אם תרצו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אם תרצו
LogoHeb.png
מדינה ישראלישראל  ישראל
אזורי פעילות ישראל
התאגדות עמותה
מנכ"ל מתן פלג
שנת ההקמה 2006
מייסדים רונן שובל
ארז תדמור
imti.org.il

"אם תרצו" היא תנועה ישראלית שנוסדה זמן קצר לאחר מלחמת לבנון השנייה, ומטרתה, לפי פרסומיה, לפעול "לחיזוק ערכי הציונות בישראל"[1].

עם פעולותיה הבולטות של התנועה נמנים פרסום דו"ח על הטיה אנטי-ציונית, לטענתה, באוניברסיטאות בישראל; קמפיין נגד "הקרן החדשה לישראל", כולל ייחוס חלק ניכר מהדיווחים הביקורתיים בדו"ח גולדסטון כלפי ישראל לגופים הנתמכים על ידי הקרן, וקמפיין "השתולים" נגד פעילות ארגונים ישראליים הממומנים בידי מדינות זרות ומכפישים לדברי התנועה את מדינת ישראל ואת צה"ל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו "אם תרצו" הקודם

התנועה הוקמה בתקופה שלאחר מלחמת לבנון השנייה ובינואר 2007 נרשמה כעמותה בשם "אם תרצו - ציונות להיות או לחדול". הקימו אותה רונן שובל, שהיה יושב ראש התנועה עד לסוף 2013, וארז תדמור, שהיה "ראש אגף מדיניות" עד סוף 2011. השניים הקימו את התנועה בעת שהיו סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שובל היה קודם לכן דובר "תא כתום"[2][3]. תדמור היה פעיל בתנועת הליכוד[4]. שניהם השתתפו ב"תוכנית למנהיגות צעירה" של המכון לאסטרטגיה ציונית[5].

לאחר פרישתו של שובל מונה מתן פלג למנכ"ל התנועה[6]. קודם לכן הקים פלג את תא "אם תרצו" בחיפה[7] והיה מנהל המשימות הארצי[8]. אלון שוורצר מונה לעמוד בראש אגף המדיניות של התנועה[9].

שמה של התנועה נגזר מדבריו המפורסמים של בנימין זאב הרצל בספרו "אלטנוילנד": "אם תרצו - אין זו אגדה". היא מגדירה עצמה כתנועת מרכז חוץ-פרלמנטרית[10] שמטרתה לפעול "לחיזוק ערכי הציונות בישראל" ו"לפעול להתחדשות השיח, ההגות והאידאולוגיה הציונית, להבטחת עתידם של העם היהודי ומדינת ישראל ולקידום החברה הישראלית אל מול האתגרים שבפניה"[1].

פעילות התנועה מתמקדת בהסברה, בהעמקת התודעה הציונית ובמאבק במגמות פוסט-ציוניות גלויות וסמויות הקיימות, על פי התנועה, בשיח החברתי, הפוליטי, התרבותי והתקשורתי בישראל. פעילות זו מתבססת על הרעיון שהרצון הלאומי והאמונה בצדקת הרעיון הציוני הם הנכסים החשובים ביותר של מדינת ישראל, והיחלשותם היא סכנה לעתיד הרעיון הציוני.

ועידות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה מקיימת ועידות שנתיות. הוועידה הראשונה התקיימה ב-2008 והנואם המרכזי בה היה משה יעלון. בוועידה השנייה ב-2010, נאם שר החינוך גדעון סער[11] בוועידה השלישית (2011) נאם שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין[12]. בוועידה הרביעית נאמו השרים גלעד ארדן ועוזי לנדאו. בוועידות נטלו חלק פוליטיקאים נוספים, ובהם דני איילון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', עתניאל שנלר[13], פאינה קירשנבאום, ציפי חוטובלי, איוב קרא, זאב אלקין[14] ודני דיין. אנשי אקדמיה, ובהם חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן פרופ' אליאב שוחטמן, פרופ' משה שרון, ד"ר מרדכי קידר ואישי ציבור דוגמת צ'רלי ביטון, נחמיה רפל מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי.

בשנת 2017 התקיים כנס העשור של התנועה במעמד יו"ר הכנסת, מר יולי אדלשטיין, בהשתתפות ד"ר דרור אידר וד"ר מרדכי קידר ובנוכחות מייסדי התנועה. בכנס הוענקו עשרה אותות ליקירי התנועה לאורך השנים, ביניהם: דבורה גונן (אמו של דני גונן הי"ד), לירן ברוך (לוחם צנחנים שאיבד את עינו וקיבל את הפרס בשם חיילי ופצועי צה"ל), נוער הישוב עתניאל שזכה בפרס עקב עמידתו האיתנה בעקבות אירועי הטרור שהיו בישוב, עמיחי שיקלי מהמכינה הקדם צבאית "תבור", גב' כרמלין אשקר (יו"ר פורום השתלבות הנוצרים במדינת ישראל) וכן מייסדי התנועה, ד"ר רונן שובל, הפובליציסט והסופר ארז תדמור ועמית ברק[15].

חברים ומימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אם תרצו" מפעילה 13 תאי סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, מתוך תפיסה שעל ציבור זה להיות השדרה המרכזית של המהפכה הציונית שהתנועה מבקשת להוביל[1]. ב-2009 היו רשומים בתנועה כאלף משלמי דמי חבר, לצד כ-5,000 נוספים שנטלו חלק בפעילות התנועה שכללה ערבי עיון, הפגנות ופעילות חברתית[16]

העמותה ממומנת באמצעות תרומות המגיעות מארגונים ואישים פרטיים בישראל ובעיקר מחוץ לארץ. בשנת 2007 היה היקף גיוס התרומות כ-250 אלף ש"ח, והתורמת הבולטת ביותר הייתה "הקרן המרכזית לישראל", שתרמה 34 אלף דולר[17]. בשנת 2008 הייתה התורמת הגדולה "קרן ישראל סגל", שתרמה כ-190,000 ש"ח.

בשנת 2009 גייסה התנועה תרומות בסך של 456 אלף שקל, ש-375 אלף ש"ח מתוכם באו, דרך הסוכנות היהודית[18], מהארגון הנוצרי-אמריקאי[19], "נוצרים מאוחדים למען ישראל" בראשות ג'ון הייגי, ארגון התורם כעשרה מיליון דולרים מדי שנה לארגונים בישראל. בסך הכל העביר ארגון זה ל"אם תרצו" סכום של 761 אלף ש"ח בשנים 2008–2009. באוגוסט 2010 הודיע הארגון על הפסקת התרומות וטען כי "אם תרצו הוליכו אותנו שולל לגבי הפעילות שלהם. האמנו להם כשהם סיפרו לנו שהמשימה שלהם היא חינוך יהודי גרידא... אנחנו לא מעוניינים להתערב בדיונים הפוליטיים הפנימיים בישראל"[20].

ב-2010 גדל היקף התרומות לסכום של כ-1.66 מיליון ש"ח. בשנת 2011 התקבלה התרומה הגדולה ביותר לתנועה (312,500 ש"ח) מהקרן המרכזית לישראל[21].

בשנת 2014 היה היקף התרומות 1.73 מיליון ש"ח, מהם תרומה של כ-780 אלף ש"ח מטעם הקרן המרכזית לישראל[22].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענות להטיה אנטי ציונית באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2008 פרסמה התנועה דו"ח, לפיו קיים פער משמעותי בין עמדות הציבור בישראל בנושאי לאומיות וציונות לבין השיח האינטלקטואלי המקודם במחלקות מדעי המדינה באוניברסיטאות בישראל. מחברי הדו"ח בחנו סילבוסים של קורסים במספר אוניברסיטאות, ולדבריהם, חוקרים הרואים את הלאומיות כהמצאה מודרנית, חוקרים התומכים בדגם של ישראל כמדינת כל אזרחיה וחוקרים שתפישתם אנטי-ציונית, זוכים לאזכורים רבים יותר באופן ניכר ברשימות הקריאה מחוקרים המייצגים דעות אחרות[23]. בדו"ח נאמר כי הוא נכתב בסיוע "מועצה אקדמית מלווה" של ד"ר אודי לבל וד"ר רן ברץ. ברץ אישר כי ליווה את הדו"ח, אך לבל ציין כי מעורבותו המייעצת הייתה זניחה[24]. העיתונאי קלמן ליבסקינד כתב כי אנשי אקדמיה הפעילו לחצים על לבל להסיר את תמיכתו בדו"ח[25]. פרופ' ערן ויגודה-גדות, ראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ערער על תקפותו המדעית של הדו"ח ותיאר את הכתוב בו כ"דברים חסרי שחר, שכל קשר ביניהם לבין העובדות מקרי בהחלט, שלא לומר מגמתי ומטעה"[26][27]. מנגד פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה אמר בעקבות הפרסומים נגד הדו"ח כי הוא עייף "מהצביעות הרבה... המגינה על השמאל הרדיקלי... בידי הצטבר חומר רב על פעילות זדונית המתבצעת בידי קבוצה קנאית, עוינת את ישראל היהודית-ציונית וחותרת ללא לאות להפיכתה ל"מדינת כל אזרחיה"... לא "אם תרצו" או ה"מכון לאסטרטגיה ציונית" פשעו, ההתעלמות ממוקד סרטני זה וגרורותיו בתוככי האקדמיה הוא הפשע..."[28].

פרופ' אברהם דיסקין, לשעבר ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, אמר כי "אכן יש בעיה להגיד על מישהו דיכוטומית שהוא ציוני או פוסט ציוני". עם זאת, "המגמה שהם מראים היא סופר מדויקת... אז אתה שואל אם הדו"ח של 'אם תרצו' נכון? האמת שהוא מתון"[29]. מנגד, פרופ' אורי הדר הגדיר את הדו"ח כ"חלק ממאמץ מקארתיסטי לפסול אנשים. המגמה זהה - להוציא מהשיח הישראלי אוסף מסוים של דעות. להופכן ללא לגיטימיות במובהק"[29].

ביולי 2010 פנו אנשי "אם תרצו" לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, רבקה כרמי, בדרישה להפסיק את מה שהגדירו "הטיה אנטי-ציונית במחלקה לפוליטיקה וממשל". פנייה זאת נעשתה על בסיס בדיקה שביצעו אנשי הארגון שהראתה, לדבריהם, כי רוב סגל המחלקה מורכב ממרצים המעורבים בפעילות פוליטית המציגה עמדות של השמאל הקיצוני בישראל וכן הטיה של הסילבוסים. אנשי התנועה איימו כי אם בקשתם לא תיענה, הם ימליצו לסטודנטים לא ללמוד במחלקה ולתורמי האוניברסיטה בחו"ל להתנות את תרומותיהם בכך שתתוקן ההטיה האמורה[30]. ראשי האוניברסיטה הגיבו כי אינם נוהגים לבדוק את דעותיהם של אנשי הסגל וכי הדרישה "נודפת ריח חזק של מקרתיזם ועומדת בניגוד חריף לעקרונות הדמוקרטיים שעליהם מושתתת מדינת ישראל"[31]. ועד ראשי האוניברסיטאות פרסם תגובה בה נכתב כי "אף אוניברסיטה בישראל אינה צריכה להוכיח את אהבת המולדת של הסגל שלה לשום גוף, ובוודאי שלא לגוף פוליטי, שמנסה להציג מסמך מגמתי ומניפולטיבי כ'מחקר'"[32].

בנובמבר 2011 פרסמה התנועה "אם תרצו" דו"ח אודות הפוליטיזציה במחלקה האמורה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[33]. בעקבות דו"ח זה, ודו"ח דומה של המכון לאסטרטגיה ציונית, נערכו שני דיונים בועדת החינוך של הכנסת[34][35], ובעקבותיהם ערכה המועצה להשכלה גבוהה ארבעה דיונים ופרסמה גילוי דעת בנושא החופש האקדמי, שכלל קריאה לחופש אקדמי, שלילת פוליטיזציה מכל סוג באקדמיה, דרישה להביא ללימוד מגוון כל הדעות והמידע בנושאים הנלמדים, מניעת הדרה, אפליה או השתקה של סטודנטים או מרצים בשל דעותיהם הפוליטיות וגינוי קריאות חברי אקדמיה לחרם אקדמי על ישראל[36]. בנובמבר 2011 אישרה המל"ג דו"ח של ועדה בינלאומית שמינתה כדי לבדוק את איכות המחלקות למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטאות[37]. לגבי המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון קבע הדו"ח בין היתר שבקורסים של המחלקה ניכרת הטיה פוליטית[38]. בהקשר זה המליצה הוועדה שהמרצים במחלקה יוודאו שדעותיהם האישיות יוצגו ככאלה, שיוצגו בפני הסטודנטים מגוון דעות ושהמחלקה תדאג שתוכנית הלימודים תיתפס כמאוזנת[39]. בהמשך הוחלט לסגור את המחלקה, אולם בעקבות ערעור הושעתה החלטה זו. בכלי התקשורת פורש הדבר כאישוש של טענות "אם תרצו"[40].

ביוני 2013 השיקה התנועה את תחרות המקרים המבישים באקדמיה לשנת תשע"ג[41].

במרץ 2015 הפריעו אנשי "אם תרצו" לשיעור של פרופ' עמירם גולדבלום באוניברסיטה העברית, במחאה על התבטאויות בפייסבוק שבהן תיאר את התנועה "התנועה הפשיסטית והמציירת פוסטרים בסגנון נאצי" והשווה את פעילותה לזו של נערי היטלר ושל הגסטאפו[42]. בעקבות כך השעתה האוניברסיטה את פעילות תא הסטודנטים של "אם תרצו" למשך חודש[43].

פעולות נגד הקרן החדשה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2010 פרסמה התנועה דו"ח, לפיו ארגונים הנתמכים על ידי הקרן החדשה לישראל, השפיעו באופן ניכר על דו"ח גולדסטון, שקבע שישראל ביצעה פשעי מלחמה במבצע עופרת יצוקה. לפי דו"ח התנועה חלק ניכר מהמובאות ואסמכתאות בדו"ח גולדסטון מקורן בפרסומי 16 גופים, המקבלים תמיכה כלכלית ואחרת מהקרן החדשה לישראל, ושפרסומים אלו היו הבסיס להאשמות בדבר פשעי מלחמה בדו"ח גולדסטון. הדו"ח היה חלק מקמפיין אותו ניהל משה קלוגהפט ושכלל מודעות שבהן הוצגה נעמי חזן, נשיאת הקרן החדשה לישראל, כשלה קרן במצחה, והפגנה מול ביתה בלבוש ערבי ושלטים שבהם נכתב "אוהבים את נעמי, שונאים את צה"ל"[44][45]. הדו"ח זכה לסיקור נרחב בתקשורת, ובייחוד ב"מעריב" בו פרסם בן כספית כתבת שער, אחרי שהועברו אליו מראש באופן בלעדי ממצאים מהדו"ח[46].

עמותת קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל פרסמה תגובה לפיה כשל הדו"ח של "אם תרצו" בהתעלמו מכך שמסקנות דו"ח גולדסטון התבססו לא רק ואף לא בעיקר על דיווחי הארגונים הקשורים בקרן החדשה לישראל, והגדירה את דו"ח 'אם תרצו' "מגמתי, מוטה ורצוף כשלים"[47]. הקרן החדשה לישראל הגיבה ואמרה כי הדו"ח עסק ב"ספירת הערות שוליים" והתעלם מטיבן, ושהארגונים שהדו"ח הזכיר לא עסקו ישירות בפעילות ברצועת עזה ובמבצע עופרת יצוקה, ושאמינות הדו"ח מוטלת בספק[48]. אם תרצו מסרה בתגובה, כי אם מסירים את הטענות הלא רלוונטיות, כביכול, עדיין נותר שיעור זהה של "הפניות למידע שלילי נגד צה"ל" מטעם ארגונים נתמכי הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון[49].

בחודש אפריל 2010 פרסמה התנועה דו"ח על תביעות בחו"ל כנגד קציני צה"ל ובכירי ממשל ישראלי. לפי הדו"ח, חלק מהארגונים הקשורים בקרן החדשה[50] מעורבים במערכה משפטית של "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם" (PCHR)[51] בבתי משפט בחו"ל להאשים אנשי צבא ובכירים ישראלים בפשעי מלחמה. המעורבות כוללת קריאה להעמדה לדין והוצאת צווי מעצר כנגד ישראלים על ידי בתי משפט בחו"ל, מעורבות בהליכי משפט אלו והעברת דוחות מידע וחומרי עזר לתביעה. עוד נאמר בדו"ח כי הקרן עומדת ב"שיתוף פעולה אסטרטגי וממושך" עם ארגון "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם", העומד מאחורי רוב התביעות[52].

בחודש דצמבר 2012 פרסמה התנועה מכתב גלוי לנשיא הקרן החדשה לישראל-שתיל בריאן לורי. המכתב פורסם באנגלית ב-25 עיתונים יהודיים בארצות הברית על רקע מבצע "עמוד ענן" והאשמות של ארגונים הממומנים על ידי הקרן החדשה לישראל כלפי צה"ל ומדינת ישראל[53].

בסוף חודש אפריל 2013 פרסמה התנועה דו"ח תחת הכותרת: "פעילות ארגונים חוץ ממשלתיים נגד חיילי צה"ל, נגד עיקרון השוויון בנטל ובעד בדלנות המיעוט הערבי בחברה הישראלית". הדו"ח סוקר את פעילותם של ארגונים הממומנים על ידי "הקרן החדשה לישראל" ומדינות זרות, שסיכלו ניסיונות לעודד את כלל אזרחי המדינה לשירות צבאי או אזרחי, פגעו ביוזמות להעניק זכויות לחיילי המילואים, סיכלו ניסיונות השתלבות של ערביי ישראל או סייעו לגורמים באוכלוסייה הערבית המבקשים להנציח את הבדלנות במגזר[54].

פעילות נגד הגדרת הנכבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2011, התנועה הוציאה לאור את "נכבה - חרטא"[55], ספרון בן כ-70 עמודים, שנכתב על ידי ארז תדמור והעיתונאי אראל סג"ל[56]. בחמשת שערי הספרון נאמר כי עיקר האחריות לבעיית הפליטים מוטלת לפתחו של התוקפן - הערבים, שפעלו להנצחת מצב הפליטים בארצות ערב במקום לשקמם; כי רבים מיושבי הארץ הערבים נטשו את יישוביהם ולא גורשו, וכי מספר הפליטים קטן מהמספר המצוין בדרך כלל; כי רבים מהערבים שישבו בארץ בשנת 1948 היו מהגרים שזה מקרוב באו; כי יש להשוות בין גורלם של הפלסטינים בישראל לגורל היהודים שישבו במדינות ערב; וכי קיים קשר משמעותי בין התנועה הלאומית הפלסטינית לבין הנאצים, ובראשם פגישה של המופתי אמין אל חוסייני עם היטלר בשנת 1941[57].

במרץ 2013 פרסמה התנועה את ספרה "שקר הפליטים הפלסטינים". על פי הספר, "בעיית הפליטים" היא הונאה שמוביל האו"ם, אשר לוקח חלק בהנצחת הבעיה ככלי לחיסול מדינת ישראל. עוד נאמר בו שהגדרת הפליטים הפלסטינים שונה מהגדרה של כל פליט אחר באו"ם וכן מסופר בו על בעייתיות בהפעלה של אונר"א[58].

תמיכה בחיילי צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה מהפגנה של "אם תרצו" לתמיכה בחיילי צה"ל ושוטרי מג"ב בנעלין, 2008

"אם תרצו" פעלה בדרכים אחדות לתמיכה בחיילי צה"ל:

  • בתחילת חודש מרץ 2010 נכנס חייל צה"ל למסעדת "אזאד" שבשכונת הדר בחיפה, המסעדה סירבה לשרת את החייל בטענה כי "אין המדים הולמים את אווירת המקום ואין הם משרתים לובשי מדים". בעקבות כך הפגינו פעילי "אם תרצו" מול המסעדה ואף הגישו ביחד עם חייל מילואים תביעה נגד המסעדה, שבעקבותיה פסק בית המשפט ב-1 בפברואר 2011 שבפעולת המסעדה הייתה אפליה חמורה נגד חייל צה"ל במקום ציבורי[59].
  • לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תש"ע, הפיצה התנועה בבתי כנסת אלפי עותקים של תפילת "יזכור", שבה נוספה הפסקה: "יזכור עם ישראל את אלו מתוכו, בשר מבשרו, אשר השתתפו בתביעות נגד קציניו וחייליו. את אלו אשר בשעת הקרב להגנת עם ישראל עמדו בהפגנות וקראו לחייליו פושעי מלחמה. יזכור את אלה אשר במחשכים חברו לגרועים שבאויבי ישראל כדי לפגוע בקדושים אשר מסרו את נפשם למען העם"[60].
  • במהלך מבצע צוק איתן סייעה התנועה בשליחת חבילות סיוע לחיילים[61].

התנועה מבצעת פעילות לתמיכה בחיילי המילואים[62][63], הן בסיוע פרטני[64] והן בקריאה להענקת העדפה מתקנת עבורם[65]. התנועה מקיימת אירועי תמיכה בסטודנטים המשרתים במילואים בקמפוסים השונים. בין היתר התקיים ערב תמיכה במכללת אורט בראודה בכרמיאל בהשתתפות ח"כ איתן כבל, ראש העיר עדי אלדר והסטנדאפיסט רועי לוי. במכללת עמק יזרעאל יזמה התנועה יריד למען סטודנטים המשרתים במילואים בהשתתפות קצין מילואים ראשי. התנועה פועלת בדרכים נוספות למען חיילי המילואים[66].

  • במהלך השיחות להקמת הממשלה ה-33 פנתה אם תרצו ביחד עם פורום "צו-8" לצוותי המשא ומתן הקואליציוני במפלגות השונות בהצעה מפורטת לקדם את הנושא ולפעול להכרה במילואימניקים כזכאים להעדפה מתקנת[67]. בהסכם בין הבית היהודי לליכוד הוכנס סעיף המתייחס לזכויות המילואימניקים[68]
  • ביום ההוקרה למערך המילואים בל"ג בעומר תשע"ג פרסמה התנועה דו"ח העוסק בין השאר בהעדפה מתקנת למילואימניקים[69].

התנועה קיימה הפגנה בתמיכה בחיילים החרדים ונגד מסע ההסתה כנגדם בתוך המגזר החרדי[70]. "אם תרצו" מקיימת פעילויות משותפות עם מגזרי מיעוטים אשר בניהם משרתים בצה"ל. בין השאר קיימה התנועה חלוקת בגדים וצעצועים לגני ילדים בדואים וערכה מפגשים וסיורים בכפרים הדרוזים[71]. פורום גיוס העדה הנוצרית הוקם באוגוסט 2012 על ידי אנשי קבע וכוחות הביטחון לטובת עידוד צעירי העדה הנוצרית דוברי הערבית להתגייס לצה"ל ולשירות לאומי ולהשתלב בחברה הישראלית. אם תרצו קיימה הרצאות עם אנט חאסכייה, ערביה מוסלמית ציונית שילדיה שירתו בצה"ל ושפועלת לשוויון בנטל ולשילוב הערבים בחברה[72].

קמפיין "השתולים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת קמפיין השתולים
כרזת ה"שתולים בתרבות"
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

בדצמבר 2015 פרסמה התנועה את "דוח השתולים" שבו מתוארת פעילות של 20 ארגונים ישראליים שלדברי מחברי הדו"ח ממומנים על ידי מדינות זרות ופועלים נגד מדינת ישראל וחייליה, בין היתר בייצוג משפטי של מחבלים ופרסום האשמות נגד צה"ל וחייליו בפשעי מלחמה[73]. לפי הדו"ח, העבירו ישויות מדיניות זרות לארגונים הישראליים האמורים כ-120 מיליון ש"ח מאז 2012, והקרן הפלסטינית "מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי" העבירה להם כ-14 מיליון ש"ח משנת 2014. בנוסף, הארגונים קיבלו מאז 2008 כ-80 מיליון ש"ח מהקרן החדשה לישראל, שמספקת להם, לדברי התנועה, מעטפת תדמיתית ותקציבית[74].

כחלק מהקמפיין, פרסמה התנועה סרטון שבו הניף צעיר בעל חזות ערבית סכין מול המצלמה ולאחר מכן הוצגו ארבעה פעילים, מעמותות "בצלם", "שוברים שתיקה", "המוקד להגנת הפרט" ו"הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", כשברקע אומרת הקריינית: "בפעם הבאה שמחבל בא לדקור אותך, הוא יודע שיש מי שיגן עליו" ומוצגת הכתובית "כשאנחנו נלחמים בטרור - הם נלחמים בנו"[75][76]. 27 אלף אנשים חתמו על עצומה נגד "השתולים" במסגרת הקמפיין שכלל שלטי חוצות, חברי כנסת חתמו על הצעת חוק הנושאת את שם הקמפיין[77].

בתגובה לקמפיין זה יצאה הקרן החדשה לישראל בינואר 2016 בקמפיין שכותרתו "בשתול הזה הם כבר טיפלו" לצד תמונתו של יצחק רבין[78].

בעקבות גינויים של אמנים להצעת חוק של שרת התרבות מירי רגב, לפיה משרד התרבות יוסמך לשלול תקציבים ממוסדות תרבות שיבזו את סמלי המדינה, ב-27 בינואר פרסם הארגון פוסט תחת הכותרת "שתולים בתרבות", שבו נטען שהעולם התרבותי של ישראל "נשלט על ידי שתולים רבים של הקרן לישראל החדשה וארגוניה", אשר מכפישים את נבחרי הציבור בכל פעם שהם מנסים לממש את המשימה שהוטלה עליהם על ידי העם[79]. במקביל הוצגה רשימה של עשרות אמנים ואנשי תרבות החברים במועצות הציבוריות של ארגונים אלו, ושל אחרים שלקחו חלק באירועי תמיכה של שוברים שתיקה[80][81]. הפרסום ספג גינויים רבים, משמאל ומימין[82]. לאחר יומיים התנצלה "אם תרצו" על פרסום הפוסט[83], ומנכ"ל העמותה, מתן פלג, השעה עצמו מהתפקיד לשלושה חודשים[84].

נושאים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קריאה להתפטרותו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט: התנועה שיתפה פעולה עם התארגנויות של מילואימניקים ומשפחות שכולות, עם פורום יישובי קו העימות, עם אגודות סטודנטים, ועם תנועות אומ"ץ, התנועה לאיכות השלטון, "תפנית", "אמונה" ואחרות, במאבק המחאה הציבורי שקרא להתפטרות ראש הממשלה אהוד אולמרט, בעקבות מלחמת לבנון השנייה[85][86]. במסגרת פעילות זו ארגנה התנועה צעדת מחאה של פעילים מירושלים לתל אביב[87]. בתחקיר של תוכנית "המקור" בערוץ 10, נאמר כי בתקופה זו הייתה "אם תרצו" קשורה למי ששימש אז ראש לשכתו של בנימין נתניהו, נפתלי בנט, ולעוזי דיין, שהיו שניהם מעורבים בהעברת מסרים מנתניהו וכספים שנתרמו על ידי תומכי נתניהו, למימון המאבק[17]. שם גם לראשונה עבדו עם משה קלוגהפט שהיה היועץ האסטרטגי של מטה המאבק[45][86].
  • אסון השריפה בכרמל: במהלך אסון השריפה בכרמל סייעו חברי "אם תרצו" בדרכים שונות: הקימו חמ"ל, סייעו בפינוי משפחות, אספו ציוד לכוחות הכיבוי והביטחון, הפעילו ילדים שפונו מבתיהם וסייעו בשמירה מפני בוזזים בעין הוד[88].
  • ביקורת על בג"ץ: בנובמבר 2014 פרסמה "אם תרצו" נייר עמדה שכותרתו "מדינה בשלטון הבג"ץ - כתב אישום: בג"ץ נגד הדמוקרטיה הישראלית"[89]. לדברי התנועה, "נייר העמדה מתאר את הכלים שבג"ץ פיתח, בניגוד לדוקטרינות השיפוטיות המקובלות בעולם, כדי ליטול לעצמו סמכויות לא לו, וכן מתווה דרכים להחזרת ישראל לדמוקרטיה פרלמנטארית, כפי שהייתה לפני עידן '"האקטיביזם השיפוטי'"[89]. עמדתה זכתה לתמיכתו של פרופ' ישראל אומן[90]
  • המשט הציוני ביוון:אל מול משט לעזה, שביקש לצאת מיוון, ארגנה התנועה משט נגדי אותו כינתה "משט הסברה ציוני". המשט נערך ב־4–5 ביולי 2011 בנמל פיראוס, וכלל יאכטה שכורה ובה חמישה פעילי התנועה שהניפו כרזות הקוראות לשחרור גלעד שליט, שחרור עזה משלטון החמאס וקריאה לפעילי זכויות האדם לסייע לאזרחי סוריה ולוב[91][92].
  • מחאה כנגד מוחמד בכרי:בינואר 2012 מחתה תנועת "אם תרצו" על השתתפותו של השחקן מוחמד בכרי בהצגה "בית ברנרדה אלבה" על במת "צוותא" בתל אביב, עקב הסרט "ג'נין ג'נין" שביים, שיש בו משום לשון הרע על חיילי צה"ל. שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, נענתה לקריאה זו, וקראה לסילוקו של בכרי מההצגה[93]. תיאטרון "צוותא" דחה קריאות אלה.
  • הקשר שבין קרנות ומדינות ערביות לארגוני השמאל הקיצוני: בדצמבר 2010 פרסמה התנועה פרסמה דו"ח בדבר תמיכת קרנות ומדינות ערביות בארגונים הפועלים נגד מדיניות מדינת ישראל וצה"ל[94][95].
  • עמדות בבחירות הכלליות ובבחירות ללשכת עורכי הדין: בבחירות לכנסת העשרים בשנת 2015 יצאה התנועה נגד רשימת "המחנה הציוני"[96].
בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין באותה שנה פעלה התנועה לטובתו של דורון ברזילי בנימוק שהוא מקדם את הזהות היהודית של מדינת ישראל, מול אפרים נוה שהוצג בסרטון שהפיצה אם תרצו כנשען על תמיכת עורכי הדין הערבים[97].

פעולות הסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להפצת עמדותיה משתמשת התנועה בכלים אחדים:

  • אם תרצו- מניפסט לציונות מתחדשת: ספרו של יו"ר התנועה, רונן שובל, שיצא לאור בשנת 2010[98]. הספר מציג את רעיונות התנועה והמחבר עומד בו על ההבדל בין תודעה ציונית שלילית לתודעה ציונית חיובית ומבקש להציע פתרון לפוסט-ציונות הימנית והשמאלית באמצעות פיתוח שיטה אידאולוגית אותה הוא מכנה "נאו-ציונות"[99].
  • בתי מדרש לציונות: הופעלו בקמפוסים בשיתוף גורמים נוספים[100][101].
  • התוכנית למחשבה ציונית: נחשבת לתוכנית העשרה הציונית הגדולה בעולם. הועברה בקמפוס האוניברסיטה העברית בשנת תשע"ג על ידי מרצים מהאקדמיה בישראל, בצרפת ובארצות הברית במאמץ להכשרת "אליטה אינטלקטואלית ותרבותית בחברה הישראלית"[102]. התכנית כוללת הרצאות ופאנל דיונים מכמה המרצים והאינטלקטואלים הגדולים בישראל, אשר מקצתם: ד"ר גיא בכור, הרב ישראל לאו, ד"ר מרדכי קידר, פרופ' ישראל אומן, פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' עוזי רבי,  פרופ' שמואל טריגנו, קרוליין גליק, עו"ד ניצנה דרשן לייטנר (מייסדת ארגון שורת הדין), אלון בן דוד, פרופ' אסא כשר, ד"ר צבי צמרת, פרופ' ג'ורג' אליה צרפתי, ד"ר רונן שובל, הרב דוד סתיו, בן דרור ימני, יורם אטינגר, עו"ד צבי האוזר, ד"ר רן ברץ, האלוף גרשון הכהן, האלוף יעקב עמידרור, האב גבריאל נדאף ועוד רבים וטובים[103].
  • המדריך למהפכן הציוני: ספרון שמניע לאקטיביזם ציוני. חולק באלפי עותקים לתלמידי תיכון ולסטודנטים[104].
  • הגדת יום העצמאות: נועדה להקנות לחג משמעות היסטורית, לאומית ורוחנית ולעורר שמחה, באמצעות יצירת מסגרת משפחתית או קהילתית – סדר יום העצמאות[105].
  • מדינת היהודים להאזנה: פרויקט להנגשת כתבים ציוניים[106].
  • הקרב על הרעיון הציוני: חוברת מאת יו"ר התנועה, שיצא בשנת 2016[107].

פולמוס סביב התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתייכות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהתנועה מגדירה את עצמה כתנועת מרכז[10], בכתבות שפורסמו בניו יורק טיימס, ישראל היום, הארץ ועוד, תוארה 'אם תרצו' כתנועת ימין[108].

תנועת "אם תרצו" עצמה מחתה נגד הגדרתה כתנועת ימין באתר ויקיפדיה, ואף הודיעה כי המשך תיוגה כימנית יאלץ אותה לבחון הליכים משפטיים[109]. על פי הצהרתה, התנועה אינה מעורבת בפעילות מפלגתית[16]. בוועידותיה התארחו בעיקר פוליטיקאים ממפלגות הליכוד וישראל ביתנו.

בשנת 2011 נמנתה "אם תרצו" עם העמותות שהשתתפו במבצע "שני מיליון סיבות טובות", במסגרתו הבטיח "בנק לאומי" להעניק שני מיליון ש"ח לעמותות שיזכו ללייקים הרבים ביותר. בעקבות מחאה של פעילי שמאל על הכללת "אם תרצו" במבצע, אף על פי שהתקנון אסר על השתתפות עמותות פוליטיות, ביטל הבנק את המבצע[110].

תביעת דיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הקמתה של קבוצת פייסבוק בשם "אם תרצו תנועה פשיסטית (אז יש)" דרשה תנועת "אם תרצו" את סגירת הקבוצה, ומשלא נענתה בחיוב הגישה בבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת דיבה בסך 2.6 מיליון ש"ח נגד מייסדי הקבוצה, בטענה ששם הקבוצה מהווה לשון הרע[111]. בתצהיר שהגיש לבית המשפט כתב רונן שובל: "אנו נאלצים פעם אחר פעם להתמודד מול מתקפות אלימות וחסרות רסן של סטודנטים, אנשי אקדמיה, אנשי תקשורת ואליטה מוסתים. לא פעם סטודנטים באוניברסיטאות מצדיעים לעבר פעילינו במועל יד ואף יורקים לעברם."[112]

"אם תרצו" הוסיפה לתביעה שני פרסומים נוספים שנערכו בקבוצה, כך שהתביעה נסבה על שלושה פרסומים:

  1. שם הקבוצה: "אם תרצו תנועה פשיסטית (אז יש)".
  2. פרסום סטטוס שבו הועלתה השאלה האם מי שסבו של אביו אינו יהודי טהור יוכל לצעוד עם 'אם תרצו' במצעד זכויות אדם בו השתתפה.
  3. פרסום המשווה קריקטורות שפרסמה התנועה נגד נעמי חזן לפרסומים ב"דר שטירמר", ושלפיו הקמפיין נגדה ונגד הקרן החדשה לישראל היה מורכב משקרים.

ב־2 בספטמבר 2013 נתן השופט רפאל יעקובי פסק דין חלקי בתביעה. הוא דחה את התביעה לגבי הפרסומים הראשון והשלישי, אך קיבל את התביעה לגבי הפרסום השני (כלפי הנתבע שפרסם אותו). בית המשפט קבע שהפרסום הראשון והפרסום השלישי חוסים תחת ההגנות של הבעת דעה וביקורת בתום לב, וכן תחת ההגנה של "אמת בפרסום", שכן יש לראות אותם רק כמצביעים על קווי דמיון מסוימים לפאשיזם[113]. עם זאת, נקבע בפסק הדין שהפרסום השני מייחס לאם תרצו דגילה בתורת הגזע הנאצית, וכן שאינו בתום לב והוא שקרי, ולכן אינו חוסה תחת ההגנות האלה[114].

שני הצדדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט העליון. בהמלצת בית המשפט הגיעו שני הצדדים להסכמה כי "בית המשפט אינו הזירה המתאימה להתגוששות אידאולוגית-פוליטית", ופסק הדין של בית המשפט המחוזי יבוטל. כמו כן, "אם תרצו" תתרום 30 אלף ש"ח לאגודת "תנו לחיות לחיות". ההסכמה קיבלה תוקף של פסק דין ביולי 2015. בית המשפט העיר כי ראוי שתביעת "אם תרצו" לא הייתה מוגשת מלכתחילה[115][116][117].

טענות להסתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפיין "השתולים" של "אם תרצו", בדצמבר 2015, הוביל גורמים שונים, בהם "שלום עכשיו",[118] והליגה נגד השמצה,[119] לטענה שקמפיין זה הוא בגדר הסתה. דוברי "אם תרצו" שללו טענות אלה.[118][120] פרקליטות המדינה, שנדרשה לעניין, הודיעה כי "אכן מדובר בסרטון בוטה ובעייתי מאד, וטוב היה לולא פורסם. עם זאת אנו סבורים כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית בגין פרסום הסרטון האמור".[121]

טענות דומות נטענו כלפי קמפיין נוסף של "אם תרצו" נגד "הקרן החדשה לישראל", באפריל 2018[122] בין היתר בידי מנכ"ל "הקרן החדשה לישראל", מיקי גיצין.[123] בהמשך אותה שנה טען אהוד ברק כי "אם תרצו" הוא "זרוע הסתה של משפחת נתניהו במימון ארגוני קש של שלדון אדלסון".[124]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אודות העמותה, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 2 בנובמבר 2012
  2. ^ הסטודנטים הכתומים כבשו את העיר הלבנה, באתר הארץ, 14 ביוני 2005
  3. ^ עולם קטן, חשבון נפש שלא עוצר בכתום, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 20 בספטמבר 2007
  4. ^ עמרי מניב, מי אתה ארז תדמור?, באתר nrg‏, 24 בפברואר 2010
  5. ^ אור קשתי, הקשר של הימין נגד האקדמיה "האנטי-ציונית", באתר הארץ, 20 באוגוסט 2010
  6. ^ אריק בנדר, 96 שנה למות אבשלום פיינברג צויינו באזכרתו, באתר nrg‏, 29 בדצמבר 2013
  7. ^ מתן פלג, מכתב לרקטור אוניברסיטת חיפה, אתר "אם תרצו", ‏3 ביולי 2010
  8. ^ עוזי ברוך, דנון: לעצור ההסתה של הח"כים הערבים, באתר ערוץ 7, 7 בדצמבר 2013
  9. ^ סרטונים הקרן לישראל חדשה מאחורי מחאת המסתננים של 2014 - גלי ישראל, ראיון באתר יוטיוב (אורך: 7:35), 9 בינואר 2014
  10. ^ 10.0 10.1 סופיה רון-מוריה, שלום עכשיו של הימין, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 12 ביוני 2011
  11. ^ נאום שר החינוך מר גדעון סער בוועידת אם תרצו השנתית, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 18 בדצמבר 2012, ‏24 במרץ 2010
  12. ^ השר יולי אדלשטיין פתח השבוע את ועידת “אם תרצו” השנתית בירושלים, יולי אדלשטיין – האתר הרשמי, אורכב מן המקור בתאריך 18 בדצמבר 2012, ‏25 במאי 2011
  13. ^ מיטל חתוקה, "מי שיושב על הגדר במאבק אור וחושך - מצדד בחושך", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 24 במאי 2011
  14. ^ סרטונים יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין בועידת אם תרצו השנתית, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:10), 2 בינואר 2011
  15. ^ "חוגגים עשור - סיכום כנס העשור לתנועת אם תרצו - אם תרצו - בונים חברה ציונית". אם תרצו - בונים חברה ציונית (בעברית). 6 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-11 באוקטובר 2018. 
  16. ^ 16.0 16.1 קובי בן-שמחון, צילום: ינאי יחיאל, תנועת "אם תרצו" כובשת את הקמפוסים בהבטחה למהפכה ציונית, באתר הארץ, 5 ביוני 2009
  17. ^ 17.0 17.1 קובץ וידאו אבי עמית, מיהי תנועת "אם תרצו" שעומדת מאחורי מאבק הימין באוינברסיטאות, באתר ערוץ עשר, 9 בפברואר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
  18. ^ תומר אביטל, הסוכנות היהודית: נבדוק את התרומה ל"אם תרצו", באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2010
  19. ^ עמית ברק, מי הוא הכומר ג'ון הייגי?, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 28 בדצמבר 2011
  20. ^ נטשה מוזגוביהבעקבות הסערה, התורם המרכזי לתנועת "אם תרצו" הפסיק להזרים לה כספים, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2010
  21. ^ אם תרצו - ציונות להיות או לחדול (ע"ר), דו"חות כספיים ליום 31 בדצמבר 2011, גיידסטאר, אורכב מן המקור בתאריך 12 באפריל 2016
  22. ^ אם תרצו - ציונות להיות או לחדול (ע"ר), דו"חות כספיים ליום 31 בדצמבר 2014, גיידסטאר, אורכב מן המקור בתאריך 15 בפברואר 2017
  23. ^ דו"ח מדד הציונות 2008 של תנועת 'אם תרצו', אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 2 באוגוסט 2014, ‏15 במאי 2008
  24. ^ ניר חסון ואור קשתי, האגדה של "אם תרצו" וד"ר אודי לבל, באתר הארץ, 5 ביוני 2010
  25. ^ קלמן ליבסקינד, חופש אקדמי עאלק, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 5 בספטמבר 2012, ‏14 ביוני 2010
  26. ^ ערן, יגודה-גדות, אם תרצו לומר אמת, באתר הארץ, 13 ביוני 2010
  27. ^ ד"ר אוֹרי אמיתי, על מדעיות הדו"ח של "אם תרצו", יהודית ודמוקרטית? בלוג פוליטי, ‏3 ביוני 2010
  28. ^ ארנון סופרכך חשפתי את חתרני השמאל, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2010
  29. ^ 29.0 29.1 חנן עמיאור, תחשבו כמונו, תקבלו ציון, ישראל היום, אורכב מן המקור בתאריך 18 ביולי 2013, ‏28 במאי 2010
  30. ^ עמית ברק, פנייה רשמית לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פורטל "ישראבלוג", אורכב מן המקור בתאריך 12 בינואר 2016, ‏24 באוגוסט 2010
  31. ^ אפרת זמר-ברונפמן, "אם תרצו" נגד אונ' בן גוריון: תתיישרו ימינה, באתר nrg‏, 17 באוגוסט 2010
  32. ^ אור קשתי, תנועת "אם תרצו" לאוניברסיטת בן-גוריון: פטרו מרצים שמאלנים או שנבריח תורמים, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2010
  33. ^ ארז תדמור, עמית ברק, רונן שובל, פוליטיזציה באוניברסיטת בן-גוריון, אתר "אם תרצו", ‏נובמבר 2011
  34. ^ ועדת החינוך, התרבות והספורט, הדרת עמדות ציוניות באקדמיה, אתר הכנסת, ‏28 באפריל 2010
  35. ^ ועדת החינוך, התרבות והספורט, הדרת עמדות ציוניות באקדמיה, אתר הכנסת, ‏02 בנובמבר 2010
  36. ^ החלטת מלג רוחבית, טענות בדבר חופש אקדמי פלורליזם הטייה – החלטת מועצה מיום 21.12.10, המועצה להשכלה גבוהה, ‏21 בדצמבר 2010
  37. ^ תומר ולמר, מחלקה בבן-גוריון בסכנת סגירה: "מוטה פוליטית", באתר ynet, 29 בנובמבר 2011
  38. ^ Committee for the Evaluation of Political Science and International Relations Programs, Ben Gurion University Department of Politics and Government Evaluation Report (עמ' 6, 8, 10), המועצה להשכלה גבוהה, ‏ספטמבר 2011
  39. ^ Committee for the Evaluation of Political Science and International Relations Programs, Ben Gurion University Department of Politics and Government Evaluation Report (עמ' 15), המועצה להשכלה גבוהה, ‏ספטמבר 2011
  40. ^ טלילה נשר, כך אימצה המועצה להשכלה גבוהה את מסקנות "אם תרצו", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
  41. ^ מערכת אם תרצו, תחרות המקרים המבישים באקדמיה - תשע"ג, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013, ‏25 ביוני 2013
  42. ^ רעות וילף, פרופ' באונ' העברית השווה בין 'אם תרצו' לנאצים, באתר nrg‏, 14 במרץ 2015
  43. ^ ירדן סקופ, האוניברסיטה העברית השעתה את פעילות תא אם תרצו לחודש, באתר הארץ, 2 באפריל 2015
  44. ^ עפרה לקס, ‏בעיטת קרן, באתר בשבע - ערוץ 7, 25 בפברואר 2010
  45. ^ 45.0 45.1 הילו גלזר, הכירו את משה קלוגהפט, האיש מאחורי הפנים המחייכות של נפתלי בנט, באתר הארץ, 11 בפברואר 2015
  46. ^ בן כספית, התרומה שלנו לחומרים מהם עשוי דוח גולדסטון, באתר nrg‏, 30 בינואר 2010
  47. ^ אם תרצו - זו אגדה, קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל, אורכב מן המקור בתאריך 19 באוגוסט 2010, ‏פברואר 2010
  48. ^ דו"ח: "אם תרצו, נמציא לכם עובדות", הקרן החדשה לישראל, אורכב מן המקור בתאריך 18 בדצמבר 2012, ‏29 בינואר 2010
  49. ^ Exposing the New Israel Fund's lies about the previous report Or: Amir Paz Fox teaches us a lesson in math, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 18 בדצמבר 2012, ‏17 באפריל 2010. (באנגלית)
  50. ^ בדו"ח מאוזכרים בהדגשה מיוחדת קרן פורד ו"עדאלה".
  51. ^ ראשי תיבות של The Palestinian Centre for Human Rights.
  52. ^ חתרנים נמאסתם!, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 2 בנובמבר 2010, ‏16 באפריל 2010.
  53. ^ אם תרצו, פנייה לנשיא הקרן החדשה מר בריאן לורי, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013, ‏13 בדצמבר 2012.
  54. ^ אם תרצו, פעילות ארגונים חוץ ממשלתיים נגד חיילי צה"ל, נגד עיקרון השוויון בנטל ובעד בדלנות המיעוט הערבי בחברה הישראלית, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013, ‏19 במאי 2013.
  55. ^ ארז תדמור, אראל סג"ל, נכבה – חרטא, אתר "אם תרצו", ‏מאי 2015
  56. ^ עמיחי אתאלי, הקמפיין החדש של אם תרצו: "נכבה חרטא", באתר nrg‏, 13 במאי 2011
  57. ^ ארז תדמור, אראל סג"ל, "נכבה חרטא" - הספרון שנלחם על האמת, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 12 במאי 2011
  58. ^ שקר הפליטים הפלסטינים, אתר "אם תרצו", ‏20 במרץ 2013
  59. ^ יונתן הללי, המסעדה שסירבה לשרת חייל – תשלם לו, באתר nrg‏, 2 בפברואר 2011
  60. ^ חיים לוינסוןתנועת אם תרצו חילקה עותקים של תפילת יזכור בנוסח חדש, באתר הארץ, 18 באפריל 2010
  61. ^ וואלה! סלבס‏, תרומה ממלכתית: יאיר נתניהו למען החיילים, באתר וואלה! NEWS‏, 22 ביולי 2014
  62. ^ עמית ברק‏, להסדיר מהר את המענק ללוחמי המילואים, באתר וואלה! NEWS‏, 18 באפריל 2013
  63. ^ סרטונים עמית ברק בהעולם הבוקר - לוחמים נגד מנהלי מאבק הפראיירים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:19)
  64. ^ איתמר פליישמן, התמורה למילואים: ביטול ההנחה בארנונה, באתר mynet‏ ירושלים, 22 בספטמבר 2011
  65. ^ עמית ברק, ‏סדר יום מועדף למילואימניקים, באתר ישראל היום, 6 בפברואר 2013
  66. ^ עמית ברק, לא רק ממלאי מקום: המדינה תסייע למילואימניקים?, באתר nrg‏, 25 באוקטובר 2009
  67. ^ "אם תרצו": להסדיר את מעמד חיילי המילואים, רשת ב', אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013
  68. ^ הסכם קואליציוני לכינון הממשלה ה-33 לישראל (עמ' 4, סעיף 14.4), אתר הכנסת, ‏15 במרס 2013
  69. ^ נתנאל אבנרי, עמית ברק, רונן שובל, פעילות ארגונים חוץ ממשלתיים נגד חיילי צה"ל, נגד עיקרון השוויון בנטל ובעד בדלנות המיעוט הערבי בחברה הישראלית, אתר "אם תרצו", ‏27 ביוני 2015
  70. ^ בירושלים הפגינו לתמיכה בחרדים המתגייסים לצה"ל, רשת ב', אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013, ‏20 ביוני 2013
  71. ^ בועז ווליניץ‏, פעילי "אם תרצו" חילקו צעצועים לילדי הבדואים, באתר וואלה! NEWS‏, 18 באוקטובר 2010
  72. ^ חגית דהאן, סיכום מפגש מרתק עם אנט חאסכייה, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013, ‏17 ביוני 2013
  73. ^ שלמה צזנה, ‏"עמותות השתולים", באתר ישראל היום, 14 בדצמבר 2015
  74. ^ פעילות השתולים בישראל - 2015, אתר "אם תרצו", ‏14 בדצמבר 2015
  75. ^ שבתי בנדט‏, סרטון של "אם תרצו" מציג: פעילי שמאל "שתולים" עוזרים למחבלים, באתר וואלה! NEWS‏, 15 בדצמבר 2015
  76. ^ שרון פולבר, "אם תרצו" פרסם סרטון המציג פעילי שמאל כמגיני מחבלים, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2015
  77. ^ שרה ליבוביץ-דר, ‏"אנחנו לא נרפה": מנכ"ל תנועת "אם תרצו" עולה להתקפה ואומר שזו רק ההתחלה, באתר מעריב השבוע, 9 בינואר 2016
  78. ^ אריק בנדר, ‏קמפיין נגד הסתה עם תמונתו של רבין: "בשתול הזה הם כבר טיפלו", באתר מעריב השבוע, 13 בינואר 2016
  79. ^ משה שטיינמץ‏, "שתולים בתרבות": המטרה הבאה של "אם תרצו" - אמנים בארגוני שמאל, באתר וואלה! NEWS‏, 27 בינואר 2016
  80. ^ "אנשי תרבות", אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 28 בינואר 2016, ‏ינואר 2016
  81. ^ אריק בנדר, ‏בעקבות סערת מירי רגב: תנועת "אם תרצו" חושפת את "השתולים בתרבות", באתר מעריב השבוע, 27 בינואר 2016
  82. ^ מורן אזולאי, בנט נגד "אם תרצו": קמפיין "השתולים" מביך ומיותר, באתר ynet, 28 בינואר 2016
  83. ^ משה שטיינמץ‏, אם תרצו מתנצלים על קמפיין השתולים בתרבות: "היינו צריכים להקפיד יותר", באתר וואלה! NEWS‏, 29 בינואר 2016.
  84. ^ מנכ"ל "אם תרצו" השעה עצמו מתפקידו: "הפרסום - מהלך שגוי", באתר גלי צה"ל, 31 בינואר 2016
  85. ^ מי אנחנו?, אתר "נמאסתם. קום", אורכב מן המקור בתאריך 27 באפריל 2013
  86. ^ 86.0 86.1 משה קלוגהפט, ‏מלחמתו האבודה של אהוד אולמרט, באתר בשבע - ערוץ 7, 31 בינואר 2008
  87. ^ כתבי ynet, לקראת העצרת בת"א: צעדות מחאה מכל הארץ, באתר ynet, 1 במאי 2007
  88. ^ מתן פלג, מבעד למסך העשן הסמיך: עם ישראל היפה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 6 בדצמבר 2010
  89. ^ 89.0 89.1 עו"ד יורם שפטל, ד"ר אלדד קולנשר, נייר עמדה, מדינה בשלטון הבג"ץ, אתר "אם תרצו", ‏20 בנובמבר 2014
  90. ^ ידידיה בן אור, "בג"ץ - הבעיה החמורה ביותר של המדינה", באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2014.
  91. ^ אביאל מגנזי, שוב: ספינה יצאה מיוון לרצועת עזה - ונעצרה, באתר ynet, 4 ביולי 2011
  92. ^ עמית ברק, שוטי שוטי ספינתי - סיכום המשט הציוני ביוון, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 18 בדצמבר 2012, ‏6 ביולי 2011
  93. ^ עידו בלאס, לבנת קוראת לבטל את השתתפותו של מוחמד בכרי בהצגה בצוותא, באתר הארץ, 30 בינואר 2012
  94. ^ הקשר המדאיג שבין קרנות ומדינות ערביות לארגוני השמאל הקיצוני, אתר "אם תרצו", ‏1 בדצמבר 2010
  95. ^ רוני סופר, דו"ח: כך עובר הכסף הערבי לשמאל הישראלי, באתר ynet, 11 בינואר 2011
  96. ^ סרטונים בחרת בוז'י? קיבלת טיבי!, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:36)
  97. ^ גור מגידו, ‏צפו: כך מתערב ארגון ימני קיצוני בבחירות ללשכת עוה"ד, באתר גלובס, 15 ביוני 2015
  98. ^ אם תרצו: כוכב מישראל / רונן שובל, מסה – חנות ספרים מקוונת
  99. ^ צור ארליך, הרצל אומר: עם יו"ר אם תרצו רונן שובל, מהמחסן של צור ארליך, הופיע ב'דיוקן', מוסף 'מקור ראשון', בי"ג בתמוז תש"ע, 25.6.2010, ‏16 ביולי 2010
  100. ^ בית מדרש לציונות באוניברסיטה העברית, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013, ‏21 בנובמבר 2010
  101. ^ בית מדרש לציונות באוניברסיטת בן גוריון, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013, ‏25 בנובמבר 2010
  102. ^ "אם תרצו" בשיתוף עם "האוניברסיטה הפופולארית", התוכנית למחשבה ציונית, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013, ‏6 במרץ 2013
  103. ^ "אודות התמ"צ - אם תרצו - בונים חברה ציונית". אם תרצו - בונים חברה ציונית (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 באוקטובר 2018. 
  104. ^ אם תרצו, המהפכן הציוני - הספרון!, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013, ‏6 בינואר 2013
  105. ^ אלדד קולנשר, צבי עתיר, הגדת יום העצמאות, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013, ‏14 באפריל 2013
  106. ^ בנימין זאב הרצל, "מדינת היהודים" להאזנה., אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013, ‏5 בדצמבר 2012
  107. ^ מתן פלג, הקרב על הרעיון הציוני, אתר "אם תרצו", ‏מאי 2016
  108. ^ אילנה קוריאל, "אם לא תפטרו מרצים שמאלנים, נבריח תורמים", באתר ynet, 17 באוגוסט 2010
    אילנה קוריאל ובועז פיילר, נעמי חזן על הקמפיין נגד האקדמיה: סכנה לישראל, באתר ynet, 17 באוגוסט 2010
    עמיחי אתאלי, הקמפיין החדש של אם תרצו: "נכבה חרטא", באתר nrg‏, 13 במאי 2011
    עידית ליבנה, האונ' העברית: פעילי תנועות הימין הושוו לנאצים, באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2009
    יובל גורן, מצעד למען זכויות אדם: "נלחמים נגד הגזענות", באתר nrg‏, 10 בדצמבר 2010
    חיים לוינסוןתנועת אם תרצו חילקה עותקים של תפילת יזכור בנוסח חדש, באתר הארץ, 18 באפריל 2010
  109. ^ אסף שטול-טראורינג, אם תרצו - לא בוויקיפדיה , באתר הארץ, 14 במאי 2010
  110. ^ מירב קריסטל, לאומי מבטל את "שני מיליון סיבות טובות", באתר ynet, 11 בדצמבר 2011
  111. ^ אורן פרסיקו, מיהו פשיסט, באתר העין השביעית, 19 בפברואר 2012
  112. ^ אורן פרסיקו, קהלים חשובים וקבוצות ייחוס, באתר העין השביעית, 19 בדצמבר 2011
  113. ^ אלקנה שור, אם תרצו: אם אנחנו פשיסטים, גם הרצל היה, באתר nrg‏, 20 בספטמבר 2013
  114. ^ בית המשפט המחוזי בירושלים, ת"א (י-ם) 42868-05-10 פסק דין חלקי והחלטה, אתר "העין השביעית", ת"א (י-ם) 42868-05-10, ‏2 בספטמבר 2013
  115. ^ בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, ע"א 2266/14 וערעור שכנגד פסק- דין, בית המשפט העליון, ‏ניתן ב-15 ביולי 2015
  116. ^ ניר חסוןהעליון ביקר את תביעת הדיבה של "אם תרצו": "בית המשפט אינו הזירה להתגוששות פוליטית", באתר הארץ, 15 ביולי 2015
  117. ^ שבתי בנדט‏, העליון נגד "אם תרצו": "בית המשפט אינו זירה למאבקים פוליטיים", באתר וואלה! NEWS‏, 16 ביולי 2015
  118. ^ 118.0 118.1 איתי בלומנטל וטובה צימוקי, סרטון השנאה: "אם תרצו" מציג פעילי שמאל כ"שתולים" וקורא להוציאם אל מחוץ לחוק, באתר ynet, 15 בדצמבר 2015
  119. ^ הליגה נגד השמצה נגד 'אם תרצו': "פועלים בשיטות של הפחדה ושנאה", באתר ערוץ עשר, 17 בדצמבר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
  120. ^ שבתי בנדט ודב גיל-הר‏, מנכ"ל אם תרצו: "זו לא הסתה; שה'שתול' יישא בתוצאות אם ייפגע", באתר וואלה! NEWS‏, 16 בדצמבר 2015
  121. ^ איציק וולף, לא תיפתח חקירה על סרטוני ה'שתולים', באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 24 בינואר 2016
  122. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏"קמפיין חדש ומבחיל": הוגשה תלונה על הסתה נגד "אם תרצו", באתר גלובס, 26 באפריל 2018; קמפיין ההסתה של "אם תרצו" - בהשראת נתניהו, אל-מוניטור, 30 באפריל 2018
  123. ^ ירון אברהם, "נשיאת הקרן החדשה - את לא משלנו", החדשות, 4 באפריל 2018
  124. ^ אהוד ברק: "יאיר גולן אמר דברי אמת והם מתאמתים לנגד עינינו", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 באוגוסט 2018