סיגנוס (חללית)
החללית סיגנוס מתקרבת אל תחנת החלל הבינלאומית בטיסה הראשונה שלה, 29 בספטמבר 2013 | |||||||||||||
מידע כללי | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ייעוד | חללית אספקה ל־ISS | ||||||||||||
יצרן | אורביטל סיינסס וטאלס אלניה ספייס | ||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||||
היסטוריית פעילות | |||||||||||||
סטטוס | פעיל | ||||||||||||
מפעיל | נאס"א | ||||||||||||
משגר | אנטרס | ||||||||||||
טיסה ראשונה | 18 בספטמבר 2013 | ||||||||||||
ביצועים | |||||||||||||
טווח פעולה | מסלול LEO | ||||||||||||
כושר נשיאה |
דגם ראשוני: 2,000 ק"ג דגם משופר: 2,700 ק"ג | ||||||||||||
| |||||||||||||
סיגנוס (באנגלית: Cygnus; מלטינית: "ברבור", על שם קבוצת הכוכבים ברבור) היא חללית מטען בלתי מאוישת המפותחת על ידי Orbital Sciences Corporation וטאלס אלניה ספייס במסגרת תוכנית COTS של נאס"א. מטרתה להעביר אספקה אל תחנת החלל הבינלאומית (ISS). מאוגוסט שנת 2000 מגיעה רוב האספקה אל ה־ISS על ידי חלליות רוסיות מסוג פרוגרס, אך שוגרו גם מספר חלליות אירופאיות מסוג ATV וחלליות יפניות מסוג HTV. אספקה אמריקאית הייתה מגיעה על גבי מעבורות החלל שלה, אך אלו פרשו במהלך 2011. על מנת להחליף את המעבורות הכריזה נאס"א על תוכנית COTS, שמטרתה להמריץ חברות פרטיות לפתח חלליות, כך שתעשיית החלל תתמסחר. תוכנית COTS מפקחת גם על פיתוח חללית הדרגון של חברת SpaceX.
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר חברת רקטפליין קיסטלר לא הצליחה להשיג את סכומי הכסף להם התחייבה במסגרת השלב הראשון של תוכנית COTS, ב־18 באוקטובר 2007, החליטה נאס"א לבטל את ההסכם שחתמה איתה על פיתוח ה־K-1, ולהעניקו לחברה אחרת.[1] ב־19 בפברואר 2008 הודיעה נאס"א כי בחרה באורביטל סיינסס והעניקה לה את החוזה.[2] ב־23 בדצמבר 2008 העניקה נאס"א לאורביטל חוזה על סך 1.9 מיליארד דולר במסגרת תוכנית CRS (תוכנית מקבילה ל־COTS האחראית על השימוש המבצעי בחלליות). על פי החוזה, על אורביטל סיינסס יהיה לשגר אל תחנת החלל הבינלאומית 20 טון מטען ב־8 משימות עד ל־2016.[3]
באפריל 2010 הציגה אורביטל דגם בגודל מלא של הסיגנוס בסימפוזיון החלל הלאומי (NSS) שהתקיים בקולורדו ספרינגס, קולורדו.
טיסת המבחן הראשונה של חללית הסיגנוס, המשוגרת על גבי משגר אנטרס (ידוע גם כטאורוס 2), תוכננה במקור לשיגור בדצמבר 2010.[4] בסופו של דבר היא שוגרה בהצלחה ב־18 בספטמבר 2013, וב־9 בינואר 2014 סיגנוס שוגרה למשימת האספקה המסחרית הראשונה שלה.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חללית הסיגנוס מורכבת משני חלקים מרכזיים: יחידת מטען מדוחסת (PCM) ויחידת שירות (SM). ה־PCM מפותחת ומיוצרת על ידי טאלס אלניה ספייס, ונפחה בדגם הראשוני הוא 18 מ"ק.[5] ה־SM מפותחת ומיוצרת על ידי אורביטל סיינסס, והיא מתבססת על הרכיב STAR פרי פיתוחה של אורביטל, המשמש כבסיס ללוויינים מפיתוחה. בנוסף ה־SM כוללת טכנולוגיות שפותחו עבור הגשושית שחר של נאס"א. ה־SM שוקלת 1,500 ק"ג בדגם הראשוני והיא תכלול את מערכת ההנעה של החללית ואת שני הלוחות הסולאריים שלה.[5] ארבע חלליות הסיגנוס הראשונות שיבנו וישוגרו יהיו מהדגם הראשוני, וכל אלו שיבואו לאחריהן יהיו מהדגם המשופר.[6]
הדגם המשופר יכלול PCM מוארך בעל נפח של 27 מ"ק ולוחות סולאריים קלים יותר. משקלה היבש של הסיגנוס מהדגם המשופר יהיה 1,800 ק"ג.[6] הסיגנוס מהדגם המשופר תשוגר על משגר אנטרס בעל שלב שני משופר מסוג קאסטור 30XL, ולכן תוכל לשאת 700 ק"ג יותר מאשר הדגם הרגיל.[7]
בעת משימה שגרתית תנווט החללית אל סמוך לתחנת החלל הבינלאומית, למקום בו הזרוע הרובוטית של התחנה, קנדארם2, תוכל ללכוד אותה ולעגנה לתחנה. שיטת עגינה זו זהה לחללית היפנית HTV ולחללית הדרגון (בתצורת אספקה).[5] סיגנוס לא תוכל להחזיר מטען לכדור הארץ, זאת מפני שאינה מצוידת במגיני חום שיגנו עליה בעת החדירה לאטמוספירה. עם זאת, ניתן יהיה להעמיסה בפסולת מהתחנה, בדומה לחלליות ה־ATV, HTV ופרוגרס, פסולת שתישרף יחד עם החללית באטמוספירה.[8] החלליות היחידות בהן ניתן להחזיר מטען לכדור הארץ הן הסויוז (המשמשת לשיגור צוותים לתחנה ולחזרתם לכדור הארץ) והדרגון.
ישנן שתי גרסאות נוספות לחללית הסיגנוס הנמצאות בבחינה: גרסה בה ה־PCM תוחלף ברכיבים לא מדוחסים (כגון ניסויים) שיורכבו על התחנה (באמצעות הזרוע הרובוטית או הליכות חלל), וגרסה שתכלול קפסולת חדירה לאטמוטספירה, שתאפשר להחזיר מטען ממסלול לכדור הארץ.[4][9]
משימות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשימה | כינוי משימה | טלאי | תאריך שיגור | משגר | דגם חללית | הערות | תוצאה |
---|---|---|---|---|---|---|---|
Orb-D1 | דייוויד לו | 18 בספטמבר 2013 | אנטרס | סטנדרטי | טיסת מבחן ראשונה. עגנה עם בתחנת החלל הבינלאומית. משימה שנייה למשגר האנטרס. | הצלחה | |
Orb-1 | גורדון פולרטון | 9 בינואר 2014 | אנטרס | סטנדרטי | משימת אספקה ראשונה לתחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
Orb-2 | ג'אניס ווס | 13 ביולי 2014 | אנטרס | סטנדרטי | משימת אספקה שנייה לתחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
Orb-3 | דיק סלייטון | 28 באוקטובר 2014 | אנטרס | סטנדרטי | המשימה נכשלה והתפוצצה מספר שניות לאחר תחילת השיגור, עקב כשל במנוע מסוג AJ-26 בשלב הראשון של המשגר האנטרס שנשא אותה. מנוע זה הוא גרסה מותאמת של המנוע הסובייטי NK-33,[10] ועקב הכישלון הוחלט להחליפו במנוע מסוג RD-181, שיסופק על ידי תאגיד אנרגומאש הרוסי.[11] | כישלון | |
OA-4 | דייק סלייטון 2 | 6 בדצמבר 2015 | אטלס 5 | משופר | שיגור ראשון של הדגם המשופר של החללית; על מנת לעמוד בלוח הזמנים והחוזה עם נאס"א לביצוע משימות אספקה מסחריות, הוחלט לא להמתין להשלמת משגר האנטרס המתוקן, ולשגר את החללית על גבי משגר אטלס 5. | הצלחה | |
OA-6 | ריק האסבנד | 23 במרץ 2016 | אטלס 5 | משופר | שיגור שני ממשגר אטלס 5. לחברת אורביטל יש הזדמנות גם להזמין שיגור שלישי ממשגר זה אם תהינה בעיות נוספות עם משגר האנטרס. | הצלחה | |
OA-5 | אלן פונדקסטר | 17 אוקטובר 2016[12][13] | אנטרס | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. התחברות מוצלחת בתאריך 23 באוקטובר 2016. | הצלחה | |
OA-7 | ג'ון גלן[14] | 21 באפריל 2017[15] | אטלס 5 401 | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
OA-8E | יוג'ין סרנן | 12 בנובמבר 2017 | אנטרס | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
OA-9E | ג'יימס ת'ומפסון | 21 במאי 2018 | אנטרס | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
NG-10 | ג'ון יאנג | 17 בנובמבר 2018 | אנטרס | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
NG-11 | רוג'ר צ'אפי | 17 באפריל 2019 | אנטרס | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
NG-12 | אלן בין | 2 בנובמבר 2019 | אנטרס | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
NG-13 | רוברט לורנס | 15 בפברואר 2020 | אנטרס | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
NG-14 | קלפנה צ'אולה | 3 באוקטובר 2020 | אנטרס | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
NG-15 | קתרין ג'ונסון | 20 בפברואר 2021 | אנטרס | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
NG-16 | אליסון אוניזוקה | 10 באוגוסט 2021 | אנטרס | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
NG-17 | פירס סלרס | 19 בפברואר 2022 | אנטרס | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. | עוגנת בתחנת החלל | |
NG-18 | TBA | אוגוסט 2022 | אנטרס | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. | מתוכנן | |
NG-19 | TBA | TBA | אפריל 2023 | אנטרס | משופר | משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. | מתוכנן |
נאס"א הזמינה שש משימות נוספות, סיגנוס NG-20 – NG-25, לאספקת תחנת החלל הבינלאומית (ISS) עד 2026.[16]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של סיגנוס (באנגלית)
- החללית באתר אורביטל סיינסס קורפוריישן (באנגלית)
- החללית באתר טאלס אלניה ספייס (באנגלית)
- איתי נבו, החללית פרטית – הניסויים ישראליים, באתר "הידען", 14 בינואר 2014
- סיגנוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Time Runs out for RpK; New COTS Competition Starts Immediately
- ^ NASASpaceflight.com - Orbital beat a dozen competitors to win NASA COTS contract
- ^ NASA Taps SpaceX, Orbital Sciences to Haul Cargo to Space Station
- ^ 1 2 "Space Act Agreement with NASA and Orbital for COTS"
- ^ 1 2 3 "Cygnus Spacecraft factsheet at Orbital.com"
- ^ 1 2 "Cygnus Enhanced Spacecraft to Use Ultraflex™ Solar Arrays"
- ^ Space industry giants Orbital upbeat ahead of Antares debut
- ^ "Cygnus Advanced Manoeuvring Spacacecraft Fact Sheet"
- ^ "Orbital Sciences Scores NASA’s Commercial Orbital Transportation Services (COTS) Award Worth $170M"
- ^ Jeff Foust, Turbopump in AJ-26 Engine Implicated in Antares Failure, SpaceNews, November 10, 2014
- ^ Chris Bergin, Cygnus set for December Atlas V ride ahead of Antares return, NASA Spaceflight, August 7, 2015
- ^ גף פאוסט, חזרה לטיסה של משגר אנטרס מתוכנן לתחילת אוקטובר, אתר spacenew.com, מתאריך 13 בספטמבר 2016
- ^ NASA Space Station Cargo Launches from Virginia on Orbital ATK Resupply Mission הודעת נאס"א מתאריך 18 באוקטובר 2016
- ^ אורביטל ATK מקדישה את החללית סיגנוס לזכר ג'ון גלן אתר נאס"א, 10 במרץ 2017
- ^ החללית ג'ון גלן מגיעה לתחנת החלל אתר nasaspaceflight, מתאריך 21 באפריל 2017
- ^ NASA Orders Additional Cargo Flights to Space Station, nasa.gov, Mar 25, 2022