הלל דן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סידור קטגוריות, הסרה (דאז)
שורה 14: שורה 14:
ב-[[1953]] נענה לבקשת הממשלה ועמד, יחד עם [[פנחס ספיר]], בראשות מינהל מיוחד שיטפל ב[[הסכם השילומים|שילומים מגרמניה]], לאחר שלוש שנים שב לעבודה מלאה בסולל בונה.{{הערה|1=שלמה שבא, דרך במדבר, עמ' 271}}
ב-[[1953]] נענה לבקשת הממשלה ועמד, יחד עם [[פנחס ספיר]], בראשות מינהל מיוחד שיטפל ב[[הסכם השילומים|שילומים מגרמניה]], לאחר שלוש שנים שב לעבודה מלאה בסולל בונה.{{הערה|1=שלמה שבא, דרך במדבר, עמ' 271}}


בשלהי [[שנות ה-50]] נקלע לעימותים עם בכירי [[הסתדרות העובדים הכללית|ההסתדרות]] ומפלגת [[מפא"י]]. הם סברו שהתנהלותו דורסנית וכוחנית, והוא, כמו החברה שעמד בראשה, סולל בונה, צוברים עוצמה רבה מדי שעלולה להוות סכנה למשק כולו. מזכ"ל ההסתדרות דאז, [[פנחס לבון]], הקים ועדה שהמליצה על פיצול סולל בונה לשלוש חטיבות נפרדות, ולאחר הפיצול, ב-[[1958]], עזב דן את החברה שהייתה מזוהה עמו במשך שלושים שנה.{{הערה|1=שלמה שבא, דרך במדבר, עמ' 283 ואילך}}
בשלהי [[שנות ה-50]] נקלע לעימותים עם בכירי [[הסתדרות העובדים הכללית|ההסתדרות]] ומפלגת [[מפא"י]]. הם סברו שהתנהלותו דורסנית וכוחנית, והוא, כמו החברה שעמד בראשה, סולל בונה, צוברים עוצמה רבה מדי שעלולה להוות סכנה למשק כולו. מזכ"ל ההסתדרות, [[פנחס לבון]], הקים ועדה שהמליצה על פיצול סולל בונה לשלוש חטיבות נפרדות, ולאחר הפיצול, ב-[[1958]], עזב דן את החברה שהייתה מזוהה עמו במשך שלושים שנה.{{הערה|1=שלמה שבא, דרך במדבר, עמ' 283 ואילך}}


לאחר שסיים את תפקידו כאחראי לניהול המשק ההסתדרותי (סולל בונה, [[כור תעשיות|כור]]) פנה הלל דן לפעול בשוק הפרטי. כן ניהל מ-[[1962]] את החברה לפיתוח המדע מטעם [[משרד הביטחון]]. דן נפטר ב-[[9 בינואר]] [[1969]] מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]] בעת עמדו על דוכן העדים בבית המשפט, במסגרת תביעה נגדו בנוגע לעסקיו הפרטיים.{{הערה|{{דבר||הלל דן|1969/01/10|01124}}}}
לאחר שסיים את תפקידו כאחראי לניהול המשק ההסתדרותי (סולל בונה, [[כור תעשיות|כור]]) פנה הלל דן לפעול בשוק הפרטי. כן ניהל מ-[[1962]] את החברה לפיתוח המדע מטעם [[משרד הביטחון]]. דן נפטר ב-[[9 בינואר]] [[1969]] מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]] בעת עמדו על דוכן העדים בבית המשפט, במסגרת תביעה נגדו בנוגע לעסקיו הפרטיים.{{הערה|{{דבר||הלל דן|1969/01/10|01124}}}}
שורה 32: שורה 32:
{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:דן, הלל}}
{{מיון רגיל:דן, הלל}}
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1969]]
[[קטגוריה:תעשיינים ישראלים]]
[[קטגוריה:תעשיינים ישראלים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
שורה 38: שורה 37:
[[קטגוריה:עובדי סולל בונה]]
[[קטגוריה:עובדי סולל בונה]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1900]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1900]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1969]]

גרסה מ־14:25, 29 במרץ 2020

הלל דן
לידה 1900
ליטא, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בינואר 1969 (בגיל 69 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה עין חרוד מאוחד עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל ממנהלי סולל בונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלל דן (19009 בינואר 1969), מראשוני העלייה השלישית, היה ממנהלי חברת סולל בונה ועמד בראשה מהתקופה שלפני הקמת המדינה ועד שנות החמישים.

חייו

דן נולד בליטא בשנת 1900 לשרגא ויהודית ועלה ארצה ב-1920. היה ממנהיגי גדוד העבודה, עבד בסלילת כבישים, בחציבה ובשיתוף פעולה עם סולל בונה. עבד בנהריים במפעל החשמל של פנחס רוטנברג.

דן היה אחד מחמשת מנהלי סולל-בונה מ-1933. סולל-בונה, שהייתה חברה הסתדרותית, פעלה בתקופת כהונתו הן לקידום מטרות עסקיות והן ציוניות. הלל דן גם הרחיב את פעולת המשק ההסתדרותי לתחומי התעשייה. לפי שמחה בלאס, הלל דן הוא אחד מארבעה אנשים שתרמו, לפני קום המדינה, "תרומה שאחר לא היה תורם". וכך כתב עליו:

כמעט לבדו הקים את התעשיה ההסתדרותית. אם לא יושמדו המסמכים, ידעו כותבי ההיסטוריה להעריך את תרומתו הסגולית לגיבוש הכוח, שעל בסיסו הוקמה המדינה.

שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, עמ' 25

ב-1953 נענה לבקשת הממשלה ועמד, יחד עם פנחס ספיר, בראשות מינהל מיוחד שיטפל בשילומים מגרמניה, לאחר שלוש שנים שב לעבודה מלאה בסולל בונה.[1]

בשלהי שנות ה-50 נקלע לעימותים עם בכירי ההסתדרות ומפלגת מפא"י. הם סברו שהתנהלותו דורסנית וכוחנית, והוא, כמו החברה שעמד בראשה, סולל בונה, צוברים עוצמה רבה מדי שעלולה להוות סכנה למשק כולו. מזכ"ל ההסתדרות, פנחס לבון, הקים ועדה שהמליצה על פיצול סולל בונה לשלוש חטיבות נפרדות, ולאחר הפיצול, ב-1958, עזב דן את החברה שהייתה מזוהה עמו במשך שלושים שנה.[2]

לאחר שסיים את תפקידו כאחראי לניהול המשק ההסתדרותי (סולל בונה, כור) פנה הלל דן לפעול בשוק הפרטי. כן ניהל מ-1962 את החברה לפיתוח המדע מטעם משרד הביטחון. דן נפטר ב-9 בינואר 1969 מהתקף לב בעת עמדו על דוכן העדים בבית המשפט, במסגרת תביעה נגדו בנוגע לעסקיו הפרטיים.[3]

דן נישא לחיה לבית אליס, ולהם שתי בנות.

ספרו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלמה שבא, דרך במדבר, עמ' 271
  2. ^ שלמה שבא, דרך במדבר, עמ' 283 ואילך
  3. ^ הלל דן, דבר, 10 בינואר 1969