שובע

שובע היא תחושה המצביעה על צריכת כמות מזון מספיקה והיעדר תחושת רעב. היא נוצרת לעיתים קרובות אצל כל אורגניזם.

צריכת מזון היא צורך בסיסי של כל אדם או חיה המעניק להם אנרגיה הדרושה להם לצורך תפעול הגוף. כאשר צורך זה מסופק דיו, האדם או בעל החיים מרגיש "מלא", ונוצרת מן תחושת כובד הנגרמת מהתנפחות של הבטן ומבטאת את התמלאות הקיבה עד תומה, או כמעט עד תומה, הגורמת ליצור החי להרגיש כי הוא אינו מסוגל עוד להכניס דבר מזון נוסף אל פיו, ומונעת ממנו מלאכול מחדש. נקודת הזמן בה מורגשת תחושת השובע לאחר תחילת פעולת האכילה היא סובייקטיבית, שכן היא מושפעת מאפיוני הקיבה (מספר קיבות, קיבולת, זמן פירוק המזון וכו') של כל יצור חי, המשתנים מאחד למשנהו. כך יוצא מצב שיצור חי אחד יכול לחוש תחושת שובע רק לאחר אכילת שלושה נתחי בשר, בעוד שיצור חי אחר יכול להרגיש תחושת שובע אף לאחר אכילת נתח בשר אחד בלבד. לבעלי חיים שונים אפיונים פיזיולוגיים שונים התורמים להבדלים ביניהם בהקשר לתחושת השובע. אפיון אחד לדוגמה קיים אצל בעלי חיים בתת-סדרה של מעלי גירה (פרה, ג'ירפה, אייל וכו') והלווייתנאים להם יותר מקיבה אחת, בעוד שאצל בעלי חיים אחרים אפיון זה אינו קיים. אפיון זה בהכרח אומר שהם צורכים כמות מזון גדולה יותר מבעלי החיים, והאורגניזמים ככלל, בעלי הקיבה האחת, אולם תהליך האכילה אצל מעלי הגירה ואצל בעלי חיים עם מספר קיבות הוא ארוך ומורכב, וכך גם תחושת השובע שלהם בעקבות זאת, שהופכת לארוכה ותדירה פחות בהשוואה לבעלי הקיבה האחת.

תחושת שובע באדם

תהליך

תחושות השובע והתיאבון נוצרות בשלושה שלבים דומים המתרחשים בגוף האדם: חיישני אנרגיה תאיים, אותות היקפיים ומערכת העצבים המרכזית. התהליך מתחיל כאשר חיישני האנרגיה מזהים את רמות האנרגיה בתוך התאים שבגופנו, ויוזמים מספר תהליכים בתגובה. התהליך ממשיך כאשר מערכת העצבים ההיקפית קולטת את אותם התהליכים, מייצרת "אותות רעב" או "אותות שובע" ומשדרת אותם אל מערכת העצבים המרכזית. ההיפותלמוס, שהוא חלק ממערכת העצבים המרכזית, מהווה את התחנה האחרונה בתהליך כאשר הוא מחליט החלטות סופיות הקשורות לבחירת סוג המזון ומתי להתחיל או להפסיק לאכול, הנשענות על שילוב כלל האותות המתקבלים מן הגוף. אחת ההחלטות המתבצעות על ידו בהקשר לתחושת השובע היא ויסות, החלטה אשר מטרתה לקבוע את כמות המזון הרצויה לגופנו. תהליך הוויסות מתחיל ברגע שאנו מכניסים מזון לגופנו. פעולת האכילה גורמת לטמפרטורת הגוף שלנו לעלות, וברגע שהטמפרטורה עולה גם באזור ההיפותלמוס, תהליך האכילה הופך לפחות ופחות חיוני לגופנו, וברגע מסוים, שההיפותלמוס מחליט עליו, תהליך האכילה אינו נחוץ יותר לגוף, עד לתחושת התיאבון הבאה. משמעות הדבר היא שככל שטמפרטורת הגוף שלנו גבוהה יותר, כך הגוף זקוק לפחות מזון. תחושת השובע מתקבלת הרבה לפני שהמזון עצמו מתעכל או נספג.

אפיונים

אנטומיית גוף האדם בנויה כך שלאדם קיבה אחת בניגוד לאורגניזמים אחרים להם מספר קיבות. קיבה של תינוק קטנה משל אדם בוגר, ולכן קיים פער בצריכת כמות המזון ביניהם, כמו גם בתחושת השובע. אפיון נוסף הוא תהליך המטבוליזם, המשתנה גם הוא מאדם לאדם, ומשפיע על תחושת השובע כך שהיא צצה לעיתים קרובות יותר ככל שתהליך חילוף החומרים הוא מהיר יותר.

גורמים

אצל בני האדם ישנן מספר סיבות שיכולות להיות קשורות לפעולת הגבלת צריכת המזון אל גופם:

• תחושת "מלאות" הנגרמת כתוצאה מהתנפחות של הבטן, שיכולה לעצור את האדם מלהמשיך באכילה.
• כמות סוכר גבוהה בדם או כמות גדולה של רקמת שומן עלולות לעכב הכנסה של מזון אל הפה.
• גורמים רגשיים או פסיכולוגיים יכולים אף הם לגרום לתחושת השובע או לעכב אותו; אדם שנמצא במצב רוח ירוד יכול להרגיש תחושת שובע מלאה מאכילת כמות קטנה של מזון.
• אנשים בדיאטה יכולים להגביל את עצמם מלקלוט מזון אל הגוף על ידי הימנעות או הפסקת האכילה לפני שהם מרגישים שבעים; ייתכן והגוף משתוקק לעוד מזון, אולם הרצון לאכול עוד נמצא תחת שליטה ויכול להידחות.
• צריכת תרופות מסוגים שונים הפועלות על מערכת העצבים, כדוגמת פוקלין או ריטלין, מדכאת את התיאבון וגורמת לתחושת שובע, גם לאחר אכילה מועטה בלבד.

תחושת השובע בימינו מתקשרת הרבה פעמים ברצון של הפרט לרזות. כיום קיימים כדורים מדכאי תיאבון, או בשמם השני כדורי הרזייה, התורמים להרגשת השובע, ובכך מגבילים את כמות צריכת המזון של האדם. כדורים אלו מהווים את אחד הפתרונות המובילים כיום לבעיות עודף המשקל.

ראו גם

• תזונה
• תסמונת פראדר וילי

קישורים חיצוניים

• שובע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Body Weight, Appetite and Satiety, GB HealtWatch