קלאוס מאן
 | |
| קלאוס מאן,1944 | |
| לידה |
18 בנובמבר 1906 מינכן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| התאבד |
21 במאי 1949 (בגיל 42) קאן, צרפת |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית, רפובליקת ויימאר, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Cannes (Grand Jas) Cemetery |
| מקום מגורים |
מינכן, בוואריה |
| אירועים משמעותיים |
שריפת הספרים בגרמניה הנאצית (1933) |
| מקום לימודים |
Wilhelmsgymnasium |
| שפות היצירה |
גרמנית, אנגלית |
| סוגה |
תיאטרון, אוטוביוגרפיה |
| הושפע מ |
תומאס מאן |
  | |
קלאוס מאן (בגרמנית: Klaus Mann; 18 בנובמבר 1906, מינכן – 21 במאי 1949, קאן) היה סופר יהודי-גרמני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלאוס היינריך תומאס מאן נולד בשנת 1906 בעיר מינכן שבגרמניה, כילדו השני של הסופר הגרמני הנודע תומאס מאן ואשתו היהודייה קטיה פרינגסהיים. מאן החל לכתוב סיפורים קצרים בשנת 1924, ובשנה לאחר מכן היה למבקר תיאטרון של עיתון ברלינאי. יצירותיו הספרותיות הראשונות ראו אור ב-1925.
שנותיו הראשונות של מאן שפעו משברים. בשל היותו הומוסקסואל נתקל לעיתים קרובות ביחס מזלזל, וקשריו עם אביו, שסלד מנטייתו המינית, היו קשים ומתוחים. בשנת 1933 עזב את גרמניה ועבר להתגורר באמסטרדם. הוא קיבל אזרחות צ'כוסלובקית לאחר שאזרחותו הגרמנית נשללה בידי השלטונות הנאציים. בשנת 1936 עבר לארצות הברית והתגורר בפרינסטון, ניו יורק וניו ג'רזי. בשנת 1943 הוענקה לו אזרחות אמריקאית.
במהלך מלחמת העולם השנייה השתייך לנערי ריצ'י, ועבד בשירות הצבא האמריקאי.
ספרו המפורסם ביותר הוא "מפיסטו", אשר נכתב ב-1936 והתפרסם באמסטרדם. הספר הוא דיוקן מוסווה אך במעט של גיסו, השחקן גוסטף גרינדגנס. השערורייה הספרותית שהתחוללה סביב הספר הקנתה לו פרסום שלאחר המוות במערב גרמניה, לאחר שבנו המאומץ של גרינדגנס פנה לבית המשפט בניסיון לאסור את הפצת הספר לאחר פרסומו הראשון במערב גרמניה בתחילת שנות השישים. לאחר שבע שנים של דיון משפטי, בית המשפט העליון של מערב גרמניה אסר על הפצת הספר בתוצאה של שלושה נגד שלושה. למרות האיסור נדפסו ונמכרו בגרמניה כ-700,000 עותקים. ב-1971 התבטלה התביעה בשם חופש האמנות. כשהספר יצא לאור מחדש בגרמניה ב-1981, לא נשמעו קולות מחאה. קלאוס מאן הקפיד להדגיש כי לא התכוון לצייר את דמותו של איש מסוים, וכי מפיסטו שלו אינו אדם זה או אחר, אלא תמהיל של תכונות שונות, וכי הכוונה הייתה לתאר דמות סמלית, על רקע חברתי-פוליטי מסוים. אך למעשה, דמותו של השחקן הפגן מתבססת ברובה על דמותו של השחקן הגרמני גוסטף גרינדגנס, גיסו לשעבר של מאן, שהיה נשוי זמן קצר לאחותו האהובה אריקה, והיה גם, בהמשך, בן-חסותו של גרינג.[1]
ספרו של מאן, Der Vulkan, מיטיב לתאר את הווי המהגרים מגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה. ספר נודע נוסף שלו הוא "הסימפוניה הפתטית".
מאן מת בקאן ממנת יתר של כדורי שינה, ונקבר בה. אביו, תומאס, שלא רצה להפסיק את מסע ההרצאות שבו השתתף, לא נכח בהלוויה.
ספרו שתורגם לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מפיסטו: רומאן קריירה; מגרמנית: ניצה בן-ארי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד ('הספרייה החדשה למנויים'), תש"ן 1990.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלאוס מאן, ברשת החברתית Goodreads- רשימת הפרסומים של קלאוס מאן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- י. קלינוב, משוט בעולמנו, דבר, 21 ביולי 1950
- פ. ס. גרוסהוט, מיתתו של סופר: (קרבנו הראשון של הנאציזם המתחדש), על המשמר, 28 ביולי 1950
- מכס ברוד, פנקס קטן | אוטוביוגרפיה של קלאוס מן, דבר, 11 ביולי 1952
- קלאוס מאן מבקש צדק, דבר, 23 באוקטובר 1970
- קלאוס מאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
קלאוס מן (1906-1949), דף שער בספרייה הלאומית
על "מפיסטו":
- ג'ראלד סטיוארט, מפיסטו: משל על האומה, דבר, 17 במאי 1981
- האור המסמא של הזרקורים, דבר, 4 בדצמבר 1981
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תוכניית המחזה "מפיסטו באתר התיאטרון הקאמרי, עמוד 4 ('"מפיסטו" של קלאוס מאן')