לדלג לתוכן

סופווית' קאמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופווית' קאמל
Sopwith Camel
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב דו-כנפי
ארץ ייצור בריטניהבריטניה בריטניה
יצרן סופווית' אוויאיישן קומפני
טיסת בכורה 22 בדצמבר 1916
תקופת שירות יוני 19171918
צוות טייס אחד
יחידות שיוצרו 5490
משתמש ראשי גיס התעופה המלכותי
שירות האוויר של הצי המלכותי
גיס התעופה המלכותי
ממדים 
אורך 5.71
גובה 2.59
מוטת כנפיים 8.53
שטח כנפיים 21.46
משקל ריק 420
משקל טעון 660
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 185
קצב נסיקה 5.5
טווח טיסה מרבי 485
סייג רום 6,400
עומס כנף 30.8
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
תותחים 2 מקלעי ויקרס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
Clerget 9B עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סופווית' קאמלאנגלית: Sopwith Camel) היה מטוס קרב דו-כנפי בריטי ששירת בסוף מלחמת העולם הראשונה ויוצר על ידי "סופווית' אוויאיישן קומפני". למרות הקושי היחסי בשליטה בו, טייסים מנוסים ראו בו כלי תמרון מעולה ללא מתחרים. הוא התפרסם במספר ההפלות הגבוה שלו - 1,294 - יותר מכל מטוס אחר של מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה. מחקרים מאוחרים יותר טוענים שהמספר גבוה הרבה יותר והוא קרוב ל-3,000[דרוש מקור]. נעשה בו שימוש גם לתקיפות קרקע, בעיקר בסוף המלחמה, עת מטוסים חדישים יותר עלו עליו ביכולותיהם והוא איבד את יתרונו.

תכנון וייצור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רישום של המטוס מזוויות שונות

טיסת המבחן הראשונה של אבטיפוס הקאמל הייתה ב-22 בדצמבר 1916. הקאמל היה מיועד להחליף את הסופווית' פאפ ולכן הכינוי שלו בשלב הפיתוח היה "ביג פאפ". המנוע היה מכוסה באלומיניום, תא הטייס כוסה בעץ לבוד וגוף המטוס, הכנפיים והזנב כוסו בבד. שני מקלעי ויקרס מתואמים בקוטר 7.7 מ"מ היו מותקנים בקדמת תא הטייס. מעטפת אווירודינמית שהורכבה על המקלעים, יצרה כמין בליטה או דבשת שהובילה לשמו של המטוס, "קאמל", דהיינו גמל. בניגוד לקודמו הסופווית' פאפ או לסופווית' טריפליין, הקאמל לא נבנה במחשבה על נוחות הטייס. יכולת התמרון הגבוהה של הקאמל והקושי בשליטה בו נגרמו בשל ריכוז 90 אחוז ממשקל המטוס (הטייס, המנוע, הדלק והחימוש) בשני המטרים הקדמיים שלו. במהרה צבר הקאמל מוניטין גרועים אצל פרחי הטייס. בנוסף, היה מנוע הקאמל רגיש לתערובת הדלק בה הוזן וטעות בתערובת עלולה הייתה לגרום לו להשתנק ולכבות בשעת המראה. כמו כן, היה מכל דלק מלא מדי עלול לשנות את מרכז הכובד של המטוס ולהביא גם הוא להתרסקויות בשעת המראה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופווית' קאמל בוויקישיתוף