קונור מקגרגור
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| מקגרגור ב-2018 | |
| לידה |
14 ביולי 1988 (בן 35) דבלין, אירלנד |
|---|---|
| מידע כללי | |
| שם לידה |
Conor Anthony McGregor  |
| מדינה |
אירלנד |
| משקל | 70 ק"ג |
| גובה | 1.75 מ' |
|
shop | |
| ספורט | |
| ענף ספורט | MMA |
| משקל | נוצה (2008-2015), קל (2008–2012, 2016–2018, 2021-הווה), מעורב (2016 ,2020) |
| תקופת הפעילות | מ-2008 |
| מועדון | SBG Ireland |
| מאמן | ג'ון קוואנו (מאמן ראשי), אוון רודי (איגרוף), סרג'יי פיקולסקי (התאבקות), ג'ון קונור (כושר) וג'ורג' לוקהארט (תזונה) |
| הישגים | |
| דרגה | חגורה שחורה בג'יו ג'יטסו ברזילאי |
| פרסים והוקרה |
טיים 100 (2022) |
  | |
קונור אנתוני מקגרגור (באנגלית: Conor McGregor; נולד ב-14 ביולי 1988; ידוע בכינוי 'הידוע לשמצה' - The Notorious) הוא לוחם MMA ומתאגרף אירי, אלוף העולם לשעבר באליפות הלחימה האולטימטיבית (UFC) בקטגוריית משקל קל, ואלוף העולם לשעבר בקטגוריית משקל נוצה. הלוחם הראשון ב-UFC שהחזיק בו-זמנית בתואר האליפות בשתי קטגוריות משקל נפרדות.
נעורים וקרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקרגור גדל במשפחה דלת אמצעים בפרברי דבלין, באזור קרומלין (Crumlin) מוכה הפשע, כנופיות ומוכרי סמים. בנעוריו עבד כעוזר שרברב. בתחילת שנות העשרים שלו החליט לזנוח את עבודתו ולהתאמן כדי להגשים את חלומו להיות לוחם MMA.
קונור ידוע בהפעלת לוחמה פסיכולוגית לפני ובעת הקרב עם היריב ובכך הושווה למוחמד עלי בידי פרשני ספורט רבים. ב-UFC 196 נלחם מקגרגור בנייט דיאז. הקרב התרחש בשתי קטגוריות משקל מעל לקטגוריית המשקל של מקגרגור, בקרב זה נייט דיאז ניצח את מקגרגור ובכך גרם להפסד הראשון שלו באליפות הלחימה האולטימטיבית. קרב חוזר עם נייט דיאז נקבע ל-UFC 200, אך קרב זה בוטל מכיוון שמקגרגור לא עמד בהתחייבויות לכלי התקשורת בנוגע לקרב. אולם לאחר מכן הקרב נקבע מחדש ל-UFC 202, והתקיים ב-20 באוגוסט 2016, בקרב זה ניצח מקרגור בהחלטת רוב השופטים ובכך הכריע את מעמדו בעולם הקרבות, בסיום הקרב אמר "הפתעה הפתעה המלך חזר".
ב-10 בנובמבר 2016, במסגרת אירוע UFC 205 (אנ'), בהיותו אלוף העולם במשקל נוצה, נלחם מול האלוף אדי אלברז (אנ') על תואר האליפות במשקל קל. בסיבוב השני, מקגרגור ניצח את אלברז בנוק אאוט ובכך הפך ללוחם הראשון בהיסטוריית ה-UFC שהחזיק בשני תוארי אליפות בו זמנית בשתי קטגוריות משקל שונות[1]. מקגרגור החזיק בשני תוארי האליפות בו זמנית לתקופה של שבועיים בלבד. בסוף נובמבר 2016, החליט דיינה וייט (Dana White), נשיא ה-UFC, להפשיט את מקגרגור מתואר אליפות העולם במשקל נוצה משום שמקגרגור החליט, מיד לאחר הזכייה באליפות במשקל קל, לקחת פסק זמן מקרבות עד מאי 2017. קטגורית הלוחמים במשקל נוצה עמדה כבר זמן רב ללא אלוף שיגן על תוארו (זאת משום שהאלוף מקגרגור נלחם במשקל קל וחצי בינוני במקום להגן על תוארו) ולכן וייט העביר את תואר האליפות לז'וזה אלדו.
נכון לנובמבר 2018, מאזן הקרבות של מקגרגור ב-MMA, עומד על 21 ניצחונות וארבעה הפסדים.
נכון לנובמבר 2018, מקגרגור מדורג במקום השביעי ברשימת הלוחמים הטובים ביותר (בכל קטגוריות המשקל) של ה-UFC[2].
ב־26 במרץ 2019 הודיע על פרישה בגיל 30[3]. קונור החליט שהוא חוזר ודיינה וויט החליט על קרב ב-2020 נגד דונלד (קאובוי) סרוני.
ב-7 ביוני 2020 הכריז, שוב מקרגור בטוויטר כי הוא פורש מקרבות[4], אך למרות זאת חזר להילחם, כאשר פגש את דסטין פורייה בינואר 2021.
קריירת איגרוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקגרגור נגד מייוות'ר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 ביוני 2017 פורסם כי מקגרגור יתמודד בקרב אגרוף מול פלויד מייוות'ר, שכבר הודיע על פרישה מהמקצוע. הרעיון הראשוני לקרב נבט כבר ב-2015, אז התארח מקרגור בתוכנית הבידור של קונאן או'בריאן, ונשאל כבדרך אגב מה תהיינה תוצאות הקרב באם יתמודד מול מייוות'ר, מקגרגור ענה שינצח ללא ספק. מיוותר השיב לו בגיחוך בטוויטר והתנהל ביניהם טראש טוק ברשתות החברתיות, עד שהקרב נקבע ויצא לפועל ב-26 באוגוסט 2017 ב"טי-מובייל ארנה" בלאס ווגאס. מול כ-20,000 צופים.
בשל העובדה שהקרב נערך לפי כל חוקי האגרוף (ואף אושר בוועדת באגרוף של מדינת נוואדה, כקרב אגרוף לכל דבר), מעטים האמינו מלכתחילה בסיכוייו של מקגרגור שנלחם עד אז כלוחם MMA נגד מתאגרף הידוע ביכולתיו ההגנתיות, ושמעולם לא הפסיד קרב, זאת על אף שמיוות'ר חזר מפרישה והיה בן 40. עם זאת יחסי הציבור המסיביים לפני הקרב ואישיותם המוחצנת של שני הלוחמים הביאה להתעניינות חסרת תקדים בקרב, והוא הכניס ממכירת כרטיסים וזכויות שידור מאות מיליוני דולרים[5]. ארגון WBC יצר חגורת אליפות לא רשמית במיוחד עבור הקרב המדובר, ב"חגורת הכסף" שובצו 3,360 יהלומים, 600 אבני ספיר, 300 אבני ברקת ו-1.5 ק"ג של 24 קראט זהב על רצועת עור תנין ירוק. זאת בדומה לקרב מול מני פקיאו ב-2015, אז יצר הארגון תואר נוצץ מיוחד עבור מייוות'ר בעקבות הצלחותיו כאלוף הארגון[6].
בקרב עצמו מקגרגור הפתיע ושלט בסיבובים הראשונים, אך ככל שהתמשך הקרב התעייף ויתרונו הגדול של מיוות'ר בא לידי ביטוי. בסיבוב העשירי ניצח מייוות'ר בנוקאאוט טכני.
קריירת לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקגרגור נגד נורמגומדוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-6 באוקטובר 2018 נכנס מקגרגור לזירה בקרב ענקים נגד הדאגסטני חביב נורמגומדוב. הקרב הסתיים בניצחונו של נורמגומדוב, לאחר שכפה כניעה על מקגרגור בסיבוב הרביעי. נורמגומדוב נותר בלתי מנוצח, עם מאזן קרבות של 27:0[7].
מקגרגור נגד סרוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 בינואר 2020 חזר מקגרגור לקרב נגד דונלד "קאובוי" סרוני, הלוחם עם הכי הרבה ניצחונות בתולדות הארגון. מקגרגור ניצח את הקרב בנוקאוט טכני לאחר 40 שניות בלבד והעלה את מאזנו ב-MMA ל-22-4.
לאחר הקרב הפך מקגרגור ללוחם הראשון ב-UFC עם ניצחון נוקאוט ב-3 קטגוריות משקל נפרדות - נוצה, קל ומעורב.
מקגרגור נגד פורייר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-24 בינואר 2021, מקגרגור חזר לזירה ונלחם נגד דסטין פורייה, באירוע UFC 257 שנערך באי יאס (אנ') שבאבו דאבי. הקרב נגמר בנוקאאוט טכני בסיבוב השני לטובת דאסטין ושינה את המאזן של מקגרגור ל-5-22 כאשר מקרגור הפסיד כ-2 קרבות מתוך 3 לדאסטין פורייר.
פרשיות ושערוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-דצמבר 2018 הוגשו האשמות חמורות כנגד קונור בבית המשפט האזרחי באירלנד בטענה שאנס אישה בבית מלון ביקון פעמיים, על כך הוגשה תביעה נגדו על סך מיליון וחצי דולר.
ב-4 אפריל 2019 קונור תקף באלימות אדם מבוגר על רקע שתיית מותג הוויסקי שבבעלותו ורק בזכות התערבות אנשי אבטחה האלימות מצידו פסקה בעקבות כך נפתחה חקירה פלילית נגד קונור.
ב-24 במרץ 2022 קונור נעצר ע"י משטרת דבלין כשהיה בדרכו לחדר הכושר כיוון שנהג ברכב הבנטלי שלו בפראות.
ב-15 ביוני 2023 מתלוננת פנתה למיאמי היט ולהנהלת NBA בטענה שמקגרגור הכריח אותה לקיים איתו יחסי מין בשירותי גברים במשחק 4 מול דנבר, ב-21 ביוני 2023 עורך דינה של המתלוננת פרסם כי ה-NBA הציעו 100 דולר למתלוננת דמי שתיקה לפני שהפרשה התפוצצה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונור מקגרגור, ברשת החברתית פייסבוק
קונור מקגרגור, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קונור מקגרגור, ברשת החברתית אינסטגרם
קונור מקגרגור, סרטונים בערוץ היוטיוב- קונור מקגרגור, באתר BoxRec
- קונור מקגרגור, באתר אליפות הלחימה האולטימטיבית (UFC)
- קונור מקגרגור, באתר שרדוג
- קונור מקגרגור, באתר טאפולוגי
- ערן ברט, האגדה על קונור מקגרגור, באתר מאקו, 5 בנובמבר 2015
- ערן ברט, קרב ענקים: כולם הולכים לדבר על המפגש הזה, באתר מאקו, 10 בדצמבר 2015
- מערכת ערוץ הגברים, סנסציה: קונור מקגרגור ניצח את חוזה אלדו תוך 13 שניות, באתר מאקו, 13 בדצמבר 2015
לי קרפנטר, גרדיאן, קונור מקגרגור: הספורטאי היחיד שמבטיח, וגם מקיים, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2015- לייב בלוג ספורט הארץ, קונור מקגרגור מציג: נוקאאוט בתוך 13 שניות, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2015
- מאקו גברים, הרוויח 3.5 מיליון ד' ב-13 שניות: על מה בזבז את הכסף?, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2015
- ערן פלגי, מקגרגור הופשט מהתואר, אלדו האלוף החדש, באתר ערוץ הספורט, 26 בנובמבר 2016
- מקגרגור חגג כל הלילה עם מעריציו, מייוות'ר הכריז על פרישה והחמיא ליריבו, באתר וואלה!, 27 באוגוסט 2017
- קונור מקגרגור מול חביב נורמגונדוב. M.A.M - מגזין אמנויות הלחימה של ישראל. 21 בספטמבר 2018
- קונור של מטה, באתר מאקו, 18 באוקטובר 2018
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dave Doyle, UFC 205 post-fight bonuses: Conor McGregor leads the pack, Nov 13, 2016
- ^ UFC FIGHER RANKINGS
- ^ קונור מקגרגור הודיע על פרישה: "מאחל לקולגות שלי בהצלחה". דיווח: הוא נחקר בחשד לאונס, באתר וואלה!, 26 במרץ 2019
- ^ McGregor announces his third retirement on Twitter
- ^ אוריאל דסקל, 5 הערות על הקרב ששווה 860 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 23 באוגוסט 2017
- ^ מייוות'ר נגד מקגרגור: המנצח יזכה ב"חגורת הכסף", באתר ספורט1, 24 באוגוסט 2017
- ^ "עדיין בלתי מנוצח: חביב נורמגומדוב ניצח את קונור מקגרגור בקרב המאה של ה-UFC", באתר וואלה!, 7 באוקטובר 2018