פריידור
| |||
 | |||
| מדרחוב מרכזי בעיר (2013) | |||
| מדינה |
 בוסניה והרצגובינה | ||
|---|---|---|---|
| ישות מדינית |
 רפובליקה סרפסקה | ||
| ראש העיר | מילנקו ג'אקוביץ' (2018)[1] | ||
| תאריך ייסוד | שלהי המאה ה-17 | ||
| שטח | 17.39 קמ"ר | ||
| גובה | 136 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 89,397 (2013) | ||
| ‑ במטרופולין | 97,588 (2013) | ||
| ‑ צפיפות | 1,860 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| קואורדינטות | 44°58′51″N 16°42′51″E / 44.98083°N 16.71417°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.prijedorgrad.org/sr-BA | |||
פְּרִייֶדוֹר (בבוסנית: Prijedor) היא עיר ורשות מקומית בצפון רפובליקה סרפסקה אשר בבוסניה והרצגובינה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב הוקם על ידי העות'מאנים במחצית השנייה של המאה ה-17 כחלק ממצודת גבול מול ממלכת הבסבורג. ב-1873 חוברה פריידור לקו מסילת הברזל לבאניה לוקה וחלה בה גאות כלכלית. נפתח בה מכרה בוקסיט וכן בתי חרושת לייצור נייר ועיבוד עצים. כן הפך האזור מרכז גידול לשזיפים.[2][3]
לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) במסגרתה הובסו העות'מאנים, השתלטה האימפריה האוסטרו-הונגרית דה פקטו על אזור בוסניה וב-1908 סיפחה אותו דה יורה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה פריידור בשטחי ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים אשר הפכה בהמשך לממלכת יוגוסלביה.
ב-6 באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, תקפה גרמניה הנאצית את יוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. בהמשך, נמסר אזור בוסניה לחזקת ממשלת הבובות של האוסטאשה. ב-1944 שוחררה פריידור על ידי כוחות הפרטיזנים של טיטו ובהמשך נכללה בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה.
בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך התפרקותה האלים של יוגוסלביה וכחלק ממנו פרצה מלחמת בוסניה. במהלך המלחמה, בוצע בפריידור טיהור אתני של מוסלמים ובוסניאקים. מעריכים כי כ-3,000 אזרחים נרצחו בפריידור. ב-1995 עלה בידי צבא בוסניה והרצגובינה להשתלט על העיר.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים הגיעו לפריידור לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). ב-1880 הגיעו לפריידור מבלגרד סוחר הבדים יעקב מבורך ובני משפחתו. בהמשך, הגיעו לעיר מזאגרב מספר משפחות תעשיינים אמידות ומהם ניתן למנות את משפחות: הירשמן, זיידמן, ברגר ושיפר. ב-1900 התגורו בפריידור 57 יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה בפריידור פעילות ציונית והוקמה אגודת נוער בשם "בני ציון". בשנות ה-20 פעל בעיר בית תפילה באחד מבתי משפחות הקהילה וכן פעל בית עלמין יהודי קטן. ב-1931 התגוררו בעיר 49 יהודים ובפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 43 נפשות.
לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית והחלת שלטון הבובות של האוסטשה הוחל ברדיפות יהודים. בני הקהילה גורשו לבאניה לוקה ומשם ליאסנובאץ ואיש לא ניצל. 14 מבני הקהילה הצטרפו לכוחות הפרטיזנים של טיטו. שניים מהם: ראובן מבורך ושמואל קביליו הגיעו בהמשך לדרגת קולונל בצבא יוגוסלביה. 5 גברים ואישה אחת מקרב בני הקהילה שהצטרפו לפרטיזנים נפלו בקרבות. במהלך המלחמה חרבו בית התפילה ובית העלמין היהודי שפעלו במקום.[3][4][5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פריידור- "פריידור", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראש העיר פריידור ביוגרפיה, באתר הרשות המקומית פריידור (באנגלית).
- ^ תקציר ההיסטוריה של פריידור, באתר הרשות המקומית פריידור (באנגלית).
- ^ 1 2 הקהילה היהודית בפריידור, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמ' 281.
- ^ ריאיון עם הפרטיזן, קולונל שמואל קביליו, באתר ushmm.org (באנגלית).
- ^ היסטוריה של קהילת פריידור, באתר elmundosefarad (בבוסנית).
