ראובן אלקלעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראובן אלקלעי

ראובן אלקלעי (י"ב באב תרס"ז 23 ביולי 1907 - ב' בשבט תשל"ו 4 בינואר 1976), עיתונאי, סופר, מילונאי, בלשן, מתרגם ועורך שנתוני הממשלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים, בן אמצעי למשפחה בת שלושה ילדים. הוריו, אברהם ורחל אלקלעי, עלו לארץ מהעיר ניש שבסרביה, והמשפחה מתייחסת למשפחתו של רבי יהודה חי אלקלעי, ממבשרי הציונות. המשפחה התגוררה בעיר העתיקה וכעבור זמן עברה לשכונת בתי הורדונא שבסמוך לשכונת מחנה יהודה.

בשנת 1947 נישא לשרה פרדס, בתו של הרב אליהו פרדס, רבה הספרדי הראשי של רמת גן, ולימים רבה הראשי הספרדי של ירושלים. לראובן ושרה שני ילדים.

למד וסיים את הסמינר למורים ע"ש דוד ילין בירושלים.

בתקופת המנדט הבריטי בתחילת שנות השלושים, מונה אלקלעי להיות מתרגם בלשכת העיתונות המנדטורית על ידי אדווין סמואל (שהיה בנו של לורד הרברט סמואל הנציב היהודי הבריטי בישראל).

בתקופה זו, הוא פרסם תרגומים מן השפה האנגלית בהם סיפורים נבחרים של סומרסט מוהם וכן מחרוזות סיפורים ויצירות של סופרים אחרים. תרגם ספרי מקצוע בענייני מינהל.

במהלך שירותו הוא קודם להיות מנהל לשכת העיתונות המנדטורית.

מיד לאחר קום המדינה מונה על ידי מזכיר הממשלה, זאב שרף, לשמש כעורך שנתוני הממשלה.

אלקלעי שימש כעורך שנתון הממשלה מהשנים 1950–1974 והוציא לאור 23 שנתונים.

במקביל לעבודתו העיתונאית שקד על תחביבו העיקרי, בלשנות השפה העברית, וכתב מילונים רבים.

מגיל צעיר היה ראובן אלקלעי אספן מילים ותר בעקביות אחר פתגמים, משלים ואמרות כנף. הוא חידש מילים רבות בשפה העברית, שהמפורסמות שבהן היו "צנע", "דובר" ו"ייסוף".

היה גם חבר בוועדת השמות הממשלתית שנתנה שמות עבריים למקומות וישובים בארץ.

חברו של ראובן אלקלעי אברהם חיים אלחנני כתב בהספד על אלקלעי:

...אספן מילים היה ראובן אלקלעי מנעוריו, תרגם ותר בעקביות אחר פתגמים ומשלים, אמרות כנף, שהביאוהו לגולת הכותרת בפעלו, והיא מילוניו שחיבר. מלאכת המילונאות אינה רק פרי שקידה והתמדה לשם צבירת מילים וביטויים, ולא עריכתם וסידורם לפי הא"ב ולאחר מכן להביאן לספר; מילונאות זה מעשה יצירה ומעשה מרכבה כאחד הוא, אפילו אמנות בה התובעת מהיוצר אבחנה דקה לכל צליל ולכל תג, לנקיטת מידה וקצב בבואו לערוך ניבים וביטויים, אבות ותולדות, להגדרתם הממצה והבהירה. ואין סגולות אלו נקנות אלא למי שניחן באהבה גדולה ללשון ומלידה. וכזה היה חברי הטוב ראובן אלקלעי...

ראובן אלקלעי נפטר ב-4 ינואר 1976. קברו נמצא בהר המנוחות, שבגבעת שאול בירושלים.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מילון אנגלי עברי אנגלי שלם, יצא לאור בשנת 1958, על ידי הוצאת הספרים "מצדה". נחשב לאחד המילונים המובילים בישראל ללימוד השפה האנגלית ואף נקרא מילון אלקלעי.
  • לקסיקון לועזי יצא לאור בשנת 1964
  • מילון עברי עברי שלם יצא לאור בשנת 1964
  • דברי חכמים יצא לאור בשנת 1968
  • מילון אלקלעי המרוכז יצא לאור בשנת 1978, כשנתיים לאחר פטירתו
ראובן אלקלעי משוחח עם בן-גוריון על עבודתו

ביקורת על כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עבודתו של ראובן אלקלעי הוקירו אנשים רבים שהמפורסמים שבהם היו:

  • דוד בן-גוריון ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל אשר כתב לאלקלעי במכתב מה 12 יוני 1961 כ"ח בסיוון תשכ"א ואף הסכים כי מכתבו יופיע בהקדמה למילון האנגלי עברי "נידמה לי שמה שעשית הוא כמעט כליל השלמות ובמידה שזה ניתן להיעשות על ידי בן תמותה גם מבחינת המילים האנגליות שאף אחת מהמבוקשות על ידי לא נעדרה ובייחוד מבחינת העושר הרב של התרגומיים העבריים. תחזקנה ידיך".
  • לוי אשכול, ראש הממשלה הרביעי של מדינת ישראל כתב לאלקלעי ב 14 למרס 1965 י באדר ב' תשכ"א "במילון שלך משתקפת ההתפתחות הדינמית של שפתנו המתחדשת והינו ציון דרך ותמרור חשוב לפיתוחה בעתיד".
  • אבא אבן, שר החוץ של מדינת ישראל, בהקדמה למילון העברי עברי כתב "במילוניך נתגלו ההיקף הרחב של השכלתך העברית והאנגלית ותחושתך החדה לצרכיו המעשיים של הקורא. מילוניך מדביקים בטריות מופלאה את קצב ההתפתחויות של הלשון העברית, עם כל היותם נאמנים למורשת הלשונית הקדומה".
  • פרופסור נ.ה טור סיני, נשיא האקדמיה ללשון העברית, כותב בהקדמה למילון "הרשה נא לי להביע את שמחתי ואת התרשמותי מעבודתך הכבירה שאני רואה בה צעד גדול נוסף בדרך התעצמותה של לשוננו. במילונך הקפת את ההתפתחות של הלשון העברית כחלק חי של לשון חיה והיית ממניחי היסוד של לשון העתיד, עשירה ומדויקת. רק מי שיש בו מן החריצות המוחלטת וגם בכח היצירה, רק הוא מסוגל למפעל כמפעלך".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]