מתקן התפלה אשקלון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מתקן התפלה  |
| שימוש | התפלת מים |
| מדינה |
ישראל |
| בעלים | קרן קיסטון - 50%, ורידיס - 50% |
| מידע טכני | |
| מידע נוסף | תפוקה: 118 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה |
| קואורדינטות | 31°38′13″N 34°31′36″E / 31.63695°N 34.52673611°E |
|
(למפת השפלה רגילה)   מתקן התפלה אשקלון  | |
  | |
מתקן התפלה אשקלון הוא מפעל התפלת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה (SWRO) המספק מים באיכות מי שתיה למערכת המים הארצית בישראל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 1999, קיבלה ועדת השרים לכלכלה בראשות שר האוצר, אברהם שוחט, ההחלטה על הקמת מספר מתקני התפלה בישראל, כדי להתמודד עם המחסור במים שפירים בישראל בטווח הארוך[1].
בסוף שנת 2000 הוקם המיזם המשותף "VID Desalination", על ידי חברת הנדסת התפלה (IDE), תאגיד ויאוליה הצרפתי (שבאותה עת פעל בשם "ויוונדי") וקבוצת דנקנר השקעות כדי להתמודד במכרז להקמת המתקן[2]. בספטמבר 2001 זכתה הקבוצה במכרז, לאחר הציעה למכור את המים שתפיק במחיר של 50 סנט לקוב[3].
המתקן הוקם במתחם קצא"א בסמוך לאשקלון, בהשקעה של מעל למיליארד ש"ח. בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT). החברה הקימה את המפעל ואוחזת בזיכיון להפעלתו למשך 25 שנים עד להעברתו למדינת ישראל[4]. הקמת המתקן החלה בספטמבר 2002, כאשר בנק לאומי סיפק מחצית מהמימון הדרוש לפרויקט[5]. את המחצית השנייה של המימון סיפקו גופים מוסדיים[6].
המתקן החל לפעול ב-4 באוגוסט 2005[7] והחל להעביר מים לחברת "מקורות" ב־23 באוגוסט 2005. המתקן סיפק באותה שנה 24 מיליון מטר מעוקב (מלמ"ק) מים[8], ומאז הוא מספק מי שתייה לקו ירקון-נגב של המוביל הארצי בנוסף למקורות הישנים של המפעל. בינואר 2010, חתם מיזם VID המפעיל את המתקן, על הסכם עם בנק לאומי למימון הרחבת המתקן מהיקף של כ-100 מיליון קוב בשנה, בכ-18 מיליון קוב נוספים[9]. התפוקה מאז ההרחבה עומדת על 118 מיליון מטרים מעוקבים של מים באיכות מי שתייה בשנה, כ- 5% מתצרוכת המים השנתית בישראל. המתקן באשקלון היה הראשון בתוכנית ממשלת ישראל להקים מתקני התפלת מי ים עם כושר יצור של 505 מלמ"ק עד שנת 2013.
בינואר-פברואר 2016 הושבת המתקן לפחות פעמיים עקב זיהום במי הים שנגרם בעקבות משבר המים ברצועת עזה וכן שפכים של מתקן טיהור השפכים בצפון הרצועה[10].
באוגוסט 2020 רכשה קרן קיסטון 50% ממניות המתקן מידי חברת IDE טכנולוגיות[11].
מבנה המתקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]למתקן שלושה קווי יניקה השואבים מים ממרחק של קילומטר מהחוף ומעומק של כחמישה עשר מטרים. ראשית עוברים המים סינון ראשוני, לאחר מכן מועלה לחץ המים ל־70 בר והמים עוברים דרך ממברנות חדירות למחצה לביצוע תהליך ההתפלה באמצעות אוסמוזה הפוכה. לאחר סיום התהליך ההתפלה מושבת למים המותפלים הקשיות הנדרשת למי שתייה והם מועברים לחברת מקורות והתמלחת מוחזרת לים[4].
מקור האנרגיה, הרכיב בעל העלות הגבוהה ביותר בתהליך ההתפלה, הוא תחנת כוח עצמאית שהוקמה למטרה זו, הפועלת על גז טבעי והמופעלת על ידי קבוצת דלק[12].
המתקן, שהוא השלישי בגודלו מסוגו בעולם (לאחר מתקן התפלה שורק ומתקן התפלה חדרה), זכה בפרס "מתקן ההתפלה של השנה ב-2006" מטעם GWI - Global Water Intelligence משום היותו הגדול ביותר בעולם באותה התקופה (הוא זכה בפרס שנה בלבד לאחר התחלת פעילותו), והיווה אבן דרך משמעותית בתעשיית ההתפלה בישראל ובעולם[13].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מתקן התפלה אשקלון, החשב הכללי, משרד האוצר
- מתקן התפלת מים באשקלון, אתר קבוצת ואוליה ישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד חיון, הממשלה מתמודדת עם המחסור במים: שנת 2010 - נקודת המבחן, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1999
משה ליכטמן, החמיץ את הסרט: תשתיות - אברהם שוחט, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2002 - ^ דליה טל, התפלה: המתמודדים מתכוננים למיכרז, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2000
- ^ אלי דניאל, קבוצת דנקנר-תשובה-עופר-ויוונדי זכתה במכרז להקמת מתקן התפלת מי ים באשקלון ב-150 מיליון דולר, באתר TheMarker, 3 בספטמבר 2001
אופק גבאי, דנקנר, אלרן, איי.די.אי טכנו' וויונדי זכו במכרז להקמת מתקן התפלה באשקלון ב-150 מיליון ד', באתר גלובס, 3 בספטמבר 2001 - ^ 1 2 רשמי סיור מקצועי: מתקן ההתפלה אשקלון, חדשות העמותה למכשירנות ובקרה ישראל
- ^ דליה טל, החלו העבודות להקמת מתקן ההתפלה הראשון באשקלון; יפיק מים בעוד שנתיים, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2002
- ^ דליה טל, הקונסורציום המקים את מתקן ההתפלה באשקלון יזמין גופים מוסדיים לקחת חלק במימון, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2002
- ^ מתקן התפלת המים הגדול בעולם החל לפעול באשקלון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 באוגוסט 2005
- ^ הודעה לעיתונות, מנהלת המחלקה לאספקת מים ב"מקורות", שרה חקלאי: מצב אספקת המים בשנת 2005 וצפי לשנת 2006
- ^ עמירם ברקת, מתקן ההתפלה באשקלון יורחב בהשקעה של 55 מיליון שקל, באתר גלובס, 18 בינואר 2010
- ^
נטע אחיטוב, משבר המים בעזה: מגפות וזיהומים בשטח ישראל והמוני עזתים שצובאים על הגדר, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2016
- ^ עומרי כהן, קרן קיסטון תשלם 250 מיליון שקל עבור 50% ממתקן ההתפלה באשקלון, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2020
- ^ ים תטיס תספק גז טבעי למתקן ההתפלה באשקלון, באתר ynet, 16 באוגוסט 2005
- ^ גדי גולן ודליה טל, המתקן באשקלון - "מתקן התפלת המים של השנה", באתר גלובס, 2 באפריל 2006
