ניצה בן-ארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניצה בן-ארי
אין תמונה חופשית
לידה 1946 (בת 75 בערך)
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות
מקום מגורים ישראל
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניצה בן-ארי (ילידת קהיר, 1946) היא מרצה בדימוס בחוג לצרפתית ובחוג לספרות, וראש התוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב, תוכנית שאותה ייסדה כדי להכשיר מתרגמים עם רקע בתורת התרגום. היא חוקרת ספרות ותרגום ומתרגמת לעברית מאנגלית, מגרמנית, מצרפתית ומאיטלקית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצה בן ארי נולדה בקהיר ועלתה לארץ עם הוריה בגיל שנה. בשנים 1969 עד 1979 עבדה כמורה לאנגלית ומחנכת, בעיקר בבית-הספר התיכון ע"ש בליך ברמת-חן, רמת-גן. בשנת 1986 הצטרפה לסגל החוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב ומאז 1999 עמדה בראש התוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום באוניברסיטה. זכתה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת על מכלול יצירתה בעבודת התרגום לשנת תשס"ח (2008).

בשנים 1995 עד 2000 שמשה כעורכת פרוזה ראשית בהוצאת זמורה-ביתן-דביר. כמו כן הייתה במשך שש שנים יו"ר המפעל לתרגום ספרות מופת. היא עורכת, עם פרופ' רינה בן-שחר, את הסדרה העברית שפה חיה.

מחקריה של בן-ארי מרוכזים בעיקר בסוגיות של ספרות ותרגום, וחוקרים נורמות של תרגום בשפות שונות ותרגום אידאולוגי "מגויס" ומניפולטיבי.

בן-ארי חקרה, בין היתר, את הרומן ההיסטורי היהודי שנכתב בגרמניה של המאה ה-19, ותפקידו ביצירתה של ספרות לאומית בארץ ישראל. כמו כן חקרה את תפקיד התרגום ביצירת הנורמות הפוריטניות בספרות העברית לפני ואחרי קום המדינה - משנות השלושים ועד שנות השמונים. לפי ניתוחה, המתרגמים בתקופה זו נמצאו במתח בין הצורך לחדש תרבות מודרנית לבין צרכים תרבותיים דחופים של המדינה הצעירה. מתח זה הוביל, לשיטתה, לצנזורה עצמית בתרגום ולדחיקה הצדה של כתיבה ארוטית ופמיניסטית.

ב-2008 זכתה בן-ארי בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת מטעם עיריית תל אביב-יפו על מכלול יצירתה בתחום התרגום. ב-2015 זכתה בפרס שרת התרבות הגרמנית ושרת התרבות הישראלית על תרגומי פאוסט והרמן ודורותיאה לגתה.

בן ארי נשואה לישראל סמילנסקי, בנו של ס. יזהר, מתגוררת ברמת-גן ואם לשני בנים: גיא בן-ארי ואורי בן-ארי.

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בולטים שתרגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן ערכה את "מכתבי משה דיין מכלא עכו 1941-1939", 2001 ואת ספר השי לס' יזהר בהגיעו לגיל 80.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ס. יזהר - סיפור חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]