סמל העיר בית שאן
 | |
| סמל העיר הרשמי | |
| גרסאות | |
|---|---|
 | |
| סמליל העיר בית שאן | |
| פרטים | |
| המחזיק בסמל | עיריית בית שאן |
| תאריך אימוץ | 1983 |
| התקנים | |
| מוטו | זו בית שאן |
| פרטים נוספים | |
| גרסאות קודמות |
 סמלה הראשון של העיר |
סמל העיר בית שאן הוא סמל רשמי של העיר בית שאן והעייריה. הסמל הנוכחי אומץ ב-1983.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסמל הראשון עוצב בשנת 1956, בהוראת ראש העיר אפרים דובק ונכללו בו עץ תמר, רכסי הרים, כתובת עתיקה והכתובת "זו בית שאן" בתחתית הסמל. בשנת 1983, עודכן הסמל בהוראת מועצת העיר בראשות שלמה בן לולו על פי מדליון שהפיקה החברה הממשלתית למדליות. במדליון נכללו שני קווי מים, חלק מחומת העיר, מנורה ושופר.
תיאור הסמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסמל מורכב ממגן חום ועליו חותם לבן הכולל את המרכיבים הבאים:
- עץ התמר - עץ שנפוץ מאוד בנוף הטבעי של עמק בית שאן בזכות האקלים החם וריבוי המעיינות. התמר הוא גם הסמל של שבט מנשה שבית שאן נמצאת בנחלתו.[1]
- גלים כחולים - מסמלים את שפע המים במעיינות באזור. בסביבת בית שאן מעל ל-30 מעיינות הנובעים ממערב לעיר במפלס גבוה יותר ולכן זורמים אל העיר. בסביבה גם זורמים גן השלושה, נחל חרוד ובעבר גם נחל עמל.
- מחתה, שופר ומנורה - סמלים יהודיים שנמצאו על רצפת הפסיפס בבית הכנסת בתל אצטבה שמצפון לעיר והעידו על חיים יהודיים בעיר בתקופה הרומית ביזנטית.
- תיאטרון רומי - מסמל את התיאטרון הגדול שהתגלה בחפירות בית שאן העתיקה ומתוארך לסוף המאה השנייה לספירה.
- קיר אבן - מסמל את החומה הביזנטית שהקיפה את העיר ואת חומת העיר שמוזכרת בספר שמואל במלחמה בין הפלשתים לישראלים בהנהגת שאול המלך. במלחמה זו נפלו שאול ובניו וגופותיהם נתלו על החומה.[2] בתקופה הביזנטית נבנתה חומה שהקיפה את העיר ובה 6 שערים.
- הרים - מסמלים את הנוף הנשקף מהעיר ומעמק בית שאן – הרי הגלעד במזרח, הרי הגלבוע במערב ורמות יששכר מצפון. השופט גדעון נלחם במדיינים שפשטו על העמק.[3]
בשולי המטבע שתי כתובות, בחלקו העליון כתובת בעברית עתיקה מברכת משה ליוסף, ממנו יצא שבט מנשה:
ממגד שמים מעל ומתהום רובצת תחת...
ובחלקו הכתובת "זו בית שאן", מוטו הסמל, שלקוח מספר המדרשים בראשית רבה, שנכתב במדרש על ברכת משה מספר דברים. ברכה זו נאמרה גם בספר בראשית.[4]
משמעות הסמל מתמקד בייצוג הן את העבר, המיוצד בתיאטרון הרומי, בקיר האבן ובסמלים היהודיים, והן את ההווה, המיוצדים בגלים הכחולים, ההרים ועץ התמר.
סמליל
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמליל העיר מציג את שמה של העיר בעברית, ומעליו שלוש קשתות של סמלים בצבעים כתום, ירוק וכחול, ומסמלים את המים הרבים ושפע הירוק שמסביב לעיר, הכתום מסמל את התעשייה והקשתות מסמלות את האמפתיאטרון הידוע בעתיקות העיר.
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמל העיר מונצח על בול של דואר ישראל משנת 1965 בערך נקוב של 0.25 ל"י בעיצוב האחים שמיר.[5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר יהושע, פרק י"ז, פסוק י"א: ”ויהי מנשה ביששכר בית שאן ובנותיה”
- ^ ספר שמואל א', פרק ל"א
- ^ יהודה איזנברג, שופטים ו-ח: מלחמת גדעון, דעת
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"ה: ”ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם”
- ^ הבול באתר התאחדות בולאי ישראל
 | ||
|---|---|---|
| ערים | בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • צפת • קריית שמונה • שפרעם |  |
| מועצות מקומיות | אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בית ג'ן • בענה • ג'וליס • ג'ש • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • יאנוח-ג'ת • יפיע • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר תבור • מג'דל שמס • מגדל • מטולה • מע'אר • מעיליא • סאג'ור • עיילבון • עין מאהל • עין קנייא • קצרין • ראש פינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי | |
| מועצות אזוריות | אל-בטוף • בוסתאן אל מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
| מחוז הצפון • מחוז חיפה • מחוז תל אביב • מחוז המרכז • מחוז ירושלים • מחוז הדרום • מחוז יהודה ושומרון | ||