אשר ניסן לויטן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פליטה (שיחה | תרומות)
מקורות ועדכונים.
מ מי משיג לנו תמונה שלו?
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
הרב '''אשר ניסן לויטן''' ([[כ"א בתמוז]] [[תרל"ט]], [[1879]] - [[ט"ו בסיוון]] [[תשט"ז]], [[1956]]) היה רב וראש ישיבה ב[[שאוול]], ולאחר מכן רב ו[[אב"ד]] ב[[ברונקס]], מראשי "[[אגודת הרבנים]]" ב[[ארצות הברית]].
הרב '''אשר ניסן לויטן''' ([[כ"א בתמוז]] [[תרל"ט]], [[1879]] - [[ט"ו בסיוון]] [[תשט"ז]], [[1956]]) היה רב וראש ישיבה ב[[שאוול]], ולאחר מכן רב ו[[אב"ד]] ב[[ברונקס]], מראשי "[[אגודת הרבנים]]" ב[[ארצות הברית]].


==תולדותיו==
==תולדותיו==
נולד ב[[פומפיאן]] שבליטא לרב ישראל מאיר לויטן. אחיו הבכור הוא הרב [[בן ציון לויטן]], רבה של שידלובה, ואחותו בת שבע שך היא אמו של הרב [[אלעזר מנחם מן שך]].
נולד ב[[פומפיאן]] שבליטא לרב ישראל מאיר לויטן. אחיו הבכור הוא הרב [[בן ציון לויטן]], רבה של שידלובה, ואחותו בת שבע שך היא אמו של הרב [[אלעזר מנחם מן שך]].


למד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]]. נישא ליוכבד הינדה בת הרב [[יעקב דוב רפופורט]] רבה של [[זיימלס|זיימל]] ולימים של רבה [[כפר סבא]], שהיה חתנו של הרב [[יוסף זכריה שטרן]] רבה של [[שאוול]]. לאחר נישואיו כיהן כרב בשאוול על מקום סב אשתו. כמו כן שימש כר"מ בישיבה המקומית שהוקמה בשנת [[תרס"ט]] ([[1909]]) ובראשה עמד הרב יהודה שפירא, חתנו של הרב [[מאיר אטלס]], רבה של שאוול. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עמד בראשות הישיבה במשך כעשר שנים. לאחר פטירתו של [[רב עיר|רב העיר]] [[מאיר אטלס|רבי מאיר אטלס]], ב[[י"ב בשבט|י"ב שבט]] [[ה'תרפ"ו|תרפ"ו]], שימש רבי אשר ניסן כממלא מקום הרב<ref>יהדות ליטא, שוולי, עמ' 365 </ref>.
למד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]]. נישא ליוכבד הינדה בת הרב [[יעקב דוב רפופורט]] רבה של [[זיימלס|זיימל]] ולימים של רבה [[כפר סבא]], שהיה חתנו של הרב [[יוסף זכריה שטרן]] רבה של [[שאוול]]. לאחר נישואיו כיהן כרב בשאוול על מקום סב אשתו. כמו כן שימש כר"מ בישיבה המקומית שהוקמה בשנת [[תרס"ט]] ([[1909]]) ובראשה עמד הרב יהודה שפירא, חתנו של הרב [[מאיר אטלס]], רבה של שאוול. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עמד בראשות הישיבה במשך כעשר שנים. לאחר פטירתו של [[רב עיר|רב העיר]] רבי מאיר אטלס, ב[[י"ב בשבט]] [[ה'תרפ"ו]], שימש רבי אשר ניסן כממלא מקום הרב<ref>יהדות ליטא, שוולי, עמ' 365</ref>.


בשנת [[תרפ"ח]] ([[1928]]) היגר לארצות הברית ושימש רב ואב"ד בברונקס, ניו יורק, במשך עשרים ושמונה שנים. היה מראשי "[[אגודת הרבנים]]" בארצות הברית<ref>תקציר מתולדותיו, ראה - נפתלי בן מנחם, חכמי ליטא, ירושלים תשי"ט, עמ' 161.</ref>. פרסם מאמרי השקפה וחידושי תורה ב[[כתב עת תורני|כתבי עת תורניים]], ובהם "[[הפרדס]]" ו"שערי ציון". לאורך השנים ניהל [[חליפת מכתבים]] עם אחיינו [[אלעזר מנחם מן שך|הרב שך]], ובביקוריו בישראל ביקר בביתו.
בשנת [[תרפ"ח]] ([[1928]]) היגר לארצות הברית ושימש רב ואב"ד בברונקס, ניו יורק, במשך עשרים ושמונה שנים. היה מראשי "[[אגודת הרבנים]]" בארצות הברית<ref>תקציר מתולדותיו, נפתלי בן מנחם, חכמי ליטא, ירושלים תשי"ט, עמ' 161.</ref>. פרסם מאמרי השקפה וחידושי תורה ב[[כתב עת תורני|כתבי עת תורניים]], ובהם "[[הפרדס]]" ו"שערי ציון". לאורך השנים ניהל [[חליפת מכתבים]] עם אחיינו הרב שך, ובביקוריו בישראל ביקר בביתו.


נפטר בערב שבת, בלכתו לבית הכנסת. במאמר הערכה עליו ב"הפרדס" נכתב בין השאר: "אחד מיחידי סגולה שבדור, אחד משיורי הרבנים שבדור הקודם, שבתורתם ובחוכמתם הטביעו חותם על מהלך החיים התורניים"{{הערה|"הפרדס" י, שנה ל.}}. הספרים שבעזבונו הובאו ארצה וחולקו בין שני אחייניו, [[הרב שך]] והרב [[משה טיקוצ'ינסקי]]. כתביו התורניים הועברו לידי אחיינו [[אלעזר מנחם מן שך|הרב שך]] שהורישם בצוואתו לחתנו הרב [[מאיר צבי ברגמן]].
נפטר בערב שבת, בלכתו לבית הכנסת. במאמר הערכה עליו ב"הפרדס" נכתב בין השאר: "אחד מיחידי סגולה שבדור, אחד משיורי הרבנים שבדור הקודם, שבתורתם ובחוכמתם הטביעו חותם על מהלך החיים התורניים"{{הערה|"הפרדס" י, שנה ל.}}. הספרים שבעזבונו הובאו ארצה וחולקו בין שני אחייניו, [[הרב שך]] והרב [[משה טיקוצ'ינסקי]]. כתביו התורניים הועברו לידי אחיינו הרב שך שהורישם בצוואתו לחתנו הרב [[מאיר צבי ברגמן]].


לרב אשר ניסן לויטן היה אח תאום, עזריאל משה, ששימש כרב ב[[קייב]]. אחותו טויבע נישאה בזיוו"ש להרב יוסף שר, אביו של [[יצחק אייזיק שר|רבי יצחק אייזיק שר]], ראש [[ישיבת סלבודקה (בני ברק)|ישיבת סלבודקה]], וחותנו של רבי [[משה טיקוצ'ינסקי|משה עקיבא טיקוצינסקי]] משגיח [[ישיבת סלבודקה (בני ברק)|ישיבת סלבודקה]] ב[[בני ברק]].
לרב אשר ניסן לויטן היה אח תאום, עזריאל משה, ששימש כרב ב[[קייב]]. אחותו טויבע נישאה בזיוו"ש להרב יוסף שר, אביו של [[יצחק אייזיק שר|רבי יצחק אייזיק שר]], ראש [[ישיבת סלבודקה (בני ברק)|ישיבת סלבודקה]], וחותנו של רבי [[משה טיקוצ'ינסקי|משה עקיבא טיקוצינסקי]] משגיח [[ישיבת סלבודקה (בני ברק)|ישיבת סלבודקה]] ב[[בני ברק]].

גרסה מ־16:49, 14 באוגוסט 2019

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב אשר ניסן לויטן (כ"א בתמוז תרל"ט, 1879 - ט"ו בסיוון תשט"ז, 1956) היה רב וראש ישיבה בשאוול, ולאחר מכן רב ואב"ד בברונקס, מראשי "אגודת הרבנים" בארצות הברית.

תולדותיו

נולד בפומפיאן שבליטא לרב ישראל מאיר לויטן. אחיו הבכור הוא הרב בן ציון לויטן, רבה של שידלובה, ואחותו בת שבע שך היא אמו של הרב אלעזר מנחם מן שך.

למד בישיבת סלובודקה. נישא ליוכבד הינדה בת הרב יעקב דוב רפופורט רבה של זיימל ולימים של רבה כפר סבא, שהיה חתנו של הרב יוסף זכריה שטרן רבה של שאוול. לאחר נישואיו כיהן כרב בשאוול על מקום סב אשתו. כמו כן שימש כר"מ בישיבה המקומית שהוקמה בשנת תרס"ט (1909) ובראשה עמד הרב יהודה שפירא, חתנו של הרב מאיר אטלס, רבה של שאוול. לאחר מלחמת העולם הראשונה עמד בראשות הישיבה במשך כעשר שנים. לאחר פטירתו של רב העיר רבי מאיר אטלס, בי"ב בשבט ה'תרפ"ו, שימש רבי אשר ניסן כממלא מקום הרב[1].

בשנת תרפ"ח (1928) היגר לארצות הברית ושימש רב ואב"ד בברונקס, ניו יורק, במשך עשרים ושמונה שנים. היה מראשי "אגודת הרבנים" בארצות הברית[2]. פרסם מאמרי השקפה וחידושי תורה בכתבי עת תורניים, ובהם "הפרדס" ו"שערי ציון". לאורך השנים ניהל חליפת מכתבים עם אחיינו הרב שך, ובביקוריו בישראל ביקר בביתו.

נפטר בערב שבת, בלכתו לבית הכנסת. במאמר הערכה עליו ב"הפרדס" נכתב בין השאר: "אחד מיחידי סגולה שבדור, אחד משיורי הרבנים שבדור הקודם, שבתורתם ובחוכמתם הטביעו חותם על מהלך החיים התורניים"[3]. הספרים שבעזבונו הובאו ארצה וחולקו בין שני אחייניו, הרב שך והרב משה טיקוצ'ינסקי. כתביו התורניים הועברו לידי אחיינו הרב שך שהורישם בצוואתו לחתנו הרב מאיר צבי ברגמן.

לרב אשר ניסן לויטן היה אח תאום, עזריאל משה, ששימש כרב בקייב. אחותו טויבע נישאה בזיוו"ש להרב יוסף שר, אביו של רבי יצחק אייזיק שר, ראש ישיבת סלבודקה, וחותנו של רבי משה עקיבא טיקוצינסקי משגיח ישיבת סלבודקה בבני ברק.

הערות שוליים

  1. ^ יהדות ליטא, שוולי, עמ' 365
  2. ^ תקציר מתולדותיו, נפתלי בן מנחם, חכמי ליטא, ירושלים תשי"ט, עמ' 161.
  3. ^ "הפרדס" י, שנה ל.