מאוזוליאום אוגוסטוס

מאוזוליאום אוגוסטוס
Mausoleo di Augusto
מידע כללי
סוג אתר ארכאולוגי, מאוזוליאום רומי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום קמפו מרציו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 28 לפני הספירה
תאריך פתיחה רשמי 28 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°54′22″N 12°28′35″E / 41.90611°N 12.47639°E / 41.90611; 12.47639
www.mausoleodiaugusto.it/it/
(למפת רומא רגילה)
 
מאוזוליאום אוגוסטוס
מאוזוליאום אוגוסטוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מיקום המאוזולאום ברומא העתיקה
מצבתה של אגריפינה

המאוזוליאום של אוגוסטוס הוא מבנה הקבורה המפואר שבנה הקיסר הרומי אוגוסטוס בשנת 28 לפנה"ס בשדה מרס בעיר רומא, על גדתו המזרחית של נהר הטיבר, מתוך מחשבה שישמש מקום הקבורה שלו עצמו ושל בני משפחתו.

המקום בו נמצאים שרידי המאוזוליאום נקרא באיטלקית "פיאצה אאוגוסטו אימפרטורה" (Piazza Augusto Imperatore).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאוזוליאום הוא אחד המבנים הראשונים שאוגוסטוס הורה על בנייתם לאחר ניצחונו בקרב אקטיום בשנת 31 לפנה"ס.

במאוזוליאום נקברו מרקוס קלאודיוס מרקלוס, מרקוס ויפסניוס אגריפה, אוקטביה, דרוסוס, לוקיוס קיסר, גאיוס קיסר, אוגוסטוס, גרמניקוס, דרוסוס הצעיר, ליוויה, נירון יוליוס קיסר, אגריפינה, טיבריוס, קלאודיוס, בריטניקוס, פופיאה סבינה, נרווה ויוליה דומנה (שני האחרונים לא השתייכו לשושלת היוליו-קלאודית).

בשנת 411 בזזו הגותים את המאוזוליאום.

במהלך ימי הביניים ביצרו את המבנה והפכו אותו לטירה של משפחת קולונה, עד גירושה מרומא בשנת 1167, אז נהרסה הטירה.

במהלך המאה ה-19 שימש המבנה זירה לקרבות שוורים. רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלו לבצע במקום חפירות ארכאולוגיות, במסגרת השאיפה של השלטון הפשיסטי לחדש את הדרה של רומא.

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאוזוליאום מעגלי בצורתו, וכלל מספר מעגלים של לבנים ואדמה שבה היו נטועים עצי ברושים. במרכז המאוזוליאום היה (ככל הנראה) גג בצורת חרוט, או פסל של אוגוסטוס. בתוך המבנה היו חדרי הקבורה.

שני אובליסקים עשויים גרניט ורודה עמדו בפתח המבנה. כיום הם ניצבים בפיאצה דל'אסקווילינו ובמזרקת הקווירינל. מסדרון הוביל מפתח המבנה לעבר חדרי הקבורה במרכזו.

קוטרו של המבנה היה 90 מטרים, וגובהו 42 מטרים.

בשנת 2016 אושר תקציב לשיקום המבנה וסביבתו כדי לאפשר גישה לציבור. ב-1 במרץ 2021 נפתח האתר למבקרים.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה למאוזוליאום.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תכנית המבנה בתרשים של ג'ובאני בטיסטה פיראנזי, 1756