לדלג לתוכן

משאלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה
פיה המציעה משאלות בסיפור "שבע המשאלות"

משאלה היא תקווה או רצון לדבר מה. לרוב התרחשות חיובית עבור האדם המבקש אותה.

בסיפורת על פי רוב המשאלה היא אמצעי המניע את העלילה, אם לטובת או לרעת הדמויות.

בתרבויות מסוימות קיימים מנהגים בהם אנשים מעודדים לבקש משאלה, כגון במהלך מנהג כיבוי הנרות הדולקים על עוגת יום הולדת; כשרואים כוכב נופל בלילה; כשנופל ריס; ובזריקת מטבע לתוך באר או מזרקה.

בתחילת שנה חדשה יש המכינים רשימת יעדים ומשאלות אותם הם מתכוונים להגשים במהלך השנה.

בסיפורת ובאמנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאלה בסיפורת היא בקשה המהווה את מרכז הסיפור. לרוב היא בבסיס מחזה מוסר בו הפרוטגוניסט נדרש לבחור בין הטוב לרע. לעיתים היא חלק קטן מהסיפור, אך לרוב משמשת כאמצעי המניע את העלילה.

במרבית הסיפורים העוסקים במשאלות, מי שמגשים אותם הם שדים, רוחות או בעלי חיים הניחנים בכוחות מיוחדים אך נאלצים להיות מוגבלים לאובייקטים שגרתיים (כגון השד במנורה של אלאדין). שחרור הישות מאפשר למשחרר להגשים משאלה.

סיפורי אלף לילה ולילה מבוססים על משאלות ובפרט סיפורו של אלאדין, בו הוא מוצא מנורת קסמים ומשפשף אותה כדי לנקותה, ולפתע יוצא מתוכה ג'יני, שד המגשים את משאלותיו בעזרת כוחות נסתרים והופך את אלאדין לאיש עשיר. הוא אף נישא לבת המלך, והשד מקים עבורם ארמון מפואר.

הדייג ודג הזהב היא אגדה של אלכסנדר פושקין המבוססת על האגדה "הדייג ואשתו" של האחים גרים, בה דג הזהב מבטיח הגשמת משאלות בתמורה לשחרורו. כל משאלה שהוגשמה הגבירה את חמדנות הגיבורים, עליה נענשו בסופו של דבר כשאיבדו את כל שהשיגו.

ספקי משאלות אחרים יכולים להיות חפצים דוממים. דוגמה לכך היא כפת הקוף בסיפור של ו. ו. ג'ייקובס (W. W. Jacobs). הסיפור עוסק בכפת הקוף המשמשת כחפץ קסם המעניק שלוש משאלות, אשר פונות נגד מביען. אופן הגשמת המשאלות מציג את רעיון הגורל ככח עליון קבוע מראש ובלתי ניתן לשינוי.

מספר המשאלות הניתנות בסיפורים משתנה. אלדין קיבל בסיפור מספר בלתי מוגבל של משאלות. אולם המספר הנפוץ ביותר הוא המספר הטיפולוגי 3, כדוגמת "שלוש המשאלות המגוחכות" של שארל פרו.

בסיפורים רבים המשאלה מוגשמת באופן מילולי מדי או באופן זדוני, שיוצר מצוקה בעבור מבקשה. לדוגמה, בקשה לעושר המוענקת על ידי ביטוח חיים של אדם אהוב היא הגשמה זדונית של המשאלה. דוגמאות להתייחסות מילולית מדי הן בקשה המנוסחת "הלוואי שהייתי עשיר" ומוגשמת כך שהאדם היה עשיר בתקופה מסוימת בעבר, אך כיום הוא כבר לא, או המשאלה "אני רוצה להיות עשיר" שמובילה לכך שהאדם יהיה עשיר בעתיד, אך לא בהכרח בהווה. אופן זדוני נוסף של הגשמה הוא הגשמת משאלה שהנמען לא ביקש, רק מכיוון שהשתמש בפועל "רוצה".

הגשמת משאלות מהווה גם נושא לרומנים כגון משאלה אחת ימינה ולסרטי קולנוע וטלוויזיה, כגון עץ המשאלות, 16 משאלות והמשאלה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Maria Tatar, The Annotated Brothers Grimm, W. W. Norton & company, London, New York, 2004 ISBN 0-393-05848-4

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]