מיינדרט הובמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיינדרט הובמה
Meindert Hobbema
לידה 31 באוקטובר 1638
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בדצמבר 1709 (בגיל 71)
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי יאקוב ואן רויסדאל עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Landscape near Deventer, Cottages in a Forest, שדרת מידלהאריס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיינדרט הובמההולנדית: Meindert Hobbema; ‏31 באוקטובר 16387 בדצמבר 1709), היה צייר נופים בתור הזהב ההולנדי, שהתמחה בנופי יערות, אם כי הציור המפורסם ביותר שלו, The Avenue at Middelharnis (1689, מציג סצנה מסוג אחר.

מיינדרט הובמה, שדרת מידלהאריס, 1689

הובמה היה תלמידו של יאקוב ואן רויסדאל, צייר נוף בולט בתור הזהב ההולנדי. בתקופתו הבוגרת ייצר הובמה ציורים מפותחים, מורכבים ומגוונים יותר מאשר המורה שלו. הוא המתמחה בציור סצנות יער שטופות שמש שנפתחות על ידי דרכים ובריכות מים נוצצות. נופים שטוחים למדי עם קבוצות עצים מפוזרות וטחנות מים".[1]

מרבית העבודות הבוגרות שלו נוצרו בשנות ה -60 של המאה ה -17. אחרי שהתחתן וקיבל עבודה כגובה מכס, בשנת 1668 הוא צייר פחות, ואחרי 1689 כנראה בכלל לא. הוא לא היה מוכר במיוחד בחייו וגם כמאה שנה לאחר מותו. עם זאת הפך לפופולרי יותר ויותר מהעשורים האחרונים של המאה ה -18 ועד המאה ה -20.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הובמה נולד ומת באמסטרדם. בנו של נגר בשם לוברט מיינדרץ, הוא אימץ את שם המשפחה של סבתו הובמה די מוקדם, אך לא ידוע מדוע עשה זאת. הוא בילה תקופה מסוימת בבית יתומים משנת 1653, וכשנתיים לאחר מכן עזב, ועד מהרה הפך לתלמידו המתועד היחיד של צייר הנוף המוביל באמסטרדם, יקוב ואן רויסדאל, שהשפעתו על עבודתו הייתה גדולה. ייתכן שיאן ואן קסל היה גם תלמידו של רויסדאל; הוא היה קרוב להובמה, שהיה הסנדק לילדו בשנת 1675.[2]

התמונות החתומות של הובמה נוצרו משנת 1658 עד 1689.[3] במשך תקופה ארוכה היה כדאי למחוק את שמו של הובמה מהציור ולהחליפו בשם רויסדאל, לכן ייתכן כי שמו של הובמה הוסר מכמה מיצירותיו. נראה כי הובמה צייר את הדמויות גם במספר ציורים של רויסדאל, אלה הוכרו כנקודות חולשה של המורה. ייתכן שהם נסעו יחד מעבר לגבול גרמניה בשנת 1661.[4]

הובמה התחתן בגיל שלושים לאלט וינק מגורקום, משרתת של הבורגסטר למברט ריינסט, בשלב זה היה דמות פוליטית חשובה במפלגה הרפובליקנית כגיס של האחים דה גראף. (אך איבד את תפקידו בזמן פלישת לואי ה-14, בשנת 1672). היא הייתה מבוגרת ממנו בארבע שנים. החתונה התקיימה בכנסייה האודרית באמסטרדם, ב -2 בנובמבר 1668. עדי הנישואין היו אחיה של הכלה, קורנליוס וינק ויקוב ואן רויסדאל. לזוג נולדו חמישה ילדים.

מיינדרט הובמה, חורש וחווה, 1665

הובמה נפטר בדצמבר 1709, ונקבר ב -14 בבית העלמין וסטרקרק באמסטרדם.[5]

גם בשנת 1668, וככל הנראה באמצעות הקשרים עם המעסיק לשעבר של אשתו, הוא קיבל עבודה טובה של "מודד יין" באמסטרדם. הוא העריך וגבה מיסים מקומיים על יין, והחזיק בעבודה זו עד מותו. ברור שציורו הצטמצם מאוד, אך הוא לא הסתיים לחלוטין, כפי שהיה נהוג לחשוב. איכות עבודתו הופכת לא אחידה, אם כי יש עבודות מאוחרות מאוד מוצלחות, כולל ״השדרה במידלהרניס,״ מתאריך 1689 ואחד מציוריו האחרונים.[6] לאחר 1672 שוק האמנות ההולנדי "כמעט התמוטט", ואמנים אחרים בני דורו הפיקו הרבה פחות, ביניהם יוהנס ורמיר, פיטר דה הוך וניקולה ברך.[7]

משפחת הובמה התגוררה ברוזנגרכט בשכונת ג'ורדן, כמו רמברנדט בימיו המאוחרים והמרוששים, כמו גם אדם פינקר, קורנליס הולשטיין ואמנים אחרים. רמברנדט, פרנק הלס, יקוב רויסדאל והובמה כולם מתו בעוני יחסית, לאחר שיצאו מהאופנה, ובמקרה של הובמה לאחר ששוק האמנות ההולנדי קרס ברובו. הובמה ורויסדאל מייצגים יחד את ההתפתחות הסופית של אמנות הנוף ההולנדית בתקופת הזהב.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות חניכתו אצל יקוב ואן רויסדאל, הציורים המוקדמים ביותר של הובמה, מסוף שנות ה-1650, הם בעיקר סצינות נהר יותר בסגנון של קורנליוס ורום וסלומון ואן רויסדאל. סביב שנת 1662 ההשפעה של יקוב ואן רויסדאל על ציוריו של הובמה מתחזקת והוא התמחה בציור נופים מיוערים, לעיתים קרובות מאוד עם בריכות, דרכים ובניין או שניים. אפילו בתוך הציור ההולנדי של ימיו, שבו ההתמחות בסוג מסוים של נושא הפכה לנורמלית, הריכוז שלו בנושא כה ספציפי היה יוצא דופן.[8]

בשארית שנות ה -60 של המאה ה-17, במיוחד עד שנת 1668, נחשבות לתקופה בה יצר את מרבית יצירותיו הטובות ביותר. אלה גברו בגודלן ובמורכבותן ככל שסגנונו השתכלל. נופיו שקופים יותר מסצינות מקבילות ליקוב ואן רויסדאל, כאשר העצים נראים בדרך כלל עם שמיים מאחור. המיומנות שלו בהשפעות השונות של אור וצבע לאורך היצירה, היא יוצאת דופן. לעיתים קרובות הוא משתמש בנקודות נעלמות כפולות כדי להוסיף עניין לקומפוזיציה.[8]

מיינדרט הובמה, נוף מיוער, 1667

כמה מיצירותיו, כבר בשלהי שנת 1664, הם העתקים קרובים לעבודות של יקוב ואן רויסדאל, והוא לעיתים קרובות חוזר על יצירותיו עם וריאציות.[9] לארבע מתוך חמש היצירות באוסף ואלאס ישנן גרסאות אחרות.[10] עבור חלק מהן הוא עשה שימוש בעוזרים,[11] אם כי מעט ידוע עליהם או על תפקידם.

שביליו או דרכיו מתפתלים בדרך כלל באלכסון על פני הקומפוזיציה דרך עצים וצמחייה צפופים, והעצים מתפשטים ומשתנים בגודלם. טחנות המים והבניינים האחרים נראים בדרך כלל במרחק. באופן כללי רק סצנה אחת או שתיים מופיעות בכל ציור. הקומפוזיציות שלו מצוירות בקפידה וככל הנראה מדומיינות ובדרך כלל נמנעות מכל צורה של סימטריה.[12]

״השדרה במידלהרניס״, יצירה מאוחרת מאוד, מהווה הפסקה מפתיעה מרוב "המוסכמות המייגעות של עבודתו הקודמת". יש בה תיאור מדויק מאוד של נקודה ספציפית.[13] בניגוד לסצנות הרגילות של חורש מחוספס, בסצנה זו הקווים הישרים, עצים מעוטרים, תעלות ניקוז עמוקות משני צידי הדרך, ושימש בעצים צעירים בחלקה מימין, מדגישים את הטבע מעשה ידי האדם בנוף זה.[14] בחזית השמאלית נותר כתם של יער טבעי, בניגוד לשתילים שבשורות מימין. הדמות הבולטת בציור זה יוצאת דופן לעומת ציורי נופים הולנדיים מהמאה ה -17, אשר לעיתים נדירות מראים אדם שעובד את האדמה.

ציור ״תא השייט בהארלם", הוא הנוף העירוני היחיד שהוא צייר, וגם הוא מראה בעיקר נוף של עצים ומים. את פינה הרחוב בו התגורר הובמה עד שנת 1668 ניתן לראות מצד שמאל.[15] במקרים מסוימים הוא מסר את ציור הדמויות האנושיות לאדריאן ואן דה ולדה ואולי גם אחרים, מנהג נפוץ בתור הזהב.[16] במקרים אחרים הוא צייר את הדמויות, אך ככל הנראה מסר את ציור העופות והחיות לקבלני משנה.[17]

לעיתים קרובות הוא צייר על לוחות עץ אלון, לפחות עד סוף שנות ה-1660; מתוך תשעת הציורים בגלריה הלאומית, חמישה הם על עץ אלון, אך לא השניים משנת 1689.[18] נהוג לחשוב כי יצירותיו נוצרו ונצבעו בעיקר בסטודיו ממספר אלמנטים שרשם אותם בשטח, במקומות אחדים.[19]

תדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הובמה אינו מוזכר על ידי ארנולד הוברקן,[20] המומחה לתור הזהב ההולנדי. או כל מקור ספרותי אחר במהלך חייו.[11] יצירותיו מופיעות לעיתים רחוקות בקטלוגים של מכירות פומביות מוקדמות. האנגלים, ובמידה מסוימת הצרפתים, העריכו את עבודתו יותר מההולנדים במאה ה -18, וחלק גדול מיצירותיו הוצאו מהולנד. סגנונו הפך למשפיע ומכובד בתקופה הרומנטית, אז החל לטפס ערכו, במיוחד באנגליה. הוא היה אהוב על ג'ון קונסטבל, ג'ון כרום ובית הספר לציור נוריץ', שעל כולם הוא השפיע.[21]

מיינדרט הובמה, תא השייט בהארלם

בשנות העשרים של המאה ה-19 המחירים של ציוריו עשויים היו להיות מעל 1,000 ליש"ט, ובשנת 1900 למעלה מ 10,000 ליש"ט. מחיר שיא של 33,000 ליש"ט (שווה ערך) הושג בשנת 1933 במכירה של יצירה מאוסף יאן סיקס.[22] המחירים האחרונים הם גבוהים ביותר - ציור שנמכר בהאג, בדצמבר 1995 היה תמורת 3.74 מיליון ליש"ט, ותמונה גדולה יותר נמכרה למוזיאון ג'יי פול גטי, לוס אנג'לס, שנמכרה ביולי 2001 תמורת 6.5 מיליון ליש״ט, שניהם אצל סות'ביס.[23]

המוניטין הביקורתי המודרני על הובמה הוא חד משמעי, כאשר כמה מבקרים מביעים דעה על השעמום בסצנות היערות שלו, בעוד שאחרים מעריכים אותו יותר. ״השדרה במידהרניס״ נותרה בחשיבותה האוניברסלי וממוקמת כקטגוריה בפני עצמה: "הדבר דומה כאילו האמן הפיק תמונה אחת בלבד", לפי כריסטופר לויד.[11] לא נכתבה עליו שוב מונוגרפיה מאז 1938.[24] הוא מקבל ביקורות שליליות כמו זו של קנת קלארק שחושב כי "הובמה הפך לאומן מייגע, מכיוון שהעצים המתוארים והמפורטים בסצנות היערות שלו אינם כפופים לעיקרון כללי של אור".[25]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ingamells, John, The Wallace Collection, Catalogue of Pictures, Vol IV, Dutch and Flemish, Wallace Collection, 1992, ISBN 0900785373
  • "Getty": Masterpieces of Painting in the J. Paul Getty Museum, ed. Denise Allen, 2003, Getty Publications, ISBN 0892367105, 9780892367108, google books
  • Langmuir, Erica, The National Gallery companion guide, 1997 revised edition, National Gallery, London, ISBN 185709218X
  • Levey, Michael, The National Gallery Collection, 1987, National Gallery Publications, ISBN 0947645349
  • Lloyd, Christopher, Enchanting the Eye, Dutch Paintings of the Golden Age, 2004, Royal Collection Publications, ISBN 1902163907
  • Lörzing, Han, The Nature of Landscape: A Personal Quest, 2001, 010 Publishers, 2001, ISBN 9064504083, 9789064504082, google books
  • Loughman, John, "Hobbema, Meindert" in Grove Art Online, Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 12 May. 2017. subscription required
  • MacLaren, Neil, revised Christopher Brown, The Dutch School, 1600–1800, Volume I, 1991, National Gallery Catalogues, National Gallery, London, ISBN 0947645-99-3
  • Reitlinger, Gerald; The Economics of Taste, Vol I: The Rise and Fall of Picture Prices 1760–1960, 1961, Barrie and Rockliffe, London
  • Slive, Seymour, Dutch Painting, 1600–1800, Yale UP, 1995,ISBN 0300074514

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיינדרט הובמה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Slive, 206 quoted; Loughman
  2. ^ Loughman; Slive, 205-296
  3. ^ Loughman; Slive, 205
  4. ^ "Jacob van Ruisdael in the RKD (Netherlands Institute for Art History)". Netherlands Institute for Art History. Archived from the original on 3 March 2016. Retrieved 1 January 2016.
  5. ^ Loughman (not all details)
  6. ^ Slive, 206; MacLaren, 178
  7. ^ Lloyd, 15-16
  8. ^ 1 2 Loughman; Slive, 206
  9. ^ Loughman; MacLaren, 175, 180-182
  10. ^ Ingamells, 151-158
  11. ^ 1 2 3 Lloyd, 77
  12. ^ Lloyd, 77-78
  13. ^ Langmuir, 205
  14. ^ Loughman; Lörzing, 42–49
  15. ^ MacLaren, 183-186; Loughman; National Gallery page; formerly View of the Haarlem Lock and the Herring-packers’ Tower, Amsterdam etc.
  16. ^ Loughman; Lloyd, 160
  17. ^ MacLaren, 180; Loughman
  18. ^ MacLaren, 175-184;
  19. ^ Loughman; Getty, 65; Lloyd, 78
  20. ^ Loughman
  21. ^ Loughman; Reitlinger, 13, 338-339
  22. ^ Reitlinger, 139, 338-339
  23. ^ Meindert Hobbema, A HAMLET IN A WOODLAND GLADE OF OAKS, Lot 33, London sale 9 December 2015, end of note, Sotheby's.
  24. ^ MacLaren, Neil, Review: Meindert Hobbema by Georges Broulhiet, The Burlington Magazine for Connoisseurs, vol. 74, no. 430, 1939, pp. 43–44., subscription required
  25. ^ Clark, Kenneth, Landscape into Art, 45-46, orig. 1949 (Penguin edn of 1961)