חצרות יסף

חצרות יסף (יישוב לשעבר)

מדינה
מחוז	מחוז הצפון
ראש העיר	יהודה פתאל
תאריך ייסוד	1991
תאריך נטישה	2004
אוכלוסייה	‏
‑ ביישוב לשעבר	8,000
קואורדינטות	32°57′38″N 35°04′51″E

חצרות יסף היה שמו של אתר קראוונים שהוקם לקליטת גלי העלייה הגדולים מאתיופיה של מבצע שלמה והעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 בשנת 1991. האתר הוקם על שטח אש של מחנה שרגא, שהופשר במיוחד לצורך העניין, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מטה אשר, מצפון לעכו, בין היישובים בוסתן הגליל ושבי ציון, על גדתו הצפונית של נחל יסף ומכאן שמו. האתר פעל עד 2004.

במהלך 13 שנות קיומו התגוררו בו כ־8,000 עולים מחבר העמים, ובעיקר מאתיופיה.

רקע

אתרי הקרוונים הוקמו בהוראתו של שר הבינוי והשיכון אריאל שרון בממשלת יצחק שמיר, כפתרון דיור זמני, לגלי העלייה ההמוניים בהיקפם, ותוכננו לשמש עד חמש שנים וכשלב מעבר לדיור קבע. לתפקיד ראש צוות תכנון פרויקט המגורים הזמניים מונה האדריכל יונה פיטלסון.

חצרות יסף היה שני בגודלו מבין ארבעה אתרי קרוונים גדולים שהוקמו באותה תקופה והם:

1. 2,308 יחידות דיור בנחל בקע, בבאר שבע.
2. 1,658 יחידות דיור בחצרות יסף, מצפון לעכו.
3. 918 יחידות דיור בבת חצור (חצורית), בסמוך לבסיס חצור.
4. 914 יחידות דיור בנוה כרמל, בחיפה.

בנוסף, הוקמו מספר גדול של אתרים קטנים במקומות רבים בארץ.

היסטוריה

בשנת 1991 הוכשר השטח בחצרות יסף ובמקום הונחו כ-1,658 קרוונים. ב-25% מהם שוכנו עולי חבר העמים וב-75% מהם שוכנו עולי אתיופיה, שהובאו לארץ במבצע שלמה, שנערך כמבצע הצלה בליל ה-25 במאי 1991 ובמסגרתו הועלו ברכבת אווירית לישראל, ב-33 מטוסים 14,000 איש.

המועצה האזורית מטה אשר סירבה לטפל באתר, לכן, בעקבות המלצת ועדת דקל שהקים משרד הפנים לבדיקת נושא שיוך אתר הקרוואנים בחצרות יסף, החליט משרד הפנים על הקמת מועצה בחצרות יסף. ב-30 במאי 1992 כוננה המועצה המקומית חצרות יסף ובראשה נבחר לעמוד האדריכל יהודה פתאל, מנהל אגף פרוגרמות במשרד השיכון.

מלכתחילה היה אתר הקרוונים חצרות יסף המושקע ביותר מבין כלל האתרים. נסללו בו כבישים ומדרכות משולבות, נפתחו גני ילדים ומועדוניות, בית ספר לכיתות א'–ב', אולפן ונפתחו בו נציגויות קטנות של משרדים ממשלתיים כגון משרד השיכון, משרד הקליטה, משרד החינוך ועוד.
החברה למתנ"סים הקימה במקום מתנ"ס שבראשו עמד דני ויצמן ואחריו יוסי פיטוסי. רכז התרבות באתר היה רוני מיארה. הוקמה ספרייה. נפתחו שני סופרמרקטים, נקודת משטרה, הוקמו במקום גינות ציבוריות, הוקמה טיילת על חוף הים, מגרש ספורט, מתקני שעשועים, סניף של ויצו ועוד.
אתר הקרוונים חצרות יסף היה גולת הכותרת בין כלל אתרי הקרוונים, נעשו בו פעולות רבות לקידום העולים, ארגון הג'וינט תרם רבות לעשייה ולפעילות, במקום התנדבו חניכי תנועת הצופים, ובני נוער עשו בו את שנת השרות שלהם לפני גיוסם לצבא.

תעסוקה

רוב תושבי אתר הקרוונים חצרות יסף עבדו מחוץ למקום, אך היו פתרונות תעסוקה קטנים נוספים. חלקם עבדו במבנה המועצה המקומית, במתנ"ס ובמשתלה המקומית.

בשנת 1993 הוקם באתר בית היוצר לאומנות אתיופית בניהולה של הסופרת והאמנית ורד שחף גולן. בשיא פריחתו העסיק בית היוצר כ-100 פסלות ורוקמות מנשות הקהילה.

מבנה בית היוצר לאמנות אתיופית היה היחיד ששכן במבנה קבע, שנבנה במיוחד עבורו והיה בעל מבנה מיוחד. אל חצרות יסף ואל בית היוצר עלו לרגל חברי כנסת רבים ושרים, אמנים וידוענים רבים.^{[דרוש מקור]}

מינהלת חצרות יסף 1996–2001

בתום חמש שנים להקמת המועצה הקרואה היא פוזרה והאתר עבר לרשות מועצה אזורית מטה אשר, שבראשה עמד אז יהודה שביט שחלומו היה להקים במקום לאחר פינוי האתר כפר נופש בסדר גודל של כ-600 חדרים. באוקטובר 1996 מונתה לאתר חצרות יסף מנהלת שבראשה עמד עד פירוקה בשנת 2001 יעקב ברודר, לשעבר מנהל מחלקת החינוך באתר. בשנות המנהלת נקלטו באתר 4,500 עולי פלאשמורה, שהגיעו ישירות משדה התעופה. באותה תקופה היו בחצרות יסף 19 גני ילדים, בית ספר מכתה א' ועד כתה י"ב שבשיאו הכיל 850 תלמידים. מתנ"ס בניהולו של אבי חצואל, מרכז למידה שנתמך בעיקר על ידי מגבית בריטניה, אולפן לעברית הגדול בעולם ובו 110 כיתות אולפן, קופת חולים ועוד. ג'וינט ישראל תיעד את הפעילות בשתי חוברות שהפיק.

סיום

המנהלת פורקה בשנת 2001, עם יציאת כמעט כל התושבים ליישובי קבע. האחריות על האתר עברה לידי משרד הקליטה בראשות שלמה זיו, שניהל את האתר.

תהליך פינוי האתר ארך עוד זמן רב ועד שפונו דייריו האחרונים, נגנזו התוכניות להקמת כפר הנופש.

כמעט כל מה שניתן היה להעתיק למקום אחר הועבר מהאתר. כך גם פסל האריה שניצב בימי הפעילות של האתר בואכה לטיילת שהייתה שם. כיום מוצב פסל האריה ליד מבנה מועצה אזורית מטה אשר. חצרות יסף הוקם כאתר דיור זמני ל-5 שנים בלבד, אך פינויו הושלם רק לאחר 13 שנים.

ראו גם

• אתגר (יישוב)

לקריאה נוספת

• גד שמרון, הביאו לי את יהודי אתיופיה, תל אביב, הוצאת מעריב - הד ארצי, 1998.
• גדי בן-עזר, כמו אור בכד-יהודי אתיופיה, הוצאת ר' מס, 1992.
• דורית אורגד, שבועת האדרה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.
• מנחם ולדמן, יהודי אתיופיה עדת "ביתא ישראל", הוצאת ג'וינט ישראל - ירושלים, 1985 תשמ"ה.

קישורים חיצוניים

• ערוץ יוטיוב חצרות יסף - בית היוצר לאמנות אתיופית
• פרוטוקול מסי 180 אשר דן בהפיכת האתר לאתר קבע
• עולים מברית המועצות ואתיופיה באתר קרוונים, סרטון באתר יוטיוב
• מבט שני - גם קרוואן הוא בית, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 41:33)