האימפריה הדנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:26, 29 במרץ 2008

לדנמרק היו קולוניות כבר מתחילת המאה ה-13, כשקיבלה שליטה על אסטוניה. באיחוד עם נורבגיה, לדנמרק-נורבגיה הייתה שליטה על כל הקולוניות הישנות של נורבגיה, גרינלנד, איי פארו, אורקני, שטלנד ואיסלנד. במאה ה-17, לאחר אבידות טריטוריאליות בחצי האי הסקנדינבי, דנמרק-נורבגיה החלה לפתח קולוניות, מבצרים, ועמדות מסחר באפריקה, בקריבים, ובהודו.

כריסטיאן החמישי, היה הראשון שהכניס מדיניות לפיתוח המסחר הדני שמעבר לים, כחלק מגל המרקנטיליזם שסחף את אירופה באותה תקופה. הקולוניה הראשונה של דנמרק הייתה טרנקובאר או סרנגמבדי, בחופה הדרומי של הודו ב-1620.

השריד האחרון של האימפריה, שהוא גם הטריטוריה הגדולה בה היא גרינלנד, שזכתה בשלטון עצמי ב-1953, ומאז היא אזור אוטונומי במדינה הדנית. איי פארו קיבלו אוטונומיה מדנמרק ב-1948.

הודו

דנמרק החזיקה במספר קולוניות קטנות ועמדות מסחר לאורך תת-היבשת ההודית מהמאה ה-17 עד למאה ה-19, שלבסוף נמכרו לבריטניה שהפכה לכוח העיקרי באזור.

הקולוניה טרנקובאר, (כיום Tharangambadi) הוחזקה 225 שנה עד שנמכרה לבריטניה ב-1845.

ב-1755 דנמרק רכשה את העיירה סרמפור, ומאוחר יותר את אחנה ופירפור. ב-1829 אוניברסיטה דנית (הקיימת עד היום) נבנתה בסרמפור. גם הערים האלו נמכרו גם הם לבריטניה ב-1845. עוד ניסיון דני לקולוניזציה היה באיי ניקובר.

האיים הקריבים

דנמרק השיגה את האי סנט תומאס, את האי סנט ג'ון, ורכשה את סנט קרואה מצרפת ב-1773. כלכלת האיים נתבססה בעיקרה על קני סוכר. האיים האלו נודעו כאיי הודו המערביים הדנים ולבסוף נמכרו לארצות הברית ב-1917 במחיר של 25 מיליון דולר. הדנים רצו להיפטר מהאיים בשל התדרדרות הכלכלה באיים. ארצות הברית קיוותה להשתמש באיים כבסיס צי. מ-1917 האיים נודעו כאיי הבתולה האמריקאים.

אפריקה

דנמרק החזיקה במספר נקודות מסחר ובארבעה מבצרים לאורך חוף הזהב במערב אפריקה, במיוחד באזור גאנה של היום. שלושת נקודות המסחר היו מבצר פרדניקסבורג, מבצר כריסטיאנבורג שנכבש משבדיה, ופרדריקסבורג. המבצרים היומבצר פרינסטנסן שנבנה בשנת 1784, מבצר אגוסטבורג מ-1787, מבצר פריאדנסבורג ומבצר קונגנסטן, מהם, נותרו הריסות בלבד. רק אחד נשאר בשימוש כיום- מבצר כריסטיאנבורג שהוא מבנה מגורים כיום בגאנה. מבצר כריסטיאנבורג לבסיס הכוחות הדנים באפריקה, והמרכז לסחר בעבדים באיי הודו המערביים הדנים. דנמרק מכרה את המבצרים לבריטניה בשנת 1850.

קישורים חיצוניים

רשימה של קולוניות דניות (באנגלית)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 ל[[דנמרק]] היו [[קולוניה|קולוניות]] כבר מתחילת [[המאה ה-13]], כשקיבלה שליטה על אסטוניה. באיחוד עם נורבגיה, ל[[דנמרק-נורבגיה]] הייתה שליטה על כל הקולוניות הישנות של [[נורבגיה]], [[גרינלנד]], [[איי פארו]], [[אורקני]], [[שטלנד]] ו[[איסלנד]].
-ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], לאחר אבידות טריטוריאליות ב[[חצי האי הסקנדינבי]], דנמרק-נורבגיה החלה לפתח קולוניות, מבצרים, ועמדות מסחר ב[[אפריקה]], ב[[הקריבים]], וב[[הודו]].
+ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], לאחר אבידות טריטוריאליות ב[[חצי האי הסקנדינבי]], דנמרק-נורבגיה החלה לפתח קולוניות, מבצרים, ועמדות מסחר ב[[אפריקה]], ב[[הקריבים|קריבים]], וב[[הודו]].
 [[תמונה:Denmark-Norway and possessions.png|שמאל|300px|ממוזער|האימפריה הדנית ב-1800]]
 [[כריסטיאן החמישי, מלך דנמרק|כריסטיאן החמישי]], היה הראשון שהכניס מדיניות לפיתוח המסחר הדני שמעבר לים, כחלק מגל ה[[מרקנטיליזם]] שסחף את אירופה באותה תקופה. הקולוניה הראשונה של דנמרק הייתה [[טרנקובאר]] או סרנגמבדי, בחופה הדרומי של הודו ב-1620.