טוב שבגויים הרוג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:44, 17 בנובמבר 2020

ויכוח דתי בין מלומדים נוצרים ויהודים, חיתוך עץ של יוהאן פון ארמסשהיים מ-1483

טוֹב שֶׁבַּגּוֹיִים הֲרוֹג הוא חלק ממאמר המופיע בספרות חז"ל בשם רבי שמעון בר יוחאי. ביהדות המסורתית מספקים פרשנויות שונות למאמר, המעקרות או מחלישות את תוכנו.

המאמר שימש כטענה מרכזית נגד היהדות ברבים מהויכוחים עם הנוצרים והמוסלמים.

מקור ונוסח המאמר

המאמר מופיע במדרש תנחומא לפרשת בשלח

ויקח שש מאות רכב בחור. משל מי היו?... משל הירא את דבר ה' מעבדי פרעה. הרי למדנו, שהירא את דבר ה', הם היו תקלה לישראל. מכאן אמרו: טוב שבגויים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו.

— מדרש תנחומא פרשת בשלח ח' א'

בתלמוד ירושלמי^[1] ובמסכת סופרים^[2] מובא המאמר בשם רבי שמעון בר יוחאי. בחז"ל מובאים מאמרים נוספים ברוח זו בשם רשב"י: "אתם (היהודים) קרויים אדם ואין עובדי כוכבים קרויים אדם",^[3] עשיו שונא ליעקב.^[4]

פרשנויות

בספרות היהודית קיים קונצנזוס שהמאמר אינו מהווה הוראה הלכתית כפשוטו, בכל מקום ובכל זמן. פוסקים רבים צמצמו את תחולתו למקרים מיוחדים, ויש שרואים בו 'פתגם בעלמא'^[5] או 'ביטוי לתחושת כאב כלפי שונאי ישראל' ולא הדרכה מעשית הלכתית.^[6]

בעלי התוספות מקבלים את המאמר להלכה, אך מצטטים בשם ירושלמי שהמדובר הוא בשעת מלחמה בלבד, ולא בזמן רגיל שעליו נאמרה הלכה אחרת – לא מורידין ולא מעלין, כלומר אין להסב מוות לגויים אך גם אין לעזור להם להינצל מסכנת מוות.^[7] כדבריהם פסקו להלכה הרמב"ם^[8] והשולחן ערוך.^[9]

לדעת רבינו בחיי בן אשר הכלל 'טוב שבגויים הרוג' נאמר גם לא בשעת מלחמה, אך מתייחס רק לגויים המורדים באלוהים.^[10]

יש שצמצמו את משמעות המאמר למצרים בלבד וגורסים 'טוב שבמצריים הרוג' לפי ההקשר שעוסק בעבדי פרעה. אך סביר להניח כי לא זו הגרסה המקורית.^[11]

פירוש אפולוגטי למאמר הוצע לפני האפיפיור בוויכוח במאה ה-14, לפיו הכוונה היא 'טוב שבגויים' – הטוב שיש בגויים הוא 'הרוג', כלומר מה שהם הורגים את החוטאים בלי לחקור יותר מידי כדיני הסנהדרין.^[12]

ראו גם

קישורים חיצוניים

טוב שבגויים הרוג מאמר מאת הרב שלמה אבינר

לקריאה נוספת

יחזקאל כהן, היחס אל הנכרי במציאות ובהלכה בתקופת התנאים ירושלים ה'תשל"ה
מאיר רפלד, גילגולה ההלכתי המפותל של מימרה רדופה - טוב שבגויים הרוג דיני ישראל יט' ה'תשנ"ז עמודים 241–252. לקריאה מקוונת: באתר אוצר החכמה באתר נבו (למנויים בלבד)
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מנחם כשר, תורה שלמה חלק ט' עמודים 146–150, באתר היברובוקס

הערות שוליים

^ תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק ד', הלכה י"א בחלק מהנוסחאות
^ מסכת סופרים טו י
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף קי"ד, עמוד ב'
^ ספרי במדבר פרק ט' פסוק י'
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מנחם כשר, תורה שלמה חלק ט' עמודים 146–150, באתר היברובוקס
^ מאיר רפלד במאמר המצוין להלן
^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ו, עמוד ב'
^ תבנית:רמבם
^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכ"ה, סעיף ה'
^ רבינו בחיי על שמות יד
^ יחזקאל כהן, היחס אל הנכרי במציאות ובהלכה בתקופת התנאים ירושלים ה'תשל"ה עמוד 118
^ ויכוח דון שמואל אבראבאליא ודון שלמה הלוי, והאפיפיור מארקו פלורנטין, באתר דעת

[1] תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק ד', הלכה י"א בחלק מהנוסחאות

[2] מסכת סופרים טו י

[3] תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף קי"ד, עמוד ב'

[4] ספרי במדבר פרק ט' פסוק י'

[5] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מנחם כשר, תורה שלמה חלק ט' עמודים 146–150, באתר היברובוקס

[6] מאיר רפלד במאמר המצוין להלן

[7] תוספות על תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ו, עמוד ב'

[8] תבנית:רמבם

[9] שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכ"ה, סעיף ה'

[10] רבינו בחיי על שמות יד

[11] יחזקאל כהן, היחס אל הנכרי במציאות ובהלכה בתקופת התנאים ירושלים ה'תשל"ה עמוד 118

[12] ויכוח דון שמואל אבראבאליא ודון שלמה הלוי, והאפיפיור מארקו פלורנטין, באתר דעת

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 לדעת רבינו [[בחיי בן אשר]] הכלל 'טוב שבגויים הרוג' נאמר גם לא בשעת מלחמה, אך מתייחס רק לגויים המורדים ב[[אלוהים]].{{הערה|{{ויקיטקסט|רבינו בחיי על שמות יד}}}}
-יש שצמצמו את משמעות המאמר ל[[מצרים (עם)|מצרים]] בלבד וגורסים 'טוב '''שבמצריים''' הרוג' לפי ההקשר שעוסק בעבדי [[פרעה (בימי משה)|פרעה]]. אך סביר להניח כי לא זו הגרסה המקורית.{{הערה|[[יחזקאל כהן]], '''היחס אל הנכרי במציאות ובהלכה בתקופת התנאים''' ירושלים ה'תשל"ה{{הבהרה|עמ'?}}}}
+יש שצמצמו את משמעות המאמר ל[[מצרים (עם)|מצרים]] בלבד וגורסים 'טוב '''שבמצריים''' הרוג' לפי ההקשר שעוסק בעבדי [[פרעה (בימי משה)|פרעה]]. אך סביר להניח כי לא זו הגרסה המקורית.{{הערה|[[יחזקאל כהן]], '''היחס אל הנכרי במציאות ובהלכה בתקופת התנאים''' ירושלים ה'תשל"ה עמוד 118}}
 פירוש [[אפולוגטיקה|אפולוגטי]] למאמר הוצע לפני ה[[אפיפיור]] בוויכוח ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]], לפיו הכוונה היא 'טוב שבגויים' – הטוב שיש בגויים הוא 'הרוג', כלומר מה שהם הורגים את החוטאים בלי לחקור יותר מידי כדיני ה[[סנהדרין]].{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hashmad1-2.htm ויכוח דון שמואל אבראבאליא ודון שלמה הלוי, והאפיפיור מארקו פלורנטין], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]}}