הפארק הלאומי ריו אביסאו – הבדלי גרסאות
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
{{בעבודה}} |
||
{{אתר מורשת עולמית| |
|||
| ⚫ | |||
|שם=הפארק הלאומי ריו אביסאו |
|||
|תמונה=[[תמונה:Maranon.jpg|מרכז|250px]] |
|||
|כתובית=אפיק נהר מרניון |
|||
|מדינה={{דגל|פרו}} [[פרו]] |
|||
|סוג=טבעי ותרבותי |
|||
|קריטריונים=3, 7, 9, 10 |
|||
|מספר מזהה=548 |
|||
|שנת הכללה=1990 |
|||
|הערות=הורחב ב-1992 |
|||
|מפה= |
|||
}} |
|||
| ⚫ | |||
==גיאוגרפיה== |
==גיאוגרפיה== |
||
גרסה מ־01:03, 15 ביוני 2008
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:תבנית מידע/אתר מורשת
'סוג: טבעי ותרבותי' אינו ערך חוקי
פרמטרים [ כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי ותרבותי בשנת 1990, לפי קריטריונים 3, 7, 9, 10 | |
| מדינה |
 פרו |
|---|---|
| שטח האתר |
2,724 קמ"ר  |
| הערות | הורחב ב-1992 |
| קואורדינטות | 7°45′S 77°15′W / 7.75°S 77.25°W |
  | |
ריו אביסאו (ספרדית: Rio Abiseo) הוא פארק לאומי בצפון פרו. הפארק הוכרז בשנת 1983, ומאז 1986 הוא סגור לתיירים, על מנת שלא לפגוע במרקם האקולוגי. בשנת 1990 הכריז עליו אונסק"ו כעל אתר מורשת עולמית (התחום המוכרז הורחב ב-1992).
גיאוגרפיה
הפארק משתרע על פני 2,745 קמ"ר בין הנהרות מרניון וולגה. שטח זה מהווה כ-70% מאגן ההיקוות של נהר האביסאו. גובהו של הפארק נע בין 350 ל-4,200 מ' מעל פני הים, מה שיוצר מגוון אקלימי וביולוגי. כמות המשקעים השנתית משתנה בין אזור לאזור, והיא נעה בין 500 ל-2,000 מ"מ.
פלורה ופאונה
באזור הנהר כ-5,000 מיני צמחים, ובהרים 980 מינים, מהם 13 אנדמיים.
בתחומי הפארק בעלי חיים רבים ובהם הצמרן צהוב הזנב, מין קוף ממשפחת הקופים רחבי האף, המצוי בסכנת הכחדה. בפארק מיני קופים נוספים, ובהם שאגן ונצואלי אדום, קוף עכבישלבן-חזה וקפוצ'ין לבן-חזה. עם העופות השוכנים בפארק נמנים הנשרון המלכותי, הקתרטס התרנגולי והטוקן צהוב-המצח. כן מצויים בפארק יגוארים ודובי משקפיים.
ארכיאולוגיה
בתחומי הפארק מצויים גם כ-30 אתרים ארכאולוגיים מהתקופה הפרה-קולומביאנית. הגדול שבאתרים הוא גראן פחאטן (Gran Pajáten), הכולל שרידים של 26 מבנים, בשטח של כ-20 אלף מ"ר. המבנים המרכזיים מעוטרים בפסיפסים ובהם ציורי אנשים, ציפורים וצורות גאומטריות שונות. ממצאים מעידים על נוכחות במקום בסביבות 200 לפנה"ס, אך המבנים נבנו ככל הנראה בתקופת האינקה, על ידי הצ'צ'פויאס.
הממצאים הארכאולוגיים בגראן פחאטן נתגלו בידי האמריקני ג'ין סבוי ב-1964. ב-1984 התבצע במקום מחקר מקיף בידי חוקרים מאוניברסיטת קולורדו.
