רובע
רובע (רבים: רְבעים) הוא יחידה מנהלית מקובלת במספר מדינות או ערים גדולות. המונח "רובע" מתאר מחוז בשליטה-עצמאית אף על פי שלמעשה המונח משמש לתיאור דברים שונים.
במקור, שימשה המילה 'רובע' מלשון רבע, כשנהגו לחלק את העיר לארבעה מחוזות מנהליים, כיום נעשה שימוש במונח גם כאשר ישנם יותר מארבעה חלקים.
שכיחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימי הביניים, רבעים היו יישובים שלהם ניתנה רשות שלטון עצמאית. רבעים היו נפוצים במיוחד באנגליה, בגרמניה ובסקוטלנד. באנגליה של ימי הביניים, רבעים היו זכאים להציע מועמדים לפרלמנט.
פעמים רבות, רובע הוא עיר אחת עם ממשל מקומי משלה. אך עם זאת, במספר ערים הרבעים הם חלוקת המשנה של העיר – כך בלונדון, ניו יורק (שם חמשת הרבעים מכונים בּוֹרוֹז) ומונטריאול, וכן פריז עם 20 רבעיה (Arrondissements) העשויים כשבלול. במקרים כאלו, לרובע בדרך כלל יהיו כוחות אוטונומיים מוגבלים, או שלא יהיו לו כלל. בזמנים שונים, ללונדון לא היה ממשל מקיף אחיד, כי אם רבעיו שימשו יחידות עיקריות של ממשל מקומי. במקומות אחרים, לדוגמה באלסקה, רובע אינו מתאר עיירה יחידה, אלא מחוז (County) שלם. באוסטרליה, רובע מתאר לעיתים עיר יחד עם האזור שמסביבה – למשל מחוז קווינסקליף.
רבעים קיימים באירלנד ובממלכה המאוחדת, במיוחד באנגליה ובצפון אירלנד. כך גם מתקיימים רבעים בפרובינציות הקנדיות קוויבק ואונטריו, במספר מדינות בארצות הברית, בישראל, ובעבר גם בניו זילנד.
בעיר העתיקה בירושלים למשל יש חלוקה קדומה לרבעים לפי האוכלוסייה שהתגוררה בהם בימי קדם וצביונה ברובע היה השליט. למשל, הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני. עד היום החלוקה של הרבעים נשמרה, ובחגים של הדתות השונות ניתן להבחין בה ביתר שאת.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה "רובע" נגזרת מהמילה "רבע". שם זה מקורו בשיטת חלוקת הערים שהייתה נהוגה באימפריה ההלניסטית שכונתה טטריאכיה במסגרתה חולקו הערים לארבעה מחוזות מנהליים. מקור המושג הוא בתסליה שנהגה לחלק את שטחה בחלוקה מנהלית לארבעה מחוזות. לאחר כיבוש המזרח על ידי אלכסנדר מוקדון והקמת האימפריות ההלניסטיות אחרי מותו, הפכה הטטררכיה לסוג חלוקה מנהלית מקובלת, אולם בניגוד למושג המקורי הטטרכיה לא היוותה בהכרח רבע משטח המדינה.
עם כיבוש המזרח על ידי רומא המשיכה הטטררכיה להתקיים, תחילה במדינות החסות של רומא שלא נשלטו ישירות על ידיה, לעיתים שליטי הטטררכיה היו כפופים לסמכות מקומית גבוהה משלהם ולעיתים הם נחשבו כשליטים עצמאיים שחייבים בדין וחשבון רק לאדוניהם הרומאים. היוקרה של התואר טטראך הייתה פחותה מזו של וסאלים אחרים של רומא שקיבלו את התואר מלך. לבסוף שולבה השיטה עם הדרך הרומית לבניית הערים באימפריה, שחולקו לארבעה רבעים על ידי שתי שדרות מצטלבות בשם "קארדו מקסימוס" ו"דקומנוס". לכן המושג "רובע" בשפות רבות, ובמיוחד בשפות לטיניות, דומה למילה "רבע"[1][2]. כיום השם מתייחס לחלק בעיר גם אם ישנם בה יותר מארבעה חלקים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רֹבַע, באתר האקדמיה ללשון העברית
