצ'רד רוג'רס ועם חזרתם לבריטניה, הקימו בשנת 1963 את המשרד המשותף, צוות 4 (אנ') יחד עם נשותיהם סו רוג'רס (אנ') ווונדי צ'יזמן (אנ') (בהתאמה). עם פירוק השותפות, הקים בשנת 1967 את "פוסטר ושות' (אנ')".[1] משנת 1968 ועד שנת 1983 פוסטר שיתף פעולה עם האדריכל והמהנדס האמריקאי באקמינסטר פולר במספר פרויקטים שהפכו לזרז בפיתוח גישת תכנון רגישה לסביבה.
התכנונים שלו היו בתחילה מעוצבים ומושפעים ממיכון ומהיי-טק אולם עם השנים הוא עבר לקו עיצובי מרומז יותר ומקובל יותר, בקווים חדים ברוח המודרנה.
לפוסטר קריירה אדריכלית מוצלחת במיוחד. כמה מיצירותיו הידועות, הפרושות ברחבי העולם:
- המרכז לאמנויות חזותיות על שם סיינסבורי (אנ') באוניברסיטת מזרח אנגליה בנוריץ'
- מגדל קומרצבנק בפרנקפורט
- מגדל HSBC ונמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג
- בניין הטרמינל בנמל התעופה סטנסטד ליד לונדון
- המטרו של בילבאו בספרד
- שיפוץ ספריית ליונל רובינס בבית הספר לכלכלה של לונדון
- Carre d'Art, Nîmes, צרפת (1993)
- מגדל המאה (אנ'), טוקיו (1999)
- כיפת הזכוכית של הרייכסטאג בברלין (1999)
- בית העירייה של לונדון (2000)
- תחנת המטרו La Poterie ב-Rennes, צרפת (2001)
- מגדל סוויס רה המכונה גם "המלפפון החמוץ" - ממוקם ברחוב סנט מרי אקסה 30, לונדון (2003)
- מגדל הרסט, ניו יורק (2003)
- גשר מיו, צרפת (2004)
- דויטשה בנק פלייס (אנ'), סידני (2005)
- מגדל קאחה מדריד (אנ'), מדריד (2008)
- האצטדיון הבינלאומי בלוסייל, קטר (2014)
- אפל פארק (2018)
- מרכז הטכנולוגיה קומקאסט (אנ'), פילדלפיה (2018)
- מגדל וארסו (2022)
- השדרה הרביעית 425 (אנ'), ניו יורק (2022)
- שדרת פארק 270 (2021–הווה) (אנ'), ניו יורק (2025)
נורמן פוסטר הוא האדריכל הבריטי היחידי שזכה בפרס סטרלינג שלוש פעמים: בפעם הראשונה על מוזיאון המלחמה הקיסרי בדקספורד (אנ') בשנת 1998, בפעם השנייה בשנת 2004 על מגדל המשרדים ברחוב סנט מרי אקס 30, הגרקין ("המלפפון החמוץ"), ובפעם השלישית על בניין המשרדים בלומברג לונדון (אנ') בשנת 2018. ב-1999 זכה פוסטר בפרס פריצקר לאדריכלות, אות הכבוד הנחשב ביותר בתחומו.[2]
המלכה אליזבת השנייה העניקה לו תואר אבירות ב-1990, וב-1999 הוענק לו תואר אצולה. המשרד של פוסטר מחזיק סניפים ב-20 מדינות ברחבי העולם.[2]
ב-2017 הוקם בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית המרכז למדעי המוח, הבניין הראשון שפוסטר תכנן בישראל.[3]
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס האיחוד האירופי לאדריכלות עכשווית (אנ') (1975)
- המעצב המלכותי לתעשייה (אנ') (1988)
- דב ברלין (1998)
- מדליית הזהב המלכותית (1983)
- פרס האמנות של ברלין (אנ') (1989)
- מדליית הזהב של המכון האמריקאי לאדריכלים (1994)
- מסדר ההצטיינות של נורדריין-וסטפאליה (3 במרץ 1995)
- פרס סטרלינג (1998, 2004, 2018)
- פרס פריצקר (1999)
- עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (אפריל 1999)
- אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה (אנ') (2002)
- פרמיום אימפריאלה (2002)
- דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת הונג קונג (2003)
- פרס הנסיך פיליפ לעיצוב (אנ') (2004)
- פרס המדיה M100 (2005)
- פרס אגא ח'אן לאדריכלות (2007)
- פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2015)
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מגדל סוויס רה - הצריח של רחוב St. Mary Axe מס' 30. "המלפפון החמוץ" של לונדון
- מגורי יוקרה בסנט מוריץ משנת 2005
- המכון לחקר המוח, האוניברסיטה העברית
- המטרופוליטן בוורשה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נורמן פוסטר
נורמן פוסטר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
נורמן פוסטר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- Foster and Partners
- www.30stmaryaxe.com
- נורמן פוסטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑
נורמן פוסטר: "אדריכלות עוסקת בנפש ורוח לא פחות מאשר בחומר", באתר הארץ, 28 במאי 2023 - 1 2
סי ג'יי יוז, איך הפך נורמן פוסטר לכוכב האדריכלות של ניו יורק, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2014 - ↑ מיכאל יעקובסון, האדריכל נורמן פוסטר משיק בניין ראשון בארץ: המרכז למדעי המוח, באתר Xnet, 24 באוקטובר 2017