אווה דוברני – הבדלי גרסאות

אווה דוברני
	אווה דוברני, 2010
לידה	24 באוגוסט 1972 (בת 51); לונג ביץ', מחוז לוס אנג'לס, קליפורניה
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1999
עיסוק	תסריטאית, מפיקה ובמאית קולנוע וטלוויזיה
מקום לימודים	אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
יצירות בולטות	סלמה, 13th
פרסים והוקרה	פרס ג'ון קסאווטס של אינדיפנדנט ספיריט (2013); International Emmy Founders Award (2022); טיים 100 (2017); Sundance U.S. Directing Award: Dramatic (2012); VH1 Trailblazer Honors (2019) ;
	www.avaduvernay.com
	פרופיל ב-IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:07, 6 ביולי 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק
פרמטרים [ קישור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אווה דוברני (באנגלית: Ava DuVernay, נולדה ב-24 באוגוסט 1972) היא במאית ותסריטאית אמריקאית. היא האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שזכתה בפרס הבימוי הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס, הבמאית האפרו-אמריקאית הראשונה שהייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב והבמאית האפרו-אמריקאית הראשונה שסרטה היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר. עם צאת סרטה קמט בזמן בשנת 2018, הפכה לבמאית האפרו-אמריקאית הראשונה שביימה סרט עם תקציב של 100 מיליון דולר.^[1] דוברני היא גם יוצרת, במאית ושותפה בכתיבת מיני סדרת הדרמה של נטפליקס "כשהם רואים אותנו" (אנ') המבוססת על משפטם מ-1989 של "חמישיית סנטרל פארק" שהואשמו באונס שלא ביצעו.^[2] הסדרה זכתה לתשבחות.

ביוגרפיה

דוברני נולדה בלונג ביץ', קליפורניה וגדלה בליינווד (אנ') עם אחיותיה, אמה ואביה החורג.^[3] במהלך חופשות הקיץ בילדותה, היא הייתה נוסעת לבית אביה, שלא היה רחוק מסלמה (אנ'), אלבמה.^[4] דוברני ספרה כי חופשות הקיץ האלה השפיעו עליה ליצור את הסרט "סלמה", בהשראת סיפוריו של אביה, שראה את המצעדים מסלמה למונטגומרי כילד קטן.^[5] לדוברני תואר ראשון כפול בספרות אנגלית ולימודים אפרו-אמריקאיים(אנ') מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.^[6]

בתחילת דרכה, עסקה דוברני בעיתונאות. היא החלה בהתמחות ב-CBS News (אנ'), ובמסגרת תפקידה סייעה בסיקור משפט הרצח של או. ג'יי. סימפסון.^[7] לאחר מכן עברה לתחום יחסי ציבור ככתבת זוטרה עבור פוקס המאה ה-20 וכן מספר סוכנויות יחסי ציבור, וב-1999 הקימה חברת יחסי ציבור משלה, סוכנות דוברני, הידועה גם בשם DVAPR.^[8] החברה סיפקה שירותי שיווק ויחסי ציבור לתעשיית הבידור והלייף סטייל, ועבדה על קמפיינים לסרטים ותוכניות טלוויזיה כגון ספיי קידס, שרק 2, טרמינל, נערות החלומות והסרט "לומומבה" (אנ') על חייו של פטריס לומומבה.

בשנת 2005 הוציאה את סרטה הראשון, "Saturday Night Life", סרט קצר בן 12 דקות, העוסק בסיפורה של צעירה אפרו-אמריקאית, שמוצאת עצמה כאם חד הורית לשלושה ילדים. הסרט מבוסס על חייה של אמה של דוברני.^[9] לאחר מכן, פנתה דוברני ליצירת סרטי תעודה, אשר ניתנים להפקה בתקציב נמוך יותר.^[10]

סרטים וסדרות טלוויזיה

בשנת 2012 הוציא את סרטה "Middle of Nowhere"(אנ') על בסיס תסריט שכתבה שנים קודם לכן אך לא מצאה לו מימון.^[10] צילומי הסרט נמשכו 19 ימים בלבד, והוא עוסק בסיפורה של רובי, אשה אפרו-אמריקאית, ואת הקשיים בהם היא נתקלת עקב כליאתו של בן זוגה. הסרט מתאר את השפעת הכליאה על כל היבטי חייה - משגרת יומה לקריירה שלה, דרך הזוגיות שלה, ועד ליחסים עם משפחתה. הסרט זיכה את דוברני בפרס הבימוי הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס, והייתה האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שזכתה בפרס זה.

ב-2014 היא ביימה את הסרט "סלמה" (אנ') העוסק בקמפיין של מרטין לותר קינג למען זכות הצבעה לאזרחים האפרו-אמריקאים, כולל המצעדים מסלמה למונטגומרי במרץ 1965. הסרט זכה לביקורות מהללות, ובזכותו הייתה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שהועמדה לפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר. הסרט כמו כן הועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר ולפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר, אך לא לפרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר כפי שרבים ציפו. דבר זה הביא לביקורת על האקדמיה, שלא נתנה ייצוג מספק לאמנים אפרו-אמריקאיים, ובפרט לדוברני.^[11]

בשנת 2016, ביימה דוברני את הסרט הדוקומנטרי "13th"(אנ'). הסרט קרוי על שם התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית, אשר ביטל את העבדות הישירה, אך הותיר לקיים עבדות כעונש על פשיעה. הסרט נוצר בהשראת הספר "חוקי ג'ים קרואו החדשים" מאת מישל אלכסנדר^[12] שאף השתתפה בסרט. הסרט נבחר לפתוח את פסטיבל ניו יורק 2016^[13] וזיכה אותה לראשונה במועמדות לפרס האוסקר לסרט התעודה הטוב ביותר. סרט זה זכה בפרס באפט"א לקולנוע.

באותה שנה יצרה, כתבה והפיקה את סדרת הדרמה "מלכת סוכר" (אנ') בערוץ Oprah Winfrey Network(אנ') בהנהלת אופרה וינפרי.

ב-2018 יצא לאקרנים הסרט "קמט בזמן" בבימויה של דוברני על פי ספרה של מדלן ל'אנגל. בסרט זה שברה דוברני שיא נוסף, והפכה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שביימה סרט בתקציב של 100 מיליון דולר. סרט זה גם הפך אותה לאישה האפרו-אמריקנית הראשונה שביימה סרט עם רווחים של מעל 100 מיליון דולר בארצות הברית.

דוברני היא יוצרת המיני-סדרה "כשהם רואים אותנו" שהוצגה לראשונה ב31- במאי 2019 בנטפליקס. המבוססת על סיפורם האמיתי של חמישה נערים אפרו-אמריקנים ולטינים משכונת הארלם בניו יורק שהואשמו באפריל 1989 בתקיפה חמורה ואונס של אישה בשם טרישה מיילי, שיצאה לריצה בסנטרל פארק בניו יורק. בשנת 2002 הם זוכו כאשר נמצא האשם האמיתי. הפרשה זכתה בתקשורת לשם "חמישיית סנטרל פארק" (אנ') אך במכוון זה אינו שם הסדרה. "הם לא חמישיית סנטרל פארק, הם קורי, יוסף, אנטרון, קווין וריימונד" אמרה דוברני בראיון שפורסם בניו יורקר כשהסדרה שוחררה בנטפליקס.^[14] דוברני בחרה להתמקד באספקטים הרגשיים של הפרשה. בכל אחד מארבעת פרקיה הסדרה שמה פוקוס על פיסה אחרת בפרשה: הפרק הראשון עוסק במעצר, השני במשפט, השלישי בצעירים שהגיעו למוסדות לעבריינים צעירים והאחרון בקורי וייז שהיה המבוגר בחבורה ונשלח למתקן כליאה רגיל. דוברניי ניסתה בסדרה להעביר לצופים איך זה להיות שקוף, להישפט רק על סמך צבע עורך ולהיות חסר אונים מול מערכת המשפט המוטה לרעתך מלכתחילה. בסדרה משולבים קטעים מצולמים מקוריים ובאחד מהם איש העסקים הניו יורקי דונלד טראמפ שניצל את הונו כדי לקנות מודעת ענק בעיתון הקוראת להחזרת עונש המוות, וליישומו על חמישיית סנטרל פארק. באוקטובר 2016, חודש לפני הבחירות שהובילו את טראמפ לנשיאות, פנה אליו קורי וייז בדרישה שיתנצל ויחזור בו מהדברים שאמר בתקשורת. טראמפ סירב.

מבחן דוברני

"מבחן דוברני" הוא מושג המקביל למבחן בקדל לנשים בסרטים אשר הוצע לראשונה על ידי כותבות של הגרדיאן ואחר כך על ידי מבקרת הקולנוע של הניו יורק טיימס מנואלה דרגיס בינואר 2016. זהו מבחן שדומה למבחן בקדל אך במקום לבדוק מגוון מגדרי בודק מגוון אתני ונועד להצביע על היעדרם של אנשים שחורים ואנשים ממיעוטים אתניים בסרטים הוליוודיים, באמצעות מדידת חשיבות הדמות והאם היא מתקיימת רק בקשר לדמות של אדם לבן אחר. ^[15] ^[16]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אווה דוברני בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אווה דוברני (באנגלית)

תבנית:פרופילי קולנוענים

הערות שוליים

^ With 'A Wrinkle In Time,' Ava DuVernay will pass a milestone, לוס אנג'לס טיימס 3 באוגוסט 2016
^ עידו ישעיהו‏, תישירו מבט: עצוב עד כמה הסיפור של "כשהם רואים אותנו" עדיין רלוונטי, באתר וואלה‏, 30 במאי 2019
^ אווה דוברני, באתר Famous Birthdays
^ Where "Selma" meets Hollywood, באתר CBS News ‏ 8 בפברואר 2015
^ We Shall Overcome: Ava DuVernay on Making ‘Selma’ באתר רולינג סטון 5 בינואר 2015
^ In Conversation: Ava DuVernay, באתר The Cut
^ Direct Action באתר המגזין של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
^ With Her MLK Drama Selma, Ava DuVernay Is Directing History, Vulture, ‏2 בדצבמר 2014
^ על הסרט Saturday night life באתר agoralumiere
^ ¹ ² In the Middle of Somewhere with Ava DuVernay and Emayatzy Corinealdi, במגזין Interview ‏ 19 באוקטובר 2012
^ Selma Director Ava DuVernay on Hollywood’s Lack of Diversity, Oscar Snub and #OscarsSoWhite Hashtag, באתר Democracy Now ‏ 27 בינואר 2015
^ נטע אלכסנדר, חמש המלצות למי שמעדיף את העולם האמיתי, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016
^ ניו יורק 2016 – דיווח על סרט הפתיחה: ״ה-13״ (The 13th), מתוך "סריטה - בלוג קולנוע"
^ מאיה פז, ‏"כשהם רואים אותנו": סיפורה המזעזע של חמישיית סנטרל פארק, באתר "Time Out ישראל", 4 ביוני 2019
^ ‘DuVernay Test’ Is Like the Bechdel Test, But for Race באתר GOOD ‏,2 בפברואר 2016
^ Want to measure a film's diversity? Try "the DuVernay test." באתר VOX, ‏1 בפברואר 2016

[1] With 'A Wrinkle In Time,' Ava DuVernay will pass a milestone, לוס אנג'לס טיימס 3 באוגוסט 2016

[2] עידו ישעיהו‏, תישירו מבט: עצוב עד כמה הסיפור של "כשהם רואים אותנו" עדיין רלוונטי, באתר וואלה‏, 30 במאי 2019

[3] אווה דוברני, באתר Famous Birthdays

[4] Where "Selma" meets Hollywood, באתר CBS News ‏ 8 בפברואר 2015

[5] We Shall Overcome: Ava DuVernay on Making ‘Selma’ באתר רולינג סטון 5 בינואר 2015

[6] In Conversation: Ava DuVernay, באתר The Cut

[7] Direct Action באתר המגזין של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס

[8] With Her MLK Drama Selma, Ava DuVernay Is Directing History, Vulture, ‏2 בדצבמר 2014

[9] על הסרט Saturday night life באתר agoralumiere

[ראיון-10] ¹ ² In the Middle of Somewhere with Ava DuVernay and Emayatzy Corinealdi, במגזין Interview ‏ 19 באוקטובר 2012

[11] Selma Director Ava DuVernay on Hollywood’s Lack of Diversity, Oscar Snub and #OscarsSoWhite Hashtag, באתר Democracy Now ‏ 27 בינואר 2015

[12] נטע אלכסנדר, חמש המלצות למי שמעדיף את העולם האמיתי, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016

[13] ניו יורק 2016 – דיווח על סרט הפתיחה: ״ה-13״ (The 13th), מתוך "סריטה - בלוג קולנוע"

[14] מאיה פז, ‏"כשהם רואים אותנו": סיפורה המזעזע של חמישיית סנטרל פארק, באתר "Time Out ישראל", 4 ביוני 2019

[15] ‘DuVernay Test’ Is Like the Bechdel Test, But for Race באתר GOOD ‏,2 בפברואר 2016

[16] Want to measure a film's diversity? Try "the DuVernay test." באתר VOX, ‏1 בפברואר 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 דוברני היא יוצרת ה[[מיני-סדרה]] "כשהם רואים אותנו" שהוצגה לראשונה ב31- במאי 2019 ב[[נטפליקס]]. המבוססת על סיפורם האמיתי של חמישה נערים אפרו-אמריקנים ולטינים משכונת הארלם בניו יורק שהואשמו באפריל 1989 בתקיפה חמורה ואונס של אישה בשם טרישה מיילי, שיצאה לריצה בסנטרל פארק בניו יורק. בשנת 2002 הם זוכו כאשר נמצא האשם האמיתי. הפרשה זכתה בתקשורת לשם "[[חמישיית סנטרל פארק]]" {{אנ|Central Park jogger case}} אך במכוון זה אינו שם הסדרה. "הם לא חמישיית סנטרל פארק, הם קורי, יוסף, אנטרון, קווין וריימונד" אמרה דוברני בראיון שפורסם בניו יורקר כשהסדרה שוחררה בנטפליקס.{{הערה|{{Time Out ישראל|מאיה פז|"כשהם רואים אותנו": סיפורה המזעזע של חמישיית סנטרל פארק|כשהם-רואים-אותנו|4 ביוני 2019}}}} דוברני בחרה להתמקד באספקטים הרגשיים של הפרשה. בכל אחד מארבעת פרקיה הסדרה שמה פוקוס על פיסה אחרת בפרשה: הפרק הראשון עוסק במעצר, השני במשפט, השלישי בצעירים שהגיעו למוסדות לעבריינים צעירים והאחרון בקורי וייז שהיה המבוגר בחבורה ונשלח למתקן כליאה רגיל. דוברניי ניסתה בסדרה להעביר לצופים איך זה להיות שקוף, להישפט רק על סמך צבע עורך ולהיות חסר אונים מול מערכת המשפט המוטה לרעתך מלכתחילה. בסדרה משולבים קטעים מצולמים מקוריים ובאחד מהם איש העסקים הניו יורקי [[דונלד טראמפ]] שניצל את הונו כדי לקנות מודעת ענק בעיתון הקוראת להחזרת עונש המוות, וליישומו על חמישיית סנטרל פארק. באוקטובר 2016, חודש לפני הבחירות שהובילו את טראמפ לנשיאות, פנה אליו קורי וייז בדרישה שיתנצל ויחזור בו מהדברים שאמר בתקשורת. טראמפ סירב.
+==מבחן דוברני==
+"מבחן דוברני" הוא מושג המקביל ל[[מבחן בקדל]] לנשים בסרטים אשר הוצע לראשונה על ידי כותבות של [[הגרדיאן]] ואחר כך על ידי מבקרת הקולנוע של ה[[ניו יורק טיימס]] מנואלה דרגיס בינואר 2016. זהו מבחן שדומה למבחן בקדל אך במקום לבדוק מגוון [[מגדר]]י בודק מגוון [[אתניות|אתני]] ונועד להצביע על היעדרם של אנשים שחורים ואנשים ממיעוטים אתניים בסרטים הוליוודיים, באמצעות מדידת חשיבות הדמות והאם היא מתקיימת רק בקשר לדמות של אדם לבן אחר. {{הערה|[https://www.good.is/articles/duvernay-test-like-the-bechdel-testThe ‘DuVernay Test’ Is Like the Bechdel Test, But for Race ] באתר GOOD {{כ}},2 בפברואר 2016}} {{הערה|[https://www.vox.com/2016/2/1/10888212/duvernay-test-movie-diversity Want to measure a film's diversity? Try "the DuVernay test."] באתר VOX, {{כ}}1 בפברואר 2016}}
 == קישורים חיצוניים ==