סולון
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| סולון, מכונן החוקה האתונאית | |
| לידה |
630 לפנה״ס? אתונה העתיקה  |
|---|---|
| פטירה |
560 לפנה״ס? (בגיל 70 בערך) קפריסין, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
אתונה העתיקה |
| תקופת הפעילות |
המאה ה־7 לפני הספירה – המאה ה־6 לפני הספירה |
| תפקיד |
אפונימוס ארכון (594 לפני הספירה–593 לפני הספירה) |
  | |
סולון (ביוונית Σόλων) (638 לפנה"ס - 558 לפנה"ס) היה מדינאי, משורר, מחוקק וארכונט אתונאי, הזכור בעיקר בזכות כינון החוקה האתונאית. נחשב אחד משבעת חכמי יוון.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סולון נולד באתונה למשפחה מהמעמד הגבוה, עסק בחיבור שירים ליריים, אך עשה את מירב כספו בסחר - מקצוע שנחשב באותה תקופה לנחות, ולא ראוי לאיש המעמד הגבוה כמו סולון. את דרכו הפוליטית החל לאחר שאתונה נואשה מהמאבק במגארה על השליטה באי סלמיס. סולון עודד בשיריו את בני עירו לחדש את המאבק, ובעקבות כך מונה גם לעמוד בראש המסע לכיבוש מחודש של האי, שהסתיים בהצלחה. בשנת 594 לפנה"ס בעיצומו של משבר חברתי באתונה, הוצע לו לקבל על עצמו את תפקיד טיראן הפוליס. סולון סירב, אך ביקש ואכן נתמנה לארכון הפוליס.
הרפורמות של סולון
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם כניסתו לתפקיד פתח בשורה של רפורמות רבות. בתחום הפנים ביצע שינויים מרחיקי לכת, שכללו מעבר לשיטת שלטון חדשה של שלטון המבוסס על הון במקום ייחוס - טימוקרטיה. בשיטה זו האוכלוסייה חולקה לארבעה מעמדות, לפי שומת רכוש, שהוערכה במידות תבואה, שמן או יין. המעמדות, מהנמוך לגבוה: "תטים", פועלים שכירי יום, שתנובת אדמתם הייתה פחות מ-200 מדימנוי; "זאוגיטים" - חיילים הופליטים (אנשי הצמד, או הזוג) - שתנובת אדמתם הייתה עד 300 מדימנוי; "הִפֵיִס" - פרשים (לוחמים מעל סוס), שתנובת אדמתם הייתה עד 500 מדימנוי; ו-"פנטקוסיומדימנוי", אנשים שהשדות שלהם הפיקו יותר מ-500 מדימנוי של חיטה (כ-50 ליטר).[1] בין המעמדות הונהג מס מדורג, ויכולת מדורגת בנשיאת עול השלטון, כאשר לבני המעמד הגבוה יכולת להיבחר לכל המשרות.
ביטול עבדות לכלל תושבי הפוליס, שמיטת חובות, ואיסור על הלוואות בשיעבוד גוף, כדי שלא יחזור מצב של עבדות. בתחום המשפט הוא הנהיג שוויון בפני החוק. בית דין עממי (heliaia) לערעורים, אשר פעל בשיטת המשפט על ידי מושבעים. אפשרות לתביעות צד ג' - ייצוג על ידי אדם משכיל וכנגד מעשים שהיו עשויים להזיק למדינה, וזכות ערעור לבתי משפט כנגד מעשיו של נושאי משרה.
כמו כן, חוקק סולון חוקים חדשים רבים בנושאי פנים, לרבות מתן מעמד חוקי לבתי בושת. הוא ביצע מספר שינויים בחוקה האתונאית: ביטול החוקה של דרקון, שהייתה נוקשה ביותר, וקבעה עונש מוות כמעט על כל עבירה, וקביעת חוקים חמורים פחות, המשלבים יסודות יותר דמוקרטיים במשטר האוליגרכי של דורו.
בתחום החוץ ערך סולון שינויים בעיקר בתחום הכלכלי, ובכך אסר על ייצוא מוצרים בהם הייתה אתונה דלה כמו חיטה, אך עודד ייצוא מוצרים כמו יין ושמן זית בהם הייתה אתונה עשירה. בתחום הממשל הקים סולון את מועצת העם -הבולה (βουλή; boule), אשר מנתה 400 איש מרחבי העם, וכן שינה את שיטת בחירת הארכונים לבחירה המשלבת גם את רצון העם - על ידי הצבעה, וגם את "רצון האלים"- באמצעות הטלת פור. בהמשך לדרכו של דרקון, פרסם סולון את החוקים לעיני כל באגורה. החשיבות העיקרית של צעדים אלו היא קביעה של זכויות אדם בסיסיות ולא ניתנות לערעור בפוליס, לצד חיזוק מעמד הביניים והחלשת האצולה, שינויים שהיו פורצי דרך וצעד משמעותי בדרך לדמוקרטיה.
סיום הכהונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם סיום תקופת כהונתו בת השנה כארכון עזב את עירו, לאחר שהשביע את האתונאים שלא יישנו את חוקתו למשך 10 שנים, ויצא למסע בן עשר שנים ברחבי יוון ושכנותיה. סיפור ידוע שנקשר בשמו מתקופה זו (אם כי אמיתותו ההיסטורית מפוקפקת) מתאר את פגישתו עם קרויסוס מלך לידיה, בה סירב להודות בפני קרויסוס, שהוא האדם המאושר ביותר שפגש מעודו, בטענה שאף אדם אינו יכול להקרא מאושר טרם מת, שכן גורלו עלול להשתנות לרעה בכל רגע ורגע.
לפי הסיפור, מאוחר יותר, כאשר נכבשה לידיה על ידי הפרסים, קרויסוס נלקח בשבי על ידי כורש, ובעקבות כך הודה בצדקתו של סולון, וכששמע כורש את סיפורו הסכים בשל כך לחוס על חייו. סיפור המפגש בין סולון לקרויסוס שימש כהשראה לאחד מסיפוריו של הרצל, "סולון בלידיה". במהלך מסע זה הגיע גם לקפריסין ותכנן והקים שם עיר חדשה שנקראה על שמו - סולוי.
בתום מסעותיו חזר סולון לאתונה, שנשלטה באותו זמן על ידי קרובו הטיראן פייסיסטראטוס, ובה נשאר עד מותו, שנים ספורות לאחר מכן. על-פי המסורת, גופתו נשרפה ואפרו פוזר על-פני סלמיס.
הערכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סולון נחשב לאחר מותו כאחד ממנהיגי אתונה החשובים והמוערכים ביותר. את כל הרפורמה שלו ביצע ללא כל מעשה אלימות. סולון קידם את המדינה האתונאית והניח תשתיות שהביאו למימוש הדמוקרטיה האתונאית לאחר מכן. הרפורמה של סלון לא הצליחה לייצב את המדינה האתונאית, מעשיו של סולון הותירו רושם של כישלון מפואר, והאנרכיה המשיכה גם לאחר שלטונו.
אפלטון, שהיה מצאצאיו, ייחס לסולון את המסירה מדור לדור של סיפור אטלנטיס (אשר הוא עצמו שמע, לכאורה, במצרים) על מנת להעניק לסיפור משנה תוקף.
על קיומו של סולון אין מחלוקת במחקר. סולון מופיע בהיסטוריות של הרודוטוס,[2] הפרק השני בחיי אישים לפלוטרכוס נכתב אודותיו, ונזכר גם במדינת האתונאים לאריסטו. עם זאת, בהתחשב בריחוק הכרונולוגי ממועד ההתרחשויות ובכך שזרמים פוליטיים מנוגדים ביקשו לאמץ לעצמם את סולון כאב רוחני, נחשבים המקורות הללו כנגועים באנכרוניזם.[3] מקור נוסף לקיומו של סולון הוא סולון עצמו, שהשאיר אחריו כתיבה בדמות תעמולת בחירות מחורזת. כתיבה זו נחשבת לאמינה יותר משום שחריזה הנה קלה לזכירה ומורכבת לזיוף.
משיריו שהשתמרו תורגמו לעברית בידי שלמה שפאן, והופיעו בקובץ "שירת האלגיה היוונית" בהוצאת מוסד ביאליק.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריסטו, מדינת האתונאים / ; תרגם מיוונית, הקדים דברי מבוא והוסיף הערות דוד אשרי ; תרגם את קטעי הפיוט אביב מלצר. ירושלים : הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1968. הוצ' שביעית 2006
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פלוטארכוס, חיי סולון, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
סולון, באתר Discogs (באנגלית)
- סולון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סולון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)