פילוסופיה מערבית

אפלטון (משמאל) ואריסטו (מימין) הם בין אבות הפילוסופיה המערבית

פילוסופיה מערבית הוא כינוי לחשיבה הפילוסופית שנוצרה ועוצבה בעולם המערבי, והושפעה מתרבות המערב. זאת בניגוד לפילוסופיה המזרחית, שכוללת מחשבה פילוסופית שנוצרה במזרח הרחוק, בהודו, בפרס וכדומה.

היסטוריה

ערך מורחב – פילוסופיה קדם-סוקרטית, פילוסופיית ימי הביניים

נהוג לראות את ערש הפילוסופיה המערבית בפילוסופיה היוונית, החל מהפילוסופים הפרה סוקרטיים וכלה בהגותם של סוקרטס, אפלטון ואריסטו. לפילוסופיה היוונית הייתה השפעה עצומה על החשיבה הפילוסופית ברומא העתיקה, הפילוסופיה הנוצרית, הפילוסופיה האסלאמית והפילוסופיה היהודית ובהמשך על פילוסופיית ימי הביניים.

החל מהמאה ה-16 וה-17 החלה הפילוסופיה המערבית להתנתק במובהק משורשיה היווניים, תוך דחיית טיעונים שנשענו על מטאפיזיקה ודת. פילוסופים רציונליסטים כגון רנה דקארט, ברוך שפינוזה וגוטפריד לייבניץ הטיפו ללימוד אפריורי על טיבו של העולם, כלומר באמצעות ההגיון ותוך שימוש בשכל הישר ולא דרך הסתמכות על החושים. כמו כן הושפעה המחשבה המערבית מגילויים חדשים בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה.

ראו גם

• תרבות המערב
• פילוסופיה אנליטית
• פילוסופיה פוסט מודרנית

לקריאה נוספת

• ג'ונתן ריי וג'יימס א' אורמסון, האנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית, הוצאת רסלינג, 2007.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פילוסופיה מערבית בוויקישיתוף

• פילוסופיה מערבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.