ניחוש
ניחוש הוא ניסיון ללמוד על העתיד באמצעים לא רציונליים.
במזרח התיכון הקדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשים בימי קדם האמינו כי אותות נושאים מסר אלוהי מן האלים שלהם, והיו זקוקים למישהו שיפרש עבורם אותות אלו.
אותות אלה כללו תופעות טבע שעלולות לנבא על אסון (למשל ליקוי חמה או ליקוי לבנה), התנהגותם של בעלי חיים, בעיקר בדרכם להיות מוקרבים, לידות חריגות של בעלי חיים ובני אדם. לשם פירוש תופעות אלו היו בעלי מקצוע מלומדים שנעזרו בספרים במטרה לפרש את הסימנים האלה.
הנחשים היו משתמשים בעזרים טבעיים (קראו בכוכבים, בתופעות מטאורולוגיות, בתצורות קרקע, בשמן צף על גבי מים, בעשן קטורת, בזרימת מים ובמעוף הציפורים) באיברים של בעלי חיים (בעיקר כבד של כבש) ובעזרים מלאכותיים, למשל, מודל חימר של כבד כבשים, התשובות לשאלה היו בדרך כלל תשובות של "כן" או "לא".
ניתוחי המצב של חלק מהנחשים נרשמו על לוחות ונמצאו בחפירות ארכאולוגיות. דגמי חימר של כבדי כבש נמצאו בחפירות באוגרית, חצור, מגידו ועוד.
ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ניחוש (יהדות)
החוק המקראי שהכיר נחשים, אסר על הסתייעות בהם: ”לֹא תְנַחֲשׁוּ, וְלֹא תְעוֹנֵנוּ.” (ויקרא י"ט כו). אולם התנ"ך מזכיר מספר פעמים שהפרקטיקה הזו הייתה מקובלת, למשל על מנשה מלך יהודה נאמר: ”והעביר מנשה את בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וידענים הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיס” (מלכים ב' כ"א ו).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יונתן בן-דב, השלכות רעיוניות של הניחוש והאסטרונומיה ממסופוטמיה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום טז, 2006, עמ' 287–300
- Sarah Iles Johnston, Peter T. Struck (ע), Mantikê: Studies in Ancient Divination, Brill, 2005
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סימנים, דף שער בספרייה הלאומית- ניחוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
