ריצ'רד רוג'רס (אדריכל)
![]() | |
לידה |
23 ביולי 1933 (בן 87) פירנצה, ממלכת איטליה ![]() |
---|---|
שם לידה |
Richard George Rogers ![]() |
מקום לימודים |
|
זרם באמנות |
אדריכלות מודרנית ![]() |
יצירות ידועות |
Kleanthis Vikelidis Stadium, כיפת המילניום, NTV Tower, מרכז ז'ורז' פומפידו, בניין לוידס, בית המשפט האירופאי לזכויות אדם, סנד ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס פריצקר (2007) מדליית הזהב המלכותית (1985) פרימיום אימפריאל (2000) אריה הזהב (2006) פרס אוגוסט פרה (1978) עמית המכון המלכותי לאדריכלים בריטים דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פירנצה (2005) Knight Bachelor המעצב המלכותי לתעשייה (2014) ![]() |
בן או בת זוג |
רות רוג'רס (1973) ![]() |
צאצאים |
רו רוג'רס, אליזבת רוג'רס ![]() |
![]() ![]() |
ריצ'רד רוג'רס (באנגלית: Richard Rogers; נולד ב-23 ביולי 1933) הוא אדריכל בריטי חשוב הנודע בזכות עיצוב מודרניסטי ופונקציונלי של בנייניו. סגנונו מתאפיין גם בהחצנה של הסטרוקטורה ופרטי בניין עתירי טכנולוגיה המוחצנים אף הם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוג'רס נולד בפירנצה ולמד תחילה בבית הספר לאדריכלות של ה-AA בלונדון אך סיים את לימודיו באוניברסיטת ייל ב-1962. בייל הכיר רוג'רס את נורמן פוסטר כשותף ללימודים עמו הקים משרד משותף עם חזרתם לבריטניה יחד עם נשותיהם סו רוג'רס ווונדי צ'יזמן (בהתאמה). המשרד זכה להצלחה רבה בשנותיו הראשונות והתפרסם כמוביל בסגנון ההיי-טק התעשייתי.
ב-1971 הקים שותפות אחרת עם האדריכל רנצו פיאנו עמו תכנן את מרכז פומפידו בפריז שנחשב לאחת מפריצות הדרך הגדולות של השניים ומבנה פורץ דרך גם באדריכלות המאה ה-20[1].
רוג'רס זכה לפרסים רבים על תרומתו לאדריכלות, ביניהם מדליית הזהב המלכותית מאיגוד האדריכלים הבריטי ב-1985 ופרס סטרלינג על תכנון הטרמינל החדש של שדה התעופה במדריד ב-2006. ב-2007 זכה בפרס פריצקר[2]. הוא גם זכה לתואר אבירות מהמלכה אליזבת' השנייה בשנת 1981[3].
במרץ 2006, פוליטיקאים בניו יורק קוראו להפסיק את עבודתו על פרויקט תכנונו מחדש של מרכז קונגרסים על שם ג'ייקוב יעבץ בניו יורק, בשל חברותו בארגון שקרא להחרים את ישראל. בעקבות כך החליט רוג'רס לנתק את קשריו עם הארגון, כדי שעבודתו בפרויקט שעלותו 1.7 מיליארד דולר, לא תיפגע. הארגון, "ארכיטקטים ומתכננים למען צדק בפלסטין", קבוצה של 60 ארכיטקטים שקראו לישראל להפסיק את הקמת גדר ההפרדה ואת הבנייה בהתנחלויות, והשווה את החברות המשתתפות בבנייה בגדה המערבית לאלה שפעלו בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד[4].
פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית רוג'רס בווימבלדון, 1967
- מרכז ז'ורז' פומפידו, פריז, 1971[5]
- בניין לוידס, לונדון, 1979-84
- בית המשפט האירופאי לזכויות אדם, שטרסבורג, 1984
- כיפת המילניום, לונדון, 1999[6]
- טרמינל 4 של שדה"ת בארחאס, מדריד, 2005
- מגדל משרדים רחוב ווד 88, לונדון, 1993-2001
- הסנד, בניין האספה הלאומית של ויילס, קארדיף, 2006
- מגדל ה"פומפייה"(אנ'), הסיטי של לונדון, 2014[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Richard Rogers Partnership UK
- ריצ'רד רוג'רס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ניקולס רו, הסטודנט הכושל לאדריכלות שבנה את מרכז פומפידו, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2013
- ^ ניו יורק טיימס, פרס פריצקר לאדריכל ריצ'רד רוג'רס, באתר הארץ, 31 במרץ 2007
- ^ יובל סער, האחים בורולק והאדריכל ריצרד רוג׳רס בין מקבלי המדליות בפסטיבל העיצוב לונדון, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2014
- ^ סוכנויות הידיעות, בניו יורק קוראים להפסיק עבודת ארכיטקט שתמך בחרם על ישראל, באתר הארץ, 4 במרץ 2006
- ^ חגית פלג-רותם, 30 שנות פומפידו, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2007
- ^ הנדלסבלאט, לונדון בקדחת המילניום, באתר גלובס, 27 באוקטובר 1999
- ^ רוברט בות, גרדיאן, הצצה לבניין הגבוה ביותר בלונדון, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014