מרחב התפר
מרחב התפר הוא כינוי לתוכנית הגנה ביטחונית שמתבססת על נוכחות צבאית והקמת מכשולים באזור קו התפר, בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית. אזור קו התפר הוא האזור שעובר פיזית מעל סימון הקו הירוק, ירושלים ושכונותיה לבין גושי ההתיישבות הקרובים אליו.[דרושה הבהרה]
תוכנית "מרחב התפר" נועדה להקטין את יכולת החדירה של מפגעים משטח הרשות הפלסטינית לשטח ישראל שמספרם עלה מאז פריצת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000. עקב העצמת תופעה של מחבלים מתאבדים. מפגעים אלו נכללים בתוך קבוצה רחבה וגדולה של שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) המונה עשרות אלפי פלסטינים שעוברים מתוך שטחי הרשות הפלסטינית לשטחי ישראל באופן בלתי חוקי לצורכי פרנסה, מדי יום ביומו.
תוכנית "מרחב התפר" כוללת מספר אלמנטים ביטחוניים:
- הקמת גדר מערכת לאורך קו התפר בהתאם לשיקולים ביטחוניים. גדר זו ידועה בשם "גדר ההפרדה" והיא החלק העיקרי בתוכנית. גדר ההפרדה הושלמה עד כה בחלק הצפוני של קו התפר וכרגע נבנית באזור ירושלים והמרכז.
- פריסת כוחות מג"ב וצה"ל, בסיורי בט"ש באזור קו התפר.
- הקמת רשת נקודות בידוק ביטחוני וחסימות כבישים ("מחסומים") על מנת לשלוט בתנועה של הפלסטינים ולמנוע תנועה חופשית של מחבלים ומכוניות תופת.
- הקמת מכשולי ביטחון קדמיים כדי להקשות על חדירת מחבלים הן לתוך תחומי הקו הירוק והן ליישובים ישראלים שמחוצה לו (התנחלויות).
תומכים ומתנגדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התומכים בגדר ההפרדה טוענים שעד כה זכתה התוכנית להצלחה רבה והצילה חיי אדם, למרות הביקורת הבינלאומית הרבה כלפיה, והשיגה את רוב מטרותיה. הם מציגים סטטיסטיקות המאששות לדידם את יעילות הגדר: טענתם היא שמספר הפיגועים ירד היכן שהקימו את הגדר, ובנוסף, יש טוענים שעצם הקמתה של הגדר מעודדת את הרשות הפלסטינית להתגמש מבחינה מדינית[1].
המתנגדים מתחלקים לשניים:
1. פעילי שמאל הרואים בגדר פגיעה בלתי מוצדקת באוכלוסייה הפלסטינית, וטוענים כי הפקעת אדמות לצורך בניית הגדר, וכן יצירת בידוד בין תושבי מרחב התפר ושאר איו"ש, אינן פעולות מוצדקות, מאחר שלדבריהם אין צורך לבנות את הגדר דווקא בשטח איו"ש, אלא צריך לבנותה על תוואי הקו הירוק. יש מתנגדים לגדר כדוגמת קבוצת אנרכיסטים נגד גדרות היוצאים מדי פעם למקומות בהם נבנית הגדר ומשתתפים בהפגנות מחאה פלסטיניות נגדה. במהלך ההפגנות מופעלת פעמים רבות אלימות, לדוגמה: מפגינה בבלעין נהרגה משאיפת גז מדמיע[2], דוברת בצלם נפצעה מכדור גומי בכפר נבי סאלח[3] ומן העבר השני איבד חייל את עינו באחת מזריקות האבנים[4]. פעילי אם תרצו טענו כי פעילי השמאל מסיתים את הפלסטינים להתקומם נגד חיילי צה"ל[5] פעילי השמאל שהשתתפו בהפגנה הכחישו וטענו כי הצבא הוא שמפעיל את האלימות.
2. הימין רואה בגדר הכנה לקראת פינוי יהודים מיהודה ושומרון ללא שהתקבלה כל החלטה כזאת. הטענות העולות מהימין הן שהגדר איננה אפקטיבית, אלא שרוב המחבלים נתפסים בעריהם עקב מידע מודיעיני, ולא בדרכם לפיגוע. בניית הגדר מחלישה לדבריהם את אחיזת צה"ל בערים הפלסטיניות, ובמקרה של נסיגה אף תפגע קשות במודיעין, כך ששכרה של ישראל יצא בהפסדה. לגבי הטענות של תפיסת מחבלים על הגדר הם טוענים שזה רק עקב הכוחות המרובים המפטרלים ליד הגדר ולא בגלל הגדר עצמה.[דרוש מקור][מפני ש...]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חיים רמון, סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה, באתר "דיומא", 22 במאי 2022
- ^ עמירה הס, אבי יששכרוף ואנשיל פפר, פלסטינית מתה משאיפת גז מדמיע בבלעין שנה וחצי אחרי שאחיה נהרג בהפגנה בכפר, באתר הארץ, 2 בינואר 2011
- ^ יהושע בריינר, דוברת בצלם: שוטרי מג"ב ירו בי כדור גומי, באתר וואלה, 20 ביולי 2013
- ^ עמוס הראל, יובל אזולאי, החייל שאיבד עין: המפגינים שכחו שהם בטוחים בגלל אנשים כמוני, באתר הארץ, 10 ביוני 2005
- ^ ראש בראש: 'אם תרצו' נגד האנרכיסטים, באתר ערוץ 7, 4 באוקטובר 2008