לדלג לתוכן

משה אוישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה אוישר
אוישר מתוך הסרט "חזן העיר וילנה"
אוישר מתוך הסרט "חזן העיר וילנה"
לידה 8 במרץ 1907
ליפקאני, פלך בסרביה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בנובמבר 1958 (בגיל 51)
ניו רושל, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 5 בדצמבר 1955 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה אוֹישֶר (Oysher) ‏(1906, בסרביה (מולדובה של היום) - 21 בנובמבר 1958, ניו יורק, ארצות הברית) היה שחקן, חזן וזמר יהודי.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוישר נולד בליפקאני שבבסרביה, אז תחת שלטון רוסי (כיום במולדובה), למשפחת חזנים זה 6 דורות, ובעצמו שר כנער במקהלות שליוו חזנים. אך מילדותו עולם המשחק והתיאטרון משך אותו יותר. כילד נהג להתגנב להצגות של להקות נודדות שעברו בעיר, למורת רוחו של משפחתו. למד משחק ושירה אצל אליעזר שטיינברג, עליו ציין שהשפיע עמוקות על חייו. חזנות למד עם אחותו אצל אביהם זליג.

בילדותו אביו היגר לקנדה והשאיר אותו לגדול אצל סביו. בשנת 1921 אוישר ומשפחתו הצטרפו לאביהם והיגרו לקנדה, שם אוישר הצטרף ללהקת תיאטרון יידיש נודדת. בשנת 1928 עבר עם הוריו לארצות הברית והחל לשחק בתיאטרון יידיש, ומשנת 1932 הוביל להקת תיאטרון יידיש נודדת בעצמו ברחבי אמריקה.

בשנת 1934 חזר ממסע הופעות בדרום אמריקה ולא הצליח למצוא תפקיד בתיאטרון, מאחר שכל ההפקות סיימו את הליהוק. מאחר שהיה זקוק לעבודה, קיבל הצעה להתפלל כחזן בימים הנוראים בבית הכנסת "שערי השמיים" של יוצאי רומניה במנהטן Lower Manhattan. הצלחתו הייתה גדולה, ובתוך זמן קצר הוא נחשב לאחד מהחזנים המובילים בארצות הברית באותה תקופה. עם זאת המשיך לטפח את קריירת המשחק, היה לאחת הדמויות המובילות של התיאטרון היִידי, ואף כיכב במספר סרטי קולנוע ביידיש.

אוישר היה בעל קול טנור עוצמתי. היו שכינו אותו "הארי השואג". במקביל להקפדה על שמירת הנוסחים הנהוגים אצל יהודי בסרביה ולשימוש במוטיבים עממיים רומנים (משירי דוינה, ריקודי סרבה וכו') השפעת מוזיקת הג'אז עליו הייתה רבה ואף על המקצבים בהם שר חזנות. כדי לשמוע הקלטה של אוישר שר חזנות "רצינית", ניתן לשמוע את קטעי החזנות שהקליט עבור הסרטים בהם שיחק תפקיד חזן.

בתחילת שנות הארבעים חתם עם חברת האופרה של שיקגו, אך עבודתו הופרעה על ידי התקפי לב חוזרים ונשנים. בשנת 1956 כיכב בתפקיד האחרון שלו בסרט "שירה באפילה", שם שיחק את התפקיד הראשי כליאו, ניצול מחנות הריכוז הנאציים שסובל ממחלת השכחה. הסרט היה ככל הנראה הראשון מסרטי השואה שעסק בטראומת השואה. מוישה אוישר נפטר בניו יורק בשנת 1958 בגיל 52 מהתקף לב ונקבר בפארמוס ניו גרז'י.

בנישואיו הראשונים היה נשוי לשחקנית והזמרת היידשאית פלורנס וייס, עמה התחתן ב-1929, הופיעה עימו בקונצרטים ובשלושת סרטיו שיצאו בשנות השלושים. בנישואיו השניים היה נשוי לתיאדורה, פסנתרנית אותה הכיר בהופעותיו. מנישואיו אלו נולדה ביתו היחידה שושנה שהייתה נשואה לעורך הסרטים ארמונד ליבוביץ. אחותו פריידל אוישר הייתה זמרת ושחקנית יידישאית נודעת.

החזן הצבאי הראשי אריה בראון הושווה פעמים רבות לאוישר, מאחר שהיה דמיון רב בין הקולות של השניים. בראון נהג לשיר יצירות מהרפרטואר של אוישר, ופרסם בארץ את היצירה "אמר רבי אלעזר" בביצועו עם מקהלת הרבנות הצבאית.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בן החזן, The Cantor's son, דעם חזנס זינד'ל (1937)
  • הנפח המזמר, The singing Blacksmith, יענקעל דער שמיד (1938)
  • חזן העיר וילנה או האברך מווילנה, Overture to glory, דעם וילנער שטאט חזן (1939) אודות חייו של יואל דוד סטרשונסקי לוינזון
  • Singing in the dark‏ (1956)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה אוישר בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משה_אוישר&oldid=39178457"