דקסמתילפנידאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דקסמתילפנידאט
Dexmethylphenidate structure.svg
Dextromethylphenidate-based-on-hydrochloride-xtal-1995-3D-balls.png
שם IUPAC
(R,R)-(+)-Methyl 2-phenyl-2-(2-piperidyl)acetate
נתונים כימיים
כתיב כימי C14H19NO2 
מסה מולרית 233.141579 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 22-25%
מטבוליזם פירוק הקשר האסטרי ליצירת מרכיב שאיננו פעיל
זמן מחצית חיים כ-3 שעות כתלות בפורמולה. בילדים זמן מחצית החיים הוא בין 2-3 שעות
הפרשה הפרשה כמעט מלאה בשתן
בטיחות
מעמד חוקי תרופה המחייבת מרשם. דרישות המרשם הם על פי דרישות פקודת הסמים המסוכנים
דרכי מתן פומי (דרך הפה)
מזהים
מספר CAS 88150-42-9
PubChem 154101
ChemSpider 135807
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דקסמתילפנידאט (Dexmethylphenidate); שם מסחרי: פוקלין (באנגלית: Focalin) היא תרופה המגרה את מערכת העצבים המרכזית, אשר מכילה את האננטיומר הפעיל של התרופה מתילפנידאט. בדומה למתילפנידאט, היא ניתנת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בילדים מגיל 6 שנים ומעלה, אך בניגוד למתילפנידאט, היא איננה משמשת בטיפול בנרקולפסיה.

תרופה זאת אושרה לראשונה בשנת 2005 על ידי ה-FDA[1].

התרופה קיימת בישראל, אך בשלב זה היא איננה רשומה במאגר התרופות במשרד הבריאות, ולכן ניתן להשיג אותה רק בבתי המרקחת של קופות החולים לאחר קבלת אישור של רופא מומחה בהפרעת קשב (נוירולוג או פסיכיאטר).

יעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה דקסמתילפנידאט נחקרה במספר מחקרים קליניים בנושא של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות גם בילדים מגיל 6 שנים ומעלה וגם במבוגרים. מטופלים שנטלו את התרופה הרגישו הקלה משמעותית ושיפור בתסמיני הפרעת הקשב שלהם וביטאו יכולת למידה טובה יותר בהשוואה לאלו שקיבלו את האינבו. היעילות הגבוהה ביותר הייתה כשהתרופה ניתנה בתכשיר בשחרור מושהה (Focalin XR).

תרופות מגרות את מערכת העצבים (סטימולנטיות) הן נחשבות כיום קו ראשון לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.

מבנה כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתילפנידאט היא תרופה שהמבנה הכימי שלה הוא לא סימטרי ולכן היא מכילה תערובת של שני אננטיומרים, אננטיומר D ואננטיומר L. לאננטיומר D יש את הפעילות הפרמקולוגית העיקרית של התרופה (למרות שגם אננטיומר L מגיע למוח)[2].

מנגנון הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקסמתילפנידאט הוא חומר המגרה את מערכת העצבים המרכזית, והוא מעלה את הרמות של הקטכולאמינים דופאמין ונוראדרנלין באזורים מסוימים במוח. עיקר הפעולה היא על דופאמין אך גם נוראדרנלין מושפע ממתן התרופה[3]. שני המתווכים העצביים האלו קשורים בתהליכים של למידה ועיבוד רגשות במוח (באזור קליפת המוח הקדם-מצחית). העלאת הרמות שלהם תורמת לשיפור תהליכים של למידה.

דקסמתילפנידאט נותן את אותו השפעה שמתקבלת ממתן של מתילפנידאט אך במינונים נמוכים יותר של התרופה.

אופן נטילת התרופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה משווקת בשם המסחרי Focalin. התכשיר Focalin XR הוא תכשיר עם שחרור מודל כפול, עם שחרור של 50% מהתרופה באופן מיידי ולאחר כארבע שעות שחרור של יתר המנה. פרמטר זה מאפשר לקבל השפעה של בין 10-12 שעות של התרופה ומתאימה לילדים ולמבוגרים שדורשים את השפעת התרופה על פני יום לימודים ארוך.

הקפסולות ניתנות לפתיחה, ובמידת הצורך ניתן לפזר את התכולה שלהן על רסק תפוחי עץ קר, על מנת להקל על הבליעה. אסור לכתוש או ללעוס את התכולה שכן פעולות אלו פוגעות ביעילות התרופה.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי הן בדומה לתופעות הלוואי של מתילפנידאט. תופעות הלוואי משתנות בתדירות שלהן בהתאם למינון של התרופה ובהתאם לפורמולה.

מבין תופעות הלוואי ניתן למנות: כאבי ראש, נדודי שינה (לכן ממליצים שלא ליטול את התרופה בשעות הערב והלילה), חרדה, חוסר מנוחה (בעיקר במבוגרים), שינויים במצב הרוח וסחרחורות.

התרופה יכולה לגרום לכאבי בטן והרגשת אי נוחות במערכת העיכול, בחילות (בעיקר אצל ילדים), יובש בפה וחוסר תיאבון.

הפרעות בגדילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בתרופות המגרות את מערכת העצבים המרכזית כרוך בעיכוב גדילה אצל ילדים ויש לקחת זאת בחשבון כשמטפלים בדקסמתילפנידאט.

עיכוב הגדילה מוסבר בשלושה מנגנונים אפשריים[4]:

  1. לדקסמתילפנידאט גורם לדיכוי תיאבון בעיקר בילדים. דיכוי התיאבון גורם לירידה בצריכה קלורית אצל ילדים ומכאן עיכוב גדילה.
  2. עלייה ברמות דופאמין במוח בעקבות נטילת דקסמתילפנידאט עלולה לדכא הפרשת הורמוני גדילה ומכאן השפעה על הגובה של ילדים שנוטלים את התרופה.
  3. מחקרים מראים כי תרופות כגון דקסמתילפנידאט עלולות להאט את קצב גדילת רקמות של סחוס, מאטות את קצב גדילת העצמות ומאטות את קצב הגדילה.

בשנים האחרונות נעשו גם מחקרים על הנושא. מחקר אוסטרלי שפורסם בשנת 2013 הראה כי שימוש בחומרים המגרים את מערכת העצבים המרכזית מעל 3 שנים מעלה את הסיכון לעיכוב הגדילה[5]. על סמך מחקר זה החוקרים המליצו להשתמש במינונים הנמוכים ככל שניתן בתרופות כגון דקסמתילפנידאט ומתילפנידאט. מחקר קוריאני שבדק את ההשפעה של מתילפנידאט על נערים בנים מתבגרים ועקב אחריהם במשך שנה של נטילת מתילפנידאט מצא כי הייתה השפעה על הגדילה, אבל החוקרים טענו כי ההשפעה הייתה מזערית[6].

על פי המלצות היצרן של Focalin[7]:

  • יש לעקוב אחרי הגדילה של הילד מבחינת גובה ומשקל - ילדים שאינם גדלים כפי המתאים לגדילה יידרשו התערבות

הפרעות פסיכיאטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-FDA הוציא אזהרה שלפיה יש להזהר במתן התרופה למטופלים עם היסטוריה של התמכרות לאלכוהול או לסמים, משום שמתן התרופה במטופלים אלו היה כרוך בהתמכרות לתרופה וכן בהתנהגות פסיכוטית. דקסמתילפנידאט עלולה לגרום לטיקים בילדים ובמבוגרים ויש להיזהר בשימוש שלה בתסמונת טורט. חרדות, שינויים במצב הרוח וחוסר מנוחה עלולים להתרחש אצל כל מי שנוטל את דקסמתילפנידאט.

אזהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבים בהם מתן התרופה יכול להיות בעייתי כוללים את:

  1. אפילפסיה - מתן דקסמתילפנידאט בחולים עם אפילפסיה עלול להגביר סיכון לפרכוסים ולחוסר איזון של האפילפסיה.
  2. תסמונת טורט - מתן חומרים המגרים את מערכת העצבים המרכזית עלול להגביר טיקים
  3. חולים עם הפרעות במערכת הלב וכלי הדם - הדקסמתילפנידאט מעלה את הדופק ואת לחץ הדם ולכן יש להזהר כשנותנים את התרופה למטופלים עם הפרעות במערכת הלב וכלי הדם, כגון יתר לחץ דם, אי ספיקת לב, לאחר אוטם שריר הלב והפרעות קצב.
  4. מטופלים הסובלים מהתמכרות לאלכוהול או מהתמכרויות אחרות - מטופלים אלו עלולים לפתח תלות בשימוש בתרופה זאת
  5. מטופלים עם הפרעות פסיכיאטריות - מתן דקסמתילפנידאט במטופלים עם הפרעות פסיכיאטריות עלול לגרום להחמרת התסמינים של מחלתם והופעת הזיות, התקפי מאניה, עצבנות והתנהגות עוינת
  6. מטופלים בסיכון לפתח פריאפיזם ( קשה וכואבת של הפין) כגון חולים עם אנמיה חרמשית, ממאירויות, מכורים לאלכוהול או כאלו שנוטלים תרופות נוספות שעלולות לגרום לפריאפיזם - מטופלים אלו נמצאים בסיכון לפתח פריאפיזם ולעיתים ידרשו ניתוח על מנת לטפל בבעיה זאת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • - ד"ר ירדן לוינסקי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.drugs.com/history/focalin-xr.html
  2. ^ Moen MD and Keam SJ. Dexmethylphenidate extended release: a review of its use in the treatment of attention-deficit hyperactivity disorder. CNS Drugs. 2009 Dec;23(12):1057-83. doi: 10.2165/11201140-000000000-00000
  3. ^ Daniel Coury MD (2009) Dexmethylphenidate for attention deficit hyperactivity disorder, Expert Opinion on Pharmacotherapy, 10:16, 2679-2685
  4. ^ Goldman RD. ADHD stimulants and their effect on height in children. Can Fam Physician. 2010 Feb; 56(2): 145–146.
  5. ^ Poulton AS et al. Growth and pubertal development of adolescent boys on stimulant medication for attention deficit hyperactivity disorder. Med J Aust. 2013 Jan 21;198(1):29-32
  6. ^ Kim HW et al. Effect of methylphenidate on height and weight in Korean children and adolescents with attention-deficit/hyperactivity disorder: a retrospective chart review. J Child Adolesc Psychopharmacol. 2014 Oct;24(8):448-53. doi: 10.1089/cap.2014.0025. Epub 2014 Oct 6
  7. ^ Focalin XR. HIGHLIGHTS OF PRESCRIBING INFORMATION. Novartis 2015



הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.