שחר (גשושית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שחר Dawn
Dawn Flight Configuration 2.jpg
המחשת אמן של הגשושית שחר
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל JPL, UCLA, Orbital
תאריך שיגור 27 בספטמבר 2007
משגר דלתא 2
אתר שיגור SLC-17B, נמל החלל קייפ קנוורל
זיהוי NSSDC 2007-043A
אתר אינטרנט http://dawn.jpl.nasa.gov/
משימה
סוג משימה ביצוע יעף / מקפת
ביצוע יעף על מאדים
ביצוע היעף 4 בפברואר 2009
לוויין של וסטה, קרס
כניסה למסלול וסטה: 16 ביולי 2011
קרס: פברואר 2015 (משוער)
מסלול מסלול קוטבי
עזיבה הגשושית עזבה את וסטה ב-9 בספטמבר 2012
משך המשימה עד יולי 2015
מידע טכני
משקל 1,240 ק"ג
כוח 1,300 ואט
שיגור שחר על גבי דלתא 2 מ-LC-17 מנמל החלל קייפ קנוורל
מסלולה המתוכנן של הגשושית שחר

שחראנגלית: Dawn) היא גשושית שנשלחה על ידי נאס"א לחקור את שני הגופים הגדולים ביותר בחגורת האסטרואידים - וסטה וקרס. המשימה מנוהלת עבור נאס"א על ידי המעבדה להנעה סילונית והמכון הטכנולוגי של קליפורניה כחלק מתוכנית דיסקברי. הגשושית שוגרה ב-27 בספטמבר 2007, היא חקרה את וסטה בין ה-16 ביולי 2011 ל-9 בספטמבר 2012. כיום, הגשושית בדרכה אל קרס, ועתידה להגיע אליו בשנת 2015. שחר הוא הכלי הראשון שחוקר את האסטרואידים וסטה וקרס.

מנוע היונים החדשני של הגשושית מאפשר לה להיות החללית הראשונה שתקיף שני גופים חיצוניים (שלושה כולל השמש). כל המשימות הקודמות שנשלחו לחקור מספר גרמי שמיים (כמו למשל תוכנית וויאג'ר) השתמשו במנועים קונבנציונליים והיו מסוגלים לבצע יעפים בלבד.

מידות ומכשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהלוחות הסולאריים מכונסים (בשיגור), אורך הגשושית הוא 2.36 מטרים. כשהלוחות פרושים לגמרי אורכה 19.7 מטרים.

המכשור שהגשושית נושאת כולל:

בנוסף למכשירים אלו, נשלח על גבי הגשושית מיקרוצ'יפ המכיל את שמותיהם של 360,000 חובבי חלל. השמות נאספו דרך האינטרנט כחלק ממאמץ למשוך לפרויקט עניין ותשומת לב של הקהל הרחב.

מהלך המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחר שוגרה ב-27 בספטמבר 2007 מ-LC-17B בנמל החלל קייפ קנוורל על משגר דלתא 2. השיגור תוכנן להתבצע שלושה חודשים לפני כן, ב-20 ביוני, אבל החללית סבלה ממספר בעיות שגרמו לדחיית השיגור. משגר הדלתא 2 הביא את הגשושית למהירות של 11.46 ק"מ לשנייה אז הופעל מנוע היונים של הגשושית. לאחר בדיקת מנוע היונים שארכה 11 יום, ב-17 בדצמבר 2007 הוכנסה הגשושית למסלול שיוט. ב-31 באוקטובר 2008 השלימה "שחר" תמרון שגרם לה לבצע יעף על פני מאדים ב-2009, ולהשתמש בו כמקלעת כבידתית. ב-20 בנובמבר 2008 ביצעה הגשושית את תיקון המסלול הראשון שלה (TCM1) בהפעילה את מנוע מס' 1 למשך 11 דקות. בעקבות ההתקבצות הסולארית של הגשושית התברר כי תיקון מסלול שתוכנן לינואר 2009 אינו נדרש.

הגשושית חלפה בקרבה מרבית אל מאדים ב-17 בפברואר 2009 תוך שימוש בכוח המשיכה של מאדים לצורך מקלעת כבידתית. באותו יום הכניסה הגשושית את עצמה ל"מצב-בטוח" (Safe Mode) בגלל כשל במחשב הגשושית, אך חזרה לתפקוד רגיל יומיים לאחר מכן.

ב-3 במאי 2011 צילמה הגשושית את תצלומה הראשון של וסטה, ממרחק של 1.2 מיליון ק"מ, והחלה בשלב ההתקרבות. ב-12 ביוני 2011 הואטה מהירות הגשושית כהכנה לכניסתה למסלול סביב וסטה. הגשושית תוכננה להיכנס למסלול סביב ווסטה ב-16 ביולי לאחר הפעלת המנוע שלה. כיוון שבעת הפעלת המנוע, אנטנת הגשושית מכוונת לכיוון הנגדי לכדור הארץ, המדענים והטכנאים בכדור הארץ לא יכלו לדעת אם התמרון הושלם בהצלחה. ב-17 ביולי קיבלה נאס"א אותות מהגשושית (שהחזירה את האנטנה לכיוון כדור הארץ) כי היא נכנסה בהצלחה למסלול סביב וסטה.

ב-13 בדצמבר 2011 נכנסה הגשושית למסלולה הנמוך ביותר עד כה סביב וסטה, בגובה של 210 ק"מ מפניו, והחלה בשלב המיפוי. ב-9 בספטמבר 2012 קיבלה נאס"א אותות מהגשושית המעידים על יציאתה משדה הכבידה של וסטה וכיום היא בדרכה לקרס ועתידה להגיע אליו בפברואר 2015.

ציוני דרך:

לאחר סיום המשימה ביולי 2015 הגשושית עשויה לקבל משימה חדשה. לגשושית לא אמור להישאר מספיק דלק לעזוב את קרס אבל מידע מדויק יתקבל רק לאחר הגעת הגשושית אליו.

תצלומים מווסטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כניסה למסלול

במסלול

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]