נינה פוש

נינה פוש
Nina Foch
	נינה פוש בסרט "אמריקאי בפריז", (1951)
לידה	20 באפריל 1924; ליידן, הולנד
פטירה	5 בדצמבר 2008 (בגיל 84); לוס אנג'לס, ארצות הברית
מקום קבורה	פורסט לאון ממוריאל פארק
שם לידה	Nina Consuelo Maud Fock
מדינה	ארצות הברית, ממלכת ארצות השפלה
תקופת הפעילות	1943–2007 (כ־64 שנים)
מקום לימודים	האקדמיה האמריקאית לאמנויות הדרמה (1942); בית הספר למשחק סטלה אדלר ;
בן או בת זוג	ג'יימס ליפטון (1954–1959)
פרסים והוקרה	כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
	פרופיל ב-IMDb

נינה פוש (בהולנדית: Nina Foch; ‏20 באפריל 1924 – 5 בדצמבר 2008) הייתה שחקנית קולנוע וטלוויזיה הולנדית-אמריקאית. פוש הייתה מועמדת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 1954 על הופעתה בסרט "ידים רעבות לשלטון" (Executive Suite).

ביוגרפיה

פוש נולדה בשם נינה קונסואלו מוד פוק בעיר ליידן שבדרום הולנד, בתם של השחקנית והזמרת האמריקאית קונסואלו פלוורטון ודירק פוק, מנצח הולנדי למוזיקה קלאסית. לאחר שהורייה התגרשו הצטרפה פוש לאמה שחזרה לארצות הברית וגדלה בניו יורק. בצעירותה ניגנה על פסנתר ובעידוד אמה למדה גם משחק.

קריירת משחק

פוש החלה את דרכה בתעשיית הסרטים בהוליווד בשנת 1944 בסרט האימה "חזרתו של הערפד" בו הופיעה לצידו של השחקן המפורסם בלה לוגוסי. היא המשיכה את התנופה שלה בשנות ה-40 עם תפקידי משנה בדרמה המוזיקלית "לזכור את השיר" בתפקיד המוזיקאית הפולנייה קונסטנטיה חברתו של המלחין האגדי שופן (קורנל ויילד), בסרט הביכורים של רוברט רוסן "ג'וני או'קלוק" ובתפקיד ראשי בדרמת הפשע "שמי הוא ג'וליה רוס".

בשנות ה-50 השתתפה פוש בדרמה המוזיקלית של וינסנט מינלי "אמריקאי בפריז" בתפקיד הנדבנית מיילו רוברטס, בדרמות התקופתיות "עשרת הדיברות" של ססיל ב. דה-מיל בתפקיד בתיה בת פרעה, "סקרמוש" בתור מלכת צרפת מארי אנטואנט ובקומדיות "צעירים לנצח" לצידם של דין מרטין וג'רי לואיס ו"לא חוקי". פוש הועמדה בשנת 1954 לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בתור המזכירה אריקה מרטין בדרמה של רוברט וייז "ידים רעבות לשלטון".

ב-1960 שיחקה פוש בדרמה ההיסטורית של סטנלי קובריק "ספרטקוס" בתפקיד הלנה גלברוס. בשנות ה-70 הופיעה בסרטו של אוטו פרמינגר "חברים כה טובים" ובסרטו של ברי גורדי "מהגוני" בתור גברת אוונס המנהלת של מעצבת האופנה טרייסי צ'מברס (דיאנה רוס). בשנת 1980 הועמדה פוש לפרס אמי על תפקיד אורח שעשתה בסדרה "לו גרנט".

בשנותיה האחרונות שיחקה פוש בסדרות טלוויזיה רבות כשחקנית אורחת והופיעה בסרטים "האש", "לאהוב או לא לאהוב" ובשנת 1993 הופיעה במיני סדרה "סיפורי סן פרנסיסקו", שעלתה בערוץ 4 הבריטי ומבוססת על סדרת הספרים מאת ארמיסטד מופין.

מחוץ לקריירת המשחק שלה עסקה פוש גם בהוראה, היא לימדה בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה שב"אוניברסיטת דרום קליפורניה".

חיים אישיים

פוש נישאה והתגרשה 3 פעמים במהלך חייה.

פוש נישאה לשחקן והמפיק ג'יימס ליפטון בשנת 1954, הם התגרשו ב-1959.
ב-1959 נישאה לתסריטאי דניס דה בריטו, לזוג נולד ילד אחד לפני שהתגרשו ב-1963.
בשנת 1967 התחתנה עם בעלה השלישי השחקן מייקל דוול, היא התגרשה ממנו בשנת 1993.

פוש מתה ב-5 בדצמבר 2008 ממחלת הדם התסמונת המיאלודיספלסטית בלוס אנג'לס בהיותה בת 84.

פילמוגרפיה נבחרת

קולנוע

חזרתו של הערפד (1944)
זעקתו של איש הזאב (1944)
אני אוהב מסתורין (1945)
בריחה בערפל (1945)
שמי הוא ג'וליה רוס (1945)
שיר שייזכר (1945)
ג'וני או'קלוק (1947)
העבר האפל (1948)
בתפקיד סתר (1949)
ג'וני אלגרו (1949)
האשמה של ג'נט איימס (1949)
אמריקאי בפריז (1951)
צעיר בעל רעיונות (1952)
סקרמוש (1952)
ידים רעבות לשלטון (Executive Suite) ‏(1954)
לא חוקי (1955)
צעירים לנצח (1955)
עשרת הדיברות (1956)
קאש מ'קול (1960)
ספרטקוס (1961)
גידג'ט מתבגרת (1969)
חברים כה טובים (1971)
סולטי (אנ') (1973)
מהגוני (1975)
הודיני הגדול (1976)
ג'ניפר (1978)
נומאדס (1986)
סליבר (1993)
מעשיות העיר (1993)
האש (1998)
מתוקה (2002)
לאהוב או לא לאהוב (2003)
פעם כשהיינו גדולים (2004, סרט טלוויזיה)

טלוויזיה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נינה פוש בוויקישיתוף

נינה פוש, ברשת החברתית פייסבוק
נינה פוש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
נינה פוש, באתר AllMovie (באנגלית)
נינה פוש, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
נינה פוש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)