צ'ארלס דינין
צ'ארלס דינין | |||||||
לידה |
4 במאי 1863 אדוארדסוויל, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
5 בפברואר 1940 (בגיל 76) שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
שם מלא | צ'ארלס סמואל דינין | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות אוק וודס, שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
השכלה | |||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
בן או בת זוג | בינה דינין | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
צ'ארלס סמואל דינין (באנגלית: Charles Samuel Deneen; 4 במאי 1863 – 5 בפברואר 1940) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מאילינוי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אילינוי ה-23 בשנים 1905–1913, הראשון מבין מושלי המדינה שכיהן בשתי תקופות כהונה רצופות שנמשכו בסך הכול שמונה שנים. הוא היה המושל במהלך המהומות הגזעיות הידועות לשמצה שהתרחשו בספרינגפילד ב-1908 (אנ'), אותן הוא סייע לדכא. בשנים 1925–1931 הוא כיהן כסנאטור מטעם אילינוי. קודם לכן, בשנים 1892–1894, הוא כיהן כחבר בבית הנבחרים של אילינוי. כעורך דין הוא היה התובע המוביל במשפט הרצח הידוע של אדולף לוטגרט (אנ').
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'ארלס דינין נולד באדוארדסוויל, אילינוי כבנם של סמואל ה. דינין ושל מרי פרנסס אשלי. הוא גדל בעיר לבנון שבאילינוי, וב-1882 סיים את לימודיו בקולג' מקנדרי שבעיר. לאחר מכן הוא למד משפטים במקנדרי ובקולג' יוניון למשפטים, ובמקביל פרנס את עצמו מהוראה בבית ספר. ב-1886 התקבל דינין ללשכת עורכי הדין של אילינוי. ב-1891 הוא נשא לאישה את בינה דיי מלוני. לזוג נולדו ארבעה ילדים.
ראשית הקריירה הפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקריירה הפוליטית של דינין החלה זמן קצר לאחר מכן, כאשר ב-1892 הוא נבחר לבית הנבחרים של אילינוי. בשנים 1896–1904 הוא שימש כפרקליט המדינה של מחוז קוק. ב-1896 הוא מינה את פרדיננד לי ברנט כעוזר פרקליט המדינה האפרו-אמריקאי הראשון באילינוי על פי המלצתו של נציב המחוז אדוארד ה. רייט. דינין וברנט עבדו יחדיו בשיתוף פעולה קרוב במשך שני העשורים הבאים.[1]
מושל אילינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1905 היה דינין למושל אילינוי ה-23. באותה שנה הוא תמך בהעברת חוק המדינה נגד מעשי לינץ'. באילינוי לא אירעו מעשי לינץ' רבים, אך ב-1909 נרצח ויל ג'יימס במעשה לינץ' שבו נכח המון של 10,000 איש בקהיר. ההמון גם רצח את הנרי סלזנר, גבר לבן, שלכאורה רצח את אשתו. דינין שלח את כוחות המשמר הלאומי כדי לדכא את האלימות. על פי החוק שעבר ב-1905, פיטר דינין את השריף פרנק א. דייוויס על כך שכשל בשמירה על ג'יימס וסלזנר, והתנגד ללחצים מקומיים להשיב אותו לתפקידו.
סנאטור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1924 הביס דינין את הסנאטור שכיהן עד אז תקופת כהונה אחת בלבד, מדיל מק'קורמיק, בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית לסנאט. באותה תקופה היה נהוג באילינוי לבחור סנאטור אחד מחלקה הדרומי של המדינה וסנאטור שני מאזור שיקגו, מושב אותו אייש מקומריק. בראשית 1925 התאבד מק'קורמיק, ואלמנתו, רות האנה מקורמיק (לימים חברת בית הנבחרים של ארצות הברית), האשימה בכך את דינין. בבחירות המקדימות של הרפובליקנים של 1930 היא הביסה את דינין, אך נוצחה בבחירות הכלליות על ידי ג'יימס המילטון לואיס. ב-1928 התפוצצה פצצה בביתו של דינין במהלך התפרצות אלימה של סיעות פוליטיות יריבות בשיקגו לפני הבחירות המקדימות של אותה שנה.[2]
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'ארלס דינין נפטר בשיקגו ב-5 בפברואר 1940. הוא נטמן בבית הקברות אוק וודס שבעיר. על שמו נקרא בית ספר למצוינות השוכן בדרום שיקגו.
נינו של דינין הוא השחקן ג'ייסון בגיי.[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צ'ארלס דינין באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- צ'ארלס דינין, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- צ'ארלס דינין באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- צ'ארלס דינין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Finkelman, Paul, ed. Encyclopedia of African American History, 1896 to the Present: From the Age of Segregation to the Twenty-first Century, Five-volume Set. Oxford University Press, USA, 2009. p137-138
- ^ SENATOR’S HOME IN CHICAGO IS BOMBED BY GANG Election Intimidation Throws City Into Terrorism, Healdsburg Tribune 27 March 1928 — California Digital Newspaper Collection.
- ^ Jason Beghe - Nationality Ancestry Race.