קליטה
קליטה היא הפעולה של קבלת אותות אשר נשלחו ממקור מסוים. הקלט הוא כלל הנתונים המתקבלים במהלך תהליך הקליטה.
קליטה היא מושג מתחום התקשורת. הקליטה יכולה להתבצע על ידי יצור חי או מכשיר.
דבר (כגון סיסמה, שיר, רעיון) קָלִיט נתפס ונקלט במהירות ובקלות (בשכל או בחושים), וכושר היקלטותו מכונה קְלִיטוּת. את שתי המילים הללו חידש המילונאי ראובן אלקלעי, אולם לפי הגדרותיו הוא כיוון למשמע של absorbability, כלומר כושר הספיגה של החומר[1].
היבטים נירולוגיים וקוגניטיביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעלי חיים מסוגלים לקלוט גירויים מהסביבה באמצעות מערכות חישה שונות[2]. כמו למשל: שמיעה, ראייה, מישוש, ריח וטעם.
מערכות החישה קולטות את הגירויים דרך קולטני חישה ומעבירות את המידע למערכת העצבים. כל המידע שנקלט בחושים מאוחסן למשך זמן קצר מאוד במאגר המכונה זיכרון חושי. הזיכרון החושי הוא השלב הראשון בתהליך קידוד הזיכרון. לקשב יש תפקיד חשוב בתהליך עיבוד המידע החושי בכך שהוא גורם לשפעול כללי המכוון לקליטת גירויים ומאפשר ברירה של חלקי הקלט הרלוונטיים מתוך שלל הגירויים המתחרים בסביבה[3].
הקליטה היא השלב הראשון בתהליך התפיסה[2]. הזיכרון החושי מאפשר די זמן לעיבוד המידע החושי הראשוני שנקלט. דבר זה מאפשר למערכת הקוגניטיבית לבחור אלו פרטים מתוכו יש להעביר לעיבודים נוספים, למערכות הזיכרון המתקדמות יותר, לתהליכי קבלת החלטות ולמנגנוני תכנון התגובה[4]. בשלב זה הקשב מאפשר להפעיל ריכוז או מאמץ מנטליים הנדרשים להתמקדות במטלה מסוימת בעקבות המידע שנקלט[3].
קליטה של שפה מתייחסת להבנה של מסרים ויכולה להיעשות בשמיעה או קריאה[5]. זוהי יכולת חיונית לצורך התקשורת של האדם עם סביבתו החברתית.
שימוש בטכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו כל בעל חיים אחר, יכולת הקליטה הטבעית של האדם מתבססת על המאפיינים הפיזיולוגיים של מערכת החישה שלו.
עם זאת, הטכנולוגיה מאפשרת לאדם להתגבר על מגבלות החושים שלו בדרכים שונים. אחת הדרכים היא להשתמש במכשירים המשפרים את יכולת הקליטה של מערכות חושיות קיימות כמו: משקפיים, משקפת, מכשיר שמיעה ועוד. דרך נוספת היא להשתמש במכשירים המסוגלים לקלוט אותות וגירויים שהאדם לא מסוגל לחוש בהם ולהמיר אותם לצורה אחרת אשר יכולה להיקלט על ידי האדם. למשל: צילום רנטגן, מכ"ם, רדיו ועוד.
השימוש בטכנולוגיה אומנם מגביר באופן משמעותי את היכולת האנושית לאתר מסמנים ולעבד מידע באמצעות מכשירים שונים. עם זאת, מערכת העיבוד האנושית עדיין אינה מסוגלת לחשוף את כל המסמנים המצויים ביקום[6]. זו הסיבה לכך שעדיין קיימות תאוריות אשר לא ניתן להוכיח או להפריך מבחינה מדעית, משום שאין אפשרות לאסוף את המידע הדרוש לשם כך. לדוגמה לכך היא תיאורית חור תולעת[6].
קליטה במערכות מידע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקליטה היא השלב הראשוני של מערכת תקשורת, אשר מיועדת להעברת מידע. זהו הסוג הפשוט ביותר של מערכת מידע[7]. מערכות מידע מורכבות יותר עוסקות גם בעיבוד של המידע שנקלט ולא רק בהעברתו.
קליטה נחשבת מוצלחת רק אם יחס אות לרעש של האות שהתקבל במקלט היה גדול יותר מסף רגישות הקליטה של המקלט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראובן אלקלעי, מלון עברי שלם, כרך 3, הוצאת גליל, 1994
- ^ 1 2 שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
- ^ 1 2 Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
- ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ שרה אבינון (2000). עיין ערך: לשון, הבנה והבעה. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
- ^ 1 2 Melnikova, E. V., & Melnikov, O. A. (2011). Scientific comprehension of the nature of information. Scientific and Technical Information Processing, 38(2), 99-104.
- ^ Denning, P. J., & Bell, T. (2012). The Information Paradox. American Scientist, 100(6), 470-477.
