צבי פרייגרזון
 | |
| לידה |
26 באוקטובר 1900 שפטיבקה, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1969 (בגיל 68) מוסקבה, ברה"מ |
| מדינה |
ברית המועצות |
| מקום קבורה |
שפיים |
| שם עט |
A. Tsefoni, A. Tsfoni |
| מקום לימודים |
Moscow Mining Academy |
| שפות היצירה |
עברית, רוסית |
| חתימה |
 |
  | |
צבי פרייגרזון (26 באוקטובר 1900[1] – 15 במרץ 1969) היה סופר ומשורר עברי, ואסיר ציון בברית המועצות. ידוע גם בשם עטו "א. צפוני".
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צבי פרייגרזון נולד בג' בחשוון ה'תרס"א בעיירה שפטובקה שבאוקראינה, לראיסה לבית הלפרין ולישראל. אביו היה אדם משכיל וציוני נלהב ובבית משפחתו אף דיברו עברית. בילדותו התחנך צבי בחדר ובשנת 1913, לפי המלצת חיים נחמן ביאליק, נשלח לישראל מטעם הקונגרס היהודי העולמי ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב.
בקיץ 1914 נסע לביקור בבית הוריו שבאוקראינה, אולם עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה נסגרו הדרכים וצבי נאלץ להישאר במולדתו ולהשלים את לימודיו בגימנסיה שבאודסה. עם פרוץ מהפכת אוקטובר ב-1917 התאפשר לצבי לעבור למוסקבה וללמוד באקדמיה להנדסת מכרות, שם השלים את השכלתו הגבוהה. לאחר סיום לימודיו המשיך באקדמיה והיה למדען מצליח בתחום הנדסת המחצבים.
בנוסף, במהלך שהותו במוסקבה הצטרף לתנועת "צעירי ציון" והחל לפרסם שירים בעלי זיקה ציונית. בשנת 1925 התחתן עם לאה לבית זייגרמן ונולדו להם שלושה ילדים: עתליה, נינה ובנימין.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה המשפחה עברה לקזחסטן. צבי החל שוב לכתוב פרוזה בעברית שהייתה אסורה בברית המועצות, והתקרב עם סופרים נוספים שכתבו בסתר בשפה העברית. בתחילת שנת 1949 נעצר פרייגרזון בעקבות פעולתו של סוכן קג"ב סמוי אשר הסתובב בחוגי סופרים אלו, ובמרץ 1949 נידון ל-10 שנות מאסר במחנה עבודה בסיביר.
במהלך שהותו במאסר עבד פרייגרזון במעבדה מדעית ופיתח פטנטים בתחום הפחם. לאחר שחרורו כתב יומן זכרונות מפורט על תנאי ההסגר הקשים, אשר לימים הוצא לאור. בסוף שנת 1955 שוחרר מההסגר וחזר למוסקבה, שם המשיך ללמד באקדמיה, וכן לכתוב ולפרסם ספרי לימוד בנושא העשרת פחם.
צבי פרייגרזון נפטר בכ"ה באדר תשכ"ט, במוסקבה, עקב התקף לב. על פי צוואתו, הועלה אפרו לארץ וב-22 ביוני 1970 הובא למנוחות בבית הקברות בקיבוץ שפיים.[2] פרייגרזון חלם שנים רבות לחזור לארץ ישראל אך הדבר נבצר ממנו. משפחתו קיבלה אישור יציאה מברית המועצות לישראל רק בשנת 1971, שנתיים לאחר פטירתו.
בשנת 2008 נחנך רחוב על שמו בתל אביב בטקס חגיגי במעמד ראש עיריית תל אביב רון חולדאי.
נינו סמ"ר גל קיידאן נפל במהלך שירותו הצבאי ב-י' באדר תשע"ט, 17 במרץ 2019 בפיגוע בצומת אריאל.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירותיו של פרייגרזון התמקדו במצבם העגום של יהודי ברית המועצות ובניסיונם לשמור על הצביון היהודי תחת השלטון הקומוניסטי.
- אש התמיד (תל אביב: עם עובד, תשכ"ו) - עוסק בקורותיה של משפחה יהודית באוקראינה בזמן מלחמת העולם השנייה והשואה, התפרסם בישראל בשנת 1966 תחת שם העט א. צפוני.
- יומן הזכרונות: 1949–1955 (תל אביב: עם עובד, תשל"ו) - יומן זכרונותיו של צבי מתקופת מאסרו בסיביר, התפרסם תחת שם העט א. צפוני.
- חבלי שם: סיפורים (תל אביב: עם עובד, תשמ"ה 1985) - אוסף סיפורים שהתפרסם לאחר מותו, ערכה חגית הלפרין.
- הסיפור שלא נגמר (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1991) - אוסף שירים ורומן לא גמור בשם "רופאים", ערכה חגית הלפרין.
- מַחֲסֶגֶר: יומן זיכרונות מהמאסר בברית המועצות בעריכת חגית הלפרין ורחל סטפק (בני ברק: ספרית פועלים: הקיבוץ המאוחד: מרכז קיפ, אוניברסיטת תל אביב, 2012) - מהדורה אקדמית של יומן זכרונותיו ממחנה ההסגר (בספר מחנה ההסגר מתואר בשם "מחסגר" ומכך שם הספר).
- מסעות בנימין הרביעי,סיפורים, מחקר ועריכה: חגית הלפרין, מהדורה אקדמית של כל סיפורי פרייגרזון, דביר הקשרים, כנרת, זמורה, דביר, 2020[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי פרייגרזון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מידע על פריגרזון, צבי, 1900-1969 בקטלוג הספרייה הלאומית
- עמודו באתר סימנייה
- יוסף פרידלנדר, זכרונות סופר עברי בברית המועצות, דבר, 20 ביוני 1976
- ישראל מינץ, לוחם עברי בנכר, דבר, 26 במרץ 1979
חגית הלפרין, ובכן, מי הוא זה עקיבא קראץ?, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2020
צבי פרייגרזון (1900-1969), דף שער בספרייה הלאומית- צבי פרייגרזון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תאריך לידתו הרשמי, כפי שנכתב במרשם האוכלוסין ובדרכונו היה 13 בינואר 1902
- ^ צבי בן ישראל פרייגרזון ז"ל, דבר, 19 ביוני 1970
- ^ חגית הלפרין, ובכן, מי הוא זה עקיבא קראץ?, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2020