ריצ'רד אוגילבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד אוגילבי
Richard B. Ogilvie
ריצ'רד אוגילבי
ריצ'רד אוגילבי
לידה 22 בפברואר 1923
קנזס סיטי, מיזורי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במאי 1988 (בגיל 65)
שיקגו, אילינוי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ריצ'רד ביול אוגילבי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות רוזהיל, שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל אילינוי ה־35
13 בינואר 19698 בינואר 1973
(4 שנים)
סגן מושל אילינוי פול סיימון
נשיא מועצת הנציבים של מחוז קוק
19661969
(כ־3 שנים)
→ סימור סיימון
ג'ורג' דאן ←
השריף של מחוז קוק
19621966
(כ־4 שנים)
→ פרנק ג. סיין
ג'וזף וודס ←
פרסים והוקרה
לב הארגמן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריצ'רד ביול אוגילביאנגלית: Richard Buell Ogilvie;‏ ‏22 בפברואר 192310 במאי 1988) היה פוליטיקאי אמריקאי מאילינוי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אילינוי ה-35 בשנים 19691973. אוגילבי לחם ונפצע במלחמת העולם השנייה, וטרם היותו מושל, הוא נודע כשריף של מחוז קוק שנאבק במאפיה בשנות ה-60.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד אוגילבי נולד בקנזס סיטי, מיזורי. ב-1940 הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בפורט צ'סטר שבמדינת ניו יורק. בעת שלמד באוניברסיטת ייל, הוא התגייס ב-1942 לצבא ארצות הברית. כמפקד טנק בצרפת הוא נפצע ועוטר בלב הארגמן ובשני כוכבי קרב. ב-1945 שוחרר אוגילבי וב-1947 הוא חידש את לימודיו בייל וקיבל תואר בוגר אוניברסיטה בהיסטוריה של ארצות הברית. ב-1949 הוא קיבל תואר במשפטים מהקולג' למשפטים שיקגו-קנט. בשנים 19501954 הוא עסק בעריכת דין בשיקגו ובשנים 1954 - 1955 הוא שימש כעוזר התובע הפדרלי של ארצות הברית. בשנים 19581961 היה אוגילבי עוזר מיוחד לתובע הכללי של ארצות הברית, ועמד בראש המשרד שנאבק במאפיה בשיקגו.

ראשית הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1962 נבחר אוגילבי כשריף של מחוז קוק, המאוכלס ביותר מבין מחוזות אילינוי. בתפקיד זה הוא שימש עד 1966. לאחר מכן ועד 1969 הוא נבחר כנשיא מועצת הנציבים של המחוז, ואז, עם היבחרו כמושל, הוא התפטר. כשריף, רכש אוגילבי מוניטין כמי שלחם בפשע ומשרדו הוביל כ-1,800 פשיטות משטרתיות במהלך תקופת כהונתו בתפקיד. אלו כללו את הפשיטה על גיי בר ב-1964 שהובילה ל-109 מעצרים והייתה לאירוע בולט בהיסטוריה של הלהט"ב בשיקגו.[1]

מושל אילינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1968 נבחר אוגילבי כמושל אילינוי מטעם המפלגה הרפובליקנית לאחר שזכה ב-51.2 אחוזים מהקולות וניצח את המושל המכהן, הדמוקרט סמואל שפירו. סגן המושל שכיהן תחתיו היה הסנאטור לעתיד, הדמוקרט פול סיימון, והייתה זו הפעם היחידה שבאילינוי נבחרו בבחירות מושל וסגן מושל משתי מפלגות שונות (היו כמה מקרים בהם סגן מושל בפועל היה ממפלגה שונה מזו של המושל המכהן).

כשלזכותו עמד רוב של הרפובליקנים בשני בתי בית המחוקקים המדינתי, ביצע אוגילבי תהליכי מודרניזציה של ממשלת המדינה. הוא יזם בהצלחה את כינוסה של ועידה חוקתית, הרחיב את תקציבי הרווחה, ודאג להנהגתו של מס ההכנסה הראשון של אילינוי. צעד אחרון זה היה בלתי פופולרי במיוחד בקרב ציבור הבוחרים, וב-1972 הפסיד אוגילבי בבחירות צמודות לדן ווקר וסיים בכך את הקריירה הפוליטית שלו.

מנגד, לאוגילבי היו הישגים רבים במהלך תקופת כהונתו כמושל. הוא הציע והעביר בהצלחה חוק לגביית מס הכנסה מדינתי, צורך חיוני שהיה דרוש לחילוצה של המדינה ממשבר פיננסי. הוא הקים את משרד התקציב כדי להבטיח את שליטת המושל בתהליך בניית התקציב המדינתי, והשיג את אישור בית המחוקקים המדינתי לגידול משמעותי בסיוע המדינה למערכת החינוך הציבורי בהיקף שנחשב לשיא.

אוגילבי ניהל במרץ מערכה לאישור ציבור הבוחרים של חוקת המדינה ב-1970. הוא שיפר את ניהול היריד המדינתי השנתי של אילינוי, ובעשותו כן הוא חיסל את אי-הסדרים בטיפול בחוזי הזיכיון. אוגילבי הקים את מחלקת בתי הסוהר של אילינוי כדי לבצע תהליכי מודרניזציה במערכת בתי הסוהר המדינתית. הוא הרחיב את פעילותה של רשות פיתוח השיכון המדינתית, סוכנות מפתח שנועדה להיאבק בהזנחה האורבנית. הוא גם הקים את המחלקה לענייני השלטון המקומי כדי לסייע ולייעץ לבעלי התפקידים במחוזות ובערים בביצוע תפקידיהם. בנוסף, יצר אוגילבי את מחלקת אכיפת החוק של אילינוי כדי לרענן את תפקידי השיטור של המדינה, כולל לשכת החקירות של אילינוי שהייתה "ה-FBI הקטן" של המדינה. הוא הרחיב את משכן של מסיבות העיתונאים שלו על ידי כך שאפשר לצוותי העיתונות האלקטרונית להצטרף לנציגי העיתונות הכתובה בכיסוי אירועי אלו. הוא גם הקים את הסוכנות להגנת הסביבה של אילינוי כדי להגן על האוויר ועל משאבי המים. סוכנות זו הייתה אחת מסוכנויות ההגנה הסביבתית המקיפות בארצות הברית, והייתה לדוגמה לסוכנויות מקבילות לה. אוגילבי הקים את מחלקת התחבורה של אילינוי, השיג את אישור בית המחוקקים לשדרוג מקיף של מערכת הכבישים המהירים במדינה, והוביל את סלילתו של כביש אגרה ממזרח למערב שקישר את המטרופולין של שיקגו עם מערב המדינה.

לבקשתו של אוגילבי, אישר בית המחוקקים את הקמתו של קולג' ניסיוני לצעירים באיסט סנט לואיס, הקולג' הקהילתי המדינתי, שהפעלתו לא הצריכה שימוש בכספי מיסים מקומיים. הוא גם העביר בבית המחוקקים של אילינוי וקיבל את הסכמת העיר סנט לואיס להקמת רשות נמל התעופה הדו-מדינתית. הוא שדרג באופן משמעותי את שירות המידע של אילינוי, שהיא סוכנות החדשות של המדינה, והחיה מחדש את סוכנות השירותים הכלליים של המדינה.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ריצ'רד ניקסון ראה באוגילבי מועמד לתפקיד ראש ה-FBI.

ב-1979 מונה אוגילבי כנאמן לחברת הרכבת מילווקי רוד, שנכנסה לפשיטת רגל. הוא דאג למכירתה ולארגונה מחדש בחברת הרכבת המרכזית של ויסקונסין.

ב-1979 היה אוגילבי אמור להיות המוציא לאור של העיתון Chicago Daily News בבעלות מחודשת לאחר שהעיתון פסק מלהופיע שנה וחצי קודם לכן. ב-1987 הוא מונה על ידי מזכירת התחבורה אליזבת דול לשבת בראש ועדה לבדיקת ההצעה להפסקת הסובסידיה הפדרלית לחברת אמטרק. עד למותו היה אוגילבי שותף במשרד עורכי הדין המכובד בשיקגו, "אישם, לינקולן וביל", שאחד ממייסדיו היה בנו של אברהם לינקולן, רוברט טוד לינקולן.

מותו והנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד אוגילבי נפטר בשיקגו ב-10 במאי 1988. גופתו נשרפה ואפרו נטמן בבית הקברות רוזהיל שבעיר.

ב-1997 שונה שמה של תחנת הרכבת של חברת שיקגו וצפון-המערב, שהיא התחנה הסופית במרכז העיר של קווים רבים של רכבת הפרוורים של שיקגו המגיעים מהפרברים הצפוניים והמערביים של העיר, ל"מרכז התחבורה אוגילבי". חברת הרכבת המרכזית של ויסקונסין קראה על שמו של אוגילבי את אחד מהקטרים שלה. אוגילבי היה תומך ותיק בתחבורה המסילתית, והקים את רשות התחבורה האזורית, סוכנות האם של רכבת הפרוורים של שיקגו.

ב-1973, עוד בחייו, הוענק לאוגילבי פרס מסדר לינקולן שהוא הכבוד הגבוה ביותר של אילינוי.[2]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של אוגילבי מוזכר בהקלטת משדר החדשות המושמע ברקע השיר של הצמד סיימון וגרפונקל, 7‏ O'Clock News/Silent Night שבאלבום Parsley, Sage, Rosemary and Thyme, שבו מדווח שאוגילבי, בתפקידו כשריף של מחוז קוק, ביקש ממרטין לותר קינג לבטל צעדה למען פתיחת האפשרות של מגוריהם של אפרו-אמריקאים בשכונת סיסרו שבשיקגו. את הפקת השיר ביצע פול סיימון, שבאופן מקרי שמו זהה לשמו של סגן המושל שכיהן תחת אוגילבי ובהמשך כיהן בסנאט של ארצות הברית.[3]

בפרק השישי של העונה הראשונה של סדרת ההיסטוריה החלופית עבור כל האנושות, מוזכר אוגילבי כמושל אילינוי שמכהן ב-1974, ושתמיכתו בתיקון לשוויון זכויות הייתה בעלת חשיבות באשרורו על ידי אילינוי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד אוגילבי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]