מתיאש הראשון, מלך הונגריה – הבדלי גרסאות
מ זוטות |
מ זוטה |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
את כוחו שאב מן הפיצול במעמד האצולה. הוא נשען על האצולה הנמוכה הנאמנה לו ככוח אל מול ה[[מגנאטים]], ובסיועם גייס צבא שכירים, שאותו מימן מכספי המיסים. כנגד הטורקים המשיך בניצחונותיו של אביו, והדף את כל ניסיונותיהם לשוב לאזור, וזאת בסיוע הנסיך ה[[נסיכות ולאכיה|רומני]] [[ולאד השלישי דראקולה|ולאד צֶפֶּש]] (שהיה מכונה המשפד או דרקוליה ונתן השראה לדמות הספרותית "דראקולה"). חזונו היה להקים [[אימפריה]] שתוכל לא רק להדוף את האימפריה העות'מאנית, כי אם להביסה. לשם כך נראה לו הכרחי לכבוש חלקים גדולים מן [[האימפריה הרומית הקדושה]] על מנת להבטיח את עורפה של ממלכתו. הוא פתח במסע כיבושים ב[[מוראביה]] [[שלזיה]] ו[[אוסטריה]] ובשנת [[1485]] הקים את חצרו ב[[וינה|ווינה]]. עם זאת, שאיפתו הגדולה להיות מוכתר כ[[קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] לא צלחה. |
את כוחו שאב מן הפיצול במעמד האצולה. הוא נשען על האצולה הנמוכה הנאמנה לו ככוח אל מול ה[[מגנאטים]], ובסיועם גייס צבא שכירים, שאותו מימן מכספי המיסים. כנגד הטורקים המשיך בניצחונותיו של אביו, והדף את כל ניסיונותיהם לשוב לאזור, וזאת בסיוע הנסיך ה[[נסיכות ולאכיה|רומני]] [[ולאד השלישי דראקולה|ולאד צֶפֶּש]] (שהיה מכונה המשפד או דרקוליה ונתן השראה לדמות הספרותית "דראקולה"). חזונו היה להקים [[אימפריה]] שתוכל לא רק להדוף את האימפריה העות'מאנית, כי אם להביסה. לשם כך נראה לו הכרחי לכבוש חלקים גדולים מן [[האימפריה הרומית הקדושה]] על מנת להבטיח את עורפה של ממלכתו. הוא פתח במסע כיבושים ב[[מוראביה]] [[שלזיה]] ו[[אוסטריה]] ובשנת [[1485]] הקים את חצרו ב[[וינה|ווינה]]. עם זאת, שאיפתו הגדולה להיות מוכתר כ[[קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] לא צלחה. |
||
מלכותו של מתיאש התפוררה לאחר מותו: פרט לילד בלתי־חוקי בשם יאנוש, אשר האצילים סירבו לקבל כמלכם, לא היו לו צאצאים. את מתיאש ירשו מלכים חלשים מ[[השושלת היגלונית]] ה[[פולנים| |
מלכותו של מתיאש התפוררה לאחר מותו: פרט לילד בלתי־חוקי בשם יאנוש, אשר האצילים סירבו לקבל כמלכם, לא היו לו צאצאים. את מתיאש ירשו מלכים חלשים מ[[השושלת היגלונית]] ה[[פולנים|פולנית]]. 36 שנים לאחר מותו נכבשה הונגריה בידי הטורקים. |
||
מתיאש הוניאדי הטיל מיסים כבדים על מנת לממן את מפעליו וכיבושיו וצבא השכירים שגייס, ולכן ניתן להסיק כי לא היה פופולרי בימי חייו; אך לאחר מותו, בתקופת השקיעה של היאגלונים, ולאחריה בתקופת הכיבוש הטורקי, התגעגע העם ההונגרי למלך החזק והגדול ששלט בו. עד היום נחשב מתיאש הוניאדי לגדול מלכי הונגריה מאז ומעולם. שירים ומחזות נכתבו על צדקתו, חוכמתו ויושרו, והוא הפך לאחת מן הדמויות האהובות בפולקלור של כל עמי האזור. |
מתיאש הוניאדי הטיל מיסים כבדים על מנת לממן את מפעליו וכיבושיו וצבא השכירים שגייס, ולכן ניתן להסיק כי לא היה פופולרי בימי חייו; אך לאחר מותו, בתקופת השקיעה של היאגלונים, ולאחריה בתקופת הכיבוש הטורקי, התגעגע העם ההונגרי למלך החזק והגדול ששלט בו. עד היום נחשב מתיאש הוניאדי לגדול מלכי הונגריה מאז ומעולם. שירים ומחזות נכתבו על צדקתו, חוכמתו ויושרו, והוא הפך לאחת מן הדמויות האהובות בפולקלור של כל עמי האזור. |
גרסה מ־10:30, 16 בינואר 2021
לידה |
24 בפברואר 1443 קולוז'וואר, טרנסילבניה, ממלכת הונגריה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
6 באפריל 1490 (בגיל 47) וינה, ארכידוכסות אוסטריה | ||||||
מדינה | ממלכת הונגריה | ||||||
מקום קבורה | סקשפהרוואר, הונגריה | ||||||
עיסוק | מדינאי | ||||||
מפלגה | politician before the emergence of political parties | ||||||
בן או בת זוג |
Catherine of Poděbrady (1 במאי 1461, 1461–8 במרץ 1464) Beatrice of Naples (12 בדצמבר 1476, 1475–6 באפריל 1490) Elizabeth of Celje Barbara Edelpöck | ||||||
שושלת משפחת הוניאדי | |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
מתיאש (מתיאס) הוניאדי (הונגרית: Hunyadi Mátyás, רומנית: Matei Corvin, סלובקית: Matej Korvín, לטינית: Matthias Corvinus או Matthias Rex ; 23 בפברואר 1443 – 6 באפריל 1490), מגדולי מלכי הונגריה, עליה שלט בשנים 1458–1490.
ביוגרפיה
מתיאש נולד ב-23 בפברואר 1443 בעיר קולוז'וואר ליאנוש הוניאדי ולארז'בט סילאגי, בתם של הרוזן לסלו סילאגי וקתרין בלייני. יאנוש הוניאדי היה שליטהּ בפועל של הונגריה, אשר עיקר עיסוקו היה המלחמה כנגד האימפריה העות'מאנית. בשנות שלטונו האחרונות שימש יאנוש הוניאדי כעוצֵר עבור המלך לסלו החמישי. בשנת 1456 מת יאנוש הוניאדי ממגפת דבר, בעת שהסיר את המצור הטורקי על בלגרד.
לאחר מותו של יאנוש הוניאדי, נאבקו אצילים שונים על המלוכה. המתחרים העיקריים היו לסלו החמישי, שהוכתר למלך עוד בימי יאנוש הוניאדי, ובנו הבכור של הוניאדי, אף הוא שמו לסלו. בנו של הוניאדי נתפס בידי המלך לסלו וראשו נערף בשנת 1457, אך המלך עצמו לא האריך ימים, ובנובמבר של אותה שנה מת כתוצאה מהרעלה. לאחר מות המלך הסכימו כל הצדדים הניצים על מינויו של בנו הצעיר של הוניאדי, מתיאש הוניאדי למלך. ב־20 בינואר 1458 הוכתר מתיאש בן ה־15 למלך הונגריה. הכינוי "מתיאש קורבינוס" בא מסמל משפחת הוניאדי, הוא העורב, בלטינית Corvus.
מתיאש קיבל את חינוכו באיטליה של ימי הרנסאנס והושפע מאוד מן ההישגים שראה במדינה זו. עם עלותו לשלטון פעל לבינוין ופיתוחן של ערים רבות, ובהן בודה, ולהקמת מערכות בריאות וחינוך. הוא עודד את האומנויות בנוסח שראה אצל נסיכי הרנסאנס באיטליה, והזמין לחצרו ציירים איטלקיים. הוא ייסד את הספרייה המלכותית (ביבליוטקה קורבינה) בעיר בודה, וב־1486 הוציא ספר חוקים חדש.
את כוחו שאב מן הפיצול במעמד האצולה. הוא נשען על האצולה הנמוכה הנאמנה לו ככוח אל מול המגנאטים, ובסיועם גייס צבא שכירים, שאותו מימן מכספי המיסים. כנגד הטורקים המשיך בניצחונותיו של אביו, והדף את כל ניסיונותיהם לשוב לאזור, וזאת בסיוע הנסיך הרומני ולאד צֶפֶּש (שהיה מכונה המשפד או דרקוליה ונתן השראה לדמות הספרותית "דראקולה"). חזונו היה להקים אימפריה שתוכל לא רק להדוף את האימפריה העות'מאנית, כי אם להביסה. לשם כך נראה לו הכרחי לכבוש חלקים גדולים מן האימפריה הרומית הקדושה על מנת להבטיח את עורפה של ממלכתו. הוא פתח במסע כיבושים במוראביה שלזיה ואוסטריה ובשנת 1485 הקים את חצרו בווינה. עם זאת, שאיפתו הגדולה להיות מוכתר כקיסר האימפריה הרומית הקדושה לא צלחה.
מלכותו של מתיאש התפוררה לאחר מותו: פרט לילד בלתי־חוקי בשם יאנוש, אשר האצילים סירבו לקבל כמלכם, לא היו לו צאצאים. את מתיאש ירשו מלכים חלשים מהשושלת היגלונית הפולנית. 36 שנים לאחר מותו נכבשה הונגריה בידי הטורקים.
מתיאש הוניאדי הטיל מיסים כבדים על מנת לממן את מפעליו וכיבושיו וצבא השכירים שגייס, ולכן ניתן להסיק כי לא היה פופולרי בימי חייו; אך לאחר מותו, בתקופת השקיעה של היאגלונים, ולאחריה בתקופת הכיבוש הטורקי, התגעגע העם ההונגרי למלך החזק והגדול ששלט בו. עד היום נחשב מתיאש הוניאדי לגדול מלכי הונגריה מאז ומעולם. שירים ומחזות נכתבו על צדקתו, חוכמתו ויושרו, והוא הפך לאחת מן הדמויות האהובות בפולקלור של כל עמי האזור.
קישורים חיצוניים
- מתיאש הראשון, מלך הונגריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)